אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כחלון: "אני לא מתחייב לקבל את כל המסקנות של הוועדה להגברת התחרותיות בבנקים" צילום: דר בון

כחלון: "אני לא מתחייב לקבל את כל המסקנות של הוועדה להגברת התחרותיות בבנקים"

שר האוצר אמר את הדברים במעמד הגשת מסקנות הביניים ע"י ועדת שטרום: "73% מהאשראי שמגיע מ-3 בנקים - זה תחרות? המצב הזה חייב להשתנות"; קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל: "בחלק מהנושאים יש עדיין חילוקי דעות"

14.12.2015, 12:01 | עמרי מילמן
יו"ר הועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל, דרור שטרום, הגיש היום את מסקנות הביניים לשר האוצר, משה כחלון ולנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג.

קראו עוד בכלכליסט

שר האוצר משה כחלון אמר עם הגשת מסקנות הביניים כי "אני רוצה להתחיל עם מספר נתונים. 92% מאשראי משקי הבית ניתן בבנקים. הריבית בחברות כרטיסי אשראי יכולה להגיע עד 18%, כ-60% מהכנסות הבנקים מקורם בריבית מאשראי. הבנקים גובים 15 מיליארד שקלים עמלות בשנה. עסקים קטנים מקבלים פחות מחצי מהאשראי שמקבלת מדינה החברה ב-OECD. זו תחרות? 73% מהאשראי שמגיע משלשה בנקים זה תחרות? זה אמיתי? אתם מכירים מדינה עם כלכלה נורמלית, חופשית אמתית שיכולה לאפשר דבר כזה?".

כחלון המשיך: "טיפול ביוקר המחייה מתחיל בבנקים, טיפול בעסקים הקטנים בבנקים. הריביות גבוהות, מחירי האשראי גבוה, מחירי השירותים גבוהים, הקורבנות של חוסר התחרות הם האזרחים, משקי הבית, העסקים הקטנים, וכל מי שזקוק לאשראי. כסף זה אמצעי ייצור, עסק לא יכול בלי כסף. אני רוצה להודיע, האיתנות הפיננסית של הבנקים חשובה לנו. אך האיתנות של העסקם הקטנים ומשקי הבית, חשובה לא פחות. אנחנו צריכים לדאוג גם להם וגם לעסקים הגדולים".

כחלון סיכם: "יש בנקים שאומרים שלהיות מספר אחת זה מחייב. גם להיות שר אוצר זה מחייב. 20 שנה מדברים על הכשל הזה, אנחנו באמצעות הועדה וצעדים נוספים, נפתור אותו. אני לא מתחייב לקבל את כל המסקנות, אם יהיו דברים שאני חושב שצריך לשנות אותם, אפעל לשנות אותם. אני מכבד את הוועדה ,מכבד את המסקנות