צילום: עמית שעל
ניתוח כלכליסט
היועץ החיוור שראש הממשלה לא ממש סופר
פרופ’ אבי שמחון הוזכר מהרגע הראשון כמחליף ליוג'ין קנדל, אבל נתניהו חיפש מועמד מרשים יותר. בסוף הוא חזר לאיש שלא יעז לחלוק עליו, ובסביבת המועצה חוששים שבראשותו היא תיעלם
מינויו של פרופ' אבי שמחון לראש המועצה הלאומית לכלכלה - היועץ הכלכלי הבכיר לראש הממשלה - לא היה הפתעה גדולה. שמו של הפרופסור לכלכלה שהיה בעבר ראש הוועדה המייעצת לשר האוצר יובל שטייניץ, הוזכר שוב ושוב, כמעט כברירת מחדל, כמועמד לתפקיד לאחר שפרופ’ יוג’ין קנדל פרש ממנו באוגוסט.
קראו עוד בכלכליסט
שמחון הוא איש ליכוד שנמצא כמה שנים בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו ונראה שציפה לזכות בתפקיד כלכלי בכיר. בבחירות האחרונות הוא היה חלק מקבוצה שניסחה מצע כלכלי לליכוד, אם כי נתניהו החליט שלא לפרסמו.
גם נתניהו מודע לכך ששמחון חסר את הסמכות המקצועית הברורה שהתלוותה לשני קודמיו בתפקיד, קנדל ופרופ' מנואל טרכטנברג. גורם במשרד ראש הממשלה אמר אתמול שכניסתו של שמחון לראשות המועצה עלולה להוות מכה אנושה לתדמיתה. "השאלה מה יקרה למועצה תלויה בשאלה אם ראש הממשלה יספור את שמחון", אמר הגורם. "אם הוא לא יספור אותו, אף אחד לא יספור את כל המועצה הלאומית לכלכלה והעבודה של השנים האחרונות תרד לטמיון".
שמחון ייכנס למועצה שנמצאת במצב רוח שפוף. מלבד עזיבתו של קנדל פרש גם סגנו מוריס דורפמן שהפך לסגן מנהל רשות החברות, וסגנית נוספת, יוליה איתן, יצאה לחופשת לידה ארוכה. המועצה פועלת בכוח אדם מצומצם ובלי יד מכוונת. בחודשים האחרונים אף הועלתה האפשרות לפרק אותה, לאור הקושי באיתור מחליף לקנדל.
לא יאיים על נתניהו
שמחון הוזכר כמחליף אפשרי כבר מהרגע הראשון, אולם לשכת נתניהו "לקחה את הזמן" ופנתה לכמה מועמדים אחרים כדי לאייש את התפקיד בכלכלן בעל שם. שמחון היה מודע לכך, ובשיחות סגורות אמר שהוא עדיין מקווה שנתניהו יראה בו את המועמד הראוי.
בין המועמדים היה הכלכלן הראשי לשעבר במשרד האוצר, מיכאל שראל. אולם לפני שבועיים התייצב שראל בדיוני ועדת הכלכלה על מתווה הגז ויצא נגד סעיף היצוא במתווה. בשיחה עם "כלכליסט" אתמול העדיף שראל לא להתייחס לנושא, ואמר שאינו מאשר ואינו מכחיש את ההערכות שעמדתו קשורה לכך שלא קיבל את התפקיד.
לעומת שראל, נראה ששמחון ימעט למתוח ביקורת על נתניהו ומהלכים שהוא מוביל. "הוא יהיה יועץ נאמן ויגיד לבוס את מה שהוא רוצה לשמוע — אם זה לא יהיה בוטה מדי", אמר אתמול ל"כלכליסט" אדם המכיר את שמחון על רקע מקצועי. "אני מניח שרעיונות 'מוזרים' שהוא מאמין בהם, סוציאליסטיים יותר, הוא לא יביא לפני ראש הממשלה".
שמחון מנוסה בעבודה קרובה עם פוליטיקאים. ב־2010 החליף את פרופ’ עומר מואב כראש הוועדה המייעצת לשטייניץ, כשלפני כן היה חבר בפורום הכלכלי שלו. היו שקשרו את מינויו למאמר דעה שפרסם ותמך תמיכה נלהבת בתפקודו של שטייניץ כשר האוצר.
לקראת בחירות 2013 התמודד שמחון על המקום ברשימת הליכוד שהוקצה למישור החוף, אולם גורמים בליכוד סיפרו כי לא ניהל קמפיין ממשי. "היה ברור שזה ממש לא רציני. הוא לא נהג להסתובב באירועים ולא עשה פעולות שהביאו לבחירתו. הוא לא נתפס כגורם משמעותי", אמר הגורם.
התנגדות מצד החרדים
ההיסטוריה הפוליטית של שמחון עשויה להשפיע כעת על מינויו, שדורש את אישור ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה. הוועדה צריכה לבחון, בין השאר, את הזיקה הפוליטית של המועמד לשרים ולגופים שמולם יעבוד, ואם הוא עלול להימצא בניגוד עניינים. לאחרונה הקשתה הוועדה על כמה מועמדים לתפקיד של מנכ"ל משרד ממשלתי.
ככל הנראה, החשש של נתניהו מהסתבכות במינוי בשל הרקע הפוליטי היה אחת הסיבות לכך שהמשיך לבחון מועמדים אחרים לתפקיד היוקרתי.
בינתיים, נתקל מינויו של שמחון בהתנגדות מצד המפלגות החרדיות, הזוכרות לו התבטאות מכנס שדרות ב־2010, שם יצא נגד הילודה הגבוהה בציבור החרדי. "צריך להגיד לאנשים שמביאים לעולם הרבה ילדים: 'זה חסר אחריות, אתם עושים רע לילדים שלכם ולמשפחותיכם'. ככל שיש יותר נפשות, כך הסיכוי לרדת מתחת לקו העוני גדל", אמר והוסיף כי "מספר הילדים החרדים גדל ליותר משבעה למשפחה. משפחות כאלה עולות למדינה סכומי עתק".
ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה אמר אתמול כי מינויו של שמחון "שגוי ואינו מתאים. שמחון הוא מהאנשים השבעים שחושבים שהעניים מונעים מהם להיות מדושנים יותר. מינויו בממשלה חברתית גרוע ביותר". נתניהו שוחח אתמול עם ראשי ש"ס ויהדות התורה, ואמר כי הממשלה מחויבת למדיניות החברתית שהוסכמה בהסכמים הקואליציוניים. הח"כים החרדים אמרו לנתניהו, שאם שמחון יפעל נגדם, לא יעברו על כך לסדר היום.
מועצה מחפשת כיוון
המועצה הלאומית לכלכלה הוקמה ב־2006 על ידי ממשלת אולמרט, במטרה להקים גוף שיאזן את מעמדו של משרד האוצר ושיסייע לראש הממשלה להכתיב מדיניות כלכלית. בהחלטת הממשלה על הקמתה נכתב כי בין תפקידי המועצה לגבש יוזמות להגברת הצמיחה וצמצום הפערים, להכין חוות דעת עצמאית על תקציב המדינה ואף להציע לו חלופות.
בפועל, הפכה המועצה לגוף שמספק לראש הממשלה חוות דעת וחבריה השתתפו בוועדות ציבוריות. במאי השנה פרסם מבקר המדינה דו"ח ובו ביקורת קשה על פעילות המועצה. הוא הציג אותה כגוף חסר שיניים, שאינו מסוגל "למלא באופן מיטבי" את המטרות שנקבעו לו.
המבקר ציין כי המועצה כלל אינה מסוגלת להביע את עמדתה בעניין התקציב, ואינה מגישה לראש הממשלה חוות דעת כתובה בעניין. קנדל השיב למבקר כי "הנתונים הדרושים לכך אינם נמסרים למועצה במועד מוקדם מספיק", והודה שהמועצה אינה עומדת במטרה שהוגדרה לה בהחלטת ממשלה. הוא הסביר כי "המועצה ממעטת לתת חוות דעת כתובות, בין השאר מאחר שהן משמשות כלי לניגוחה באמצעות הדלפה לתקשורת".
ציטוטים נבחרים של פרופ' אבי שמחון מוועדת טרכטנברג ב-2011:
על קיצוץ הקצבאות של שר האוצר נתניהו
"תסתכלו על מה שקורה מ-2005 ועד היום, לא חלה עליה באי השוויון. מ-2005 ועד היום כל החמישונים עולים פחות או יותר אותו דבר. מה שקרה מ-2002 ועד 2005 זה קיצוץ קצבאות הילדים, הממשלה באה ולקחה פה סכום עצום. אני חשבתי שחייבים לקצץ את קצבאות הילדים, אבל הממשלה לא השכילה להחזיר את הקצבאות האלה באופן שונה. מי שבאמת נפגע בעשור האחרון זה לא מעמד הביניים. מי שבאמת נפגע בעשור האחרון זה העניים".
על מס ירושה
"מס ירושה שאני תומך בו זה 5% מעל 10 מליון שקלים. מי שיש לו פחות מ-10 מליון שקלים לא יצטרך לשלם את זה, מי שיש לו יותר כן יצטרך לשלם וזה 5%. כל מס הוא מס רע במובן הזה שהוא גורם לעיוותים, גם מס ירושה. אבל אם נעשה את זה שוב, בשעור נמוך של 5% מעל 10 מליון שקלים, אני חושב שאנחנו נגבה יותר מהחישובים של רשות המסים. זה יהיה הרבה יותר מה-300 עד 400 מליון שקל שאתם מדברים עליהם".
על הכנסת
"אמרו לי: תראה, מס ירושה של 5% אולי בסדר, זה לא יביא לבריחת הון, אבל אתה מכיר את הכנסת, מחר זה יהיה 8% ומחרתיים זה יהיה 25%. אני חושב שאנחנו צריכים להיות מאד ברורים בעניין הזה שמה שאנחנו ממליצים הוא אחרי שחשבנו עליו, ואנחנו חושבים שזה צריך להיות 5%. ואם אנחנו מגיעים למסקנה שזה צריך להיות 5% אז זה לא 6%. אם אנחנו נשאיר את הדברים פתוחים למשא ומתן, אם זה יהיה דוח של ככה צריך לעשות, אבל תקחו מזה מה שאתם רוצים, ותוציאו מה שאתם רוצים, זה יהיה קטסטרופה. ואתם ראיתם כבר, זה חדר סגור, אז אני מתכוון להגיד כמה דברים שאולי לא צריך לומר ביותר משלושה ארבעה אנשים".
"אתם ראיתם כבר את התגובה של יו"ר וועדת הכספים (באותה תקופה היה זה משה גפני - ש״א) אם אנחנו משאירים את הכל למשא ומתן, אז הקריטריונים על הדיור הלכו, כי מישהו ייקח שם, ישנה את הקריטריונים במקומות מסוימים ובסוף ייקחו מה שרוצים ויהפכו את מה שלא רוצים וזה יהיה נורא ואיום. אז אני חושב שאנחנו צריכים לא לחשוב על מה יקרה בסוף המשא ומתן, אלא להסתכל על זה כמשהו שהוא ככה צריך להיות, לא אחוז יותר ולא אחוז פחות".
על הצורך של הפקידים להיות נאמנים לפוליטיקאים
"עוד דבר שאולי לא מתאים לי לומר ככלכלן, אבל אני בכל זאת אגיד אותו: כשאנחנו עושים דברים, אנחנו לא יכולים לבוא ולתת סטירת לחי לקובעי המדיניות. אם קובעי המדיניות חשבו שמס חברות צריך לרדת ל-18% (מהלך שיזם נתניהו - ש״א), אנחנו נבוא ונגיד: לא, 32% או 35%. רבותי, יש פה משהו שלא נראה לי נכון. אז 25% אפשר לחיות עם זה, זה פחות או יותר ההקפאה של המתווה ואולי הוספנו עוד אחוז בדרך. אבל ברגע שאם מתחילים להתפרע ולעלות, אתם נותנים סטירת לחי לאלה שרצו שהמס ירד ל-18%".
על ההטבות לחרדים בחינוך
"אני רוצה לדבר על מיצוי כושר השתכרות. מה שקורה היום זה שהסבסוד לגנים, הקריטריון של מיצוי כושר השתכרות לא מספיק חזק, מפני שיש כאלה שמקבלים את זה למרות שהם לא באמת עובדים, מיצוי כושר ההשתכרות ניתן לא רק לכאלה שעובדים, אלא גם לכאלה שלא עובדים. זה כדאי שנמליץ שישתנה. אם יש לנו את האומץ לעשות את זה. אז בגני ילדים הסבסוד צריך לכלול מיצוי כושר השתכרות. ובקשר לבית ספר, לעומת זאת, שדווקא שם שמעתי שמדברים על דרישה של מיצוי כושר השתכרות, זה נראה לי מאד לא הגיוני. כי אפילו יום לימודים ארוך יש לו איזושהי תועלת חינוכית ולכן שם לא צריך מיצוי כושר השתכרות. מיצוי כושר השתכרות צריך רק לילדים הקטנים, שאחרת פשוט יכולים להשאר עם האמא, או אם אחד ההורים לא עובד, אז למה צריך לסבסד את הגן שלהם?".
על ההטבות לחרדים בדיור
"האם אנחנו הולכים רק על צד ההיצע ומדברים רק על איך מגדילים את היצע הדירות, או גם חושבים על איזשהו אופן אחר להקצות דירות. אני חושב שזה קריטי שהוועדה תקבע מה צריכים להיות הקריטריונים לזכאים בדיור למשתכן ולא לתת את זה למשרד השיכון לקבוע את הדבר הזה (שנשלט אז בידי ש"ס - ש"א), ולשים את זה בראש של הדברים שאומרים, ולא מוחבא למטה, כי בסוף אם זה יהיה מספר הילדים, אז אנחנו יודעים שרק שכבה מסוימת תקבל את זה ולא מעמד הביניים לכן קריטית הנקודה הזאת".
על הסיבה האמיתית לבעיית מחירי הדיור
״עם כל זה שאני מסכים עם כל דבר שנאמר פה על צד ההיצע, זה מאד חשוב, נורא חשוב להגדיל את ההיצע. בואו נזכור שהגורם הראשון במעלה שמשפיע על המחיר, זה דווקא הביקוש וזה קשור לכל מיני גורמים מקרו כלכליים. כמו למשל הריבית ומצב הכלכלה, אז מה שגרם לעליה הנוכחית המטורפת במחירים של הדיור, לא היה כל החסמים הרגילים של ההיצע כי הם היו גם קודם לכן, אלא מה שגרם לזה זה ירידת הריבית, ולכן אנחנו צריכים לזכור, שעם כל הרפורמות הנפלאות שהולכות ואני אומר באמת לא במרכאות, שהולכות להיות ולהגדיל את מצאי הדירות, עדיין בגלל סיבות מקרו כלכליות יכולות להיות אפיזודות של עליה גדולה במחירי הדיור״.
בעד פיקוח על מחירי השכירות
״אני עברתי איזושהי טרנספורמציה בחודשים האחרונים בקשר לשאלה איך צריכים להקצות דירות. פעם חשבתי שכל הקצאה צריכה להיעשות דרך השוק ומה שהממשלה צריכה לעשות זה אולי לנסות להגדיל את מספר הדירות בשוק, ועל ידי זה להביא לירידת מחירים, מה שיאפשר ליותר אנשים לרכוש יותר דירות.
״היום אני חושב שאנחנו גם צריכים לתמוך בהקצאה שלא דרך השוק. וזה מה שקוראים פה דירות להשכרה במחיר מפוקח. זאת אומרת, לא רק לאנשים שבאמת מאד מאד עניים,קשישים ,נכים וכו', אלא גם למשל לאוכלוסיה של זוגות צעירים. ליצור קריטריונים כאלה שיאפשרו לזוגות צעירים לקבל דירות, נאמר, של 75 מ"ר, דירות שלושה חדרים 75 מ"ר במחיר מפוקח. כלומר, הקצאה לא דרך השוק, שזה בשביל כלכלן מחשבה מאד מאד מאד מהפכנית״.
12 תגובות לכתיבת תגובה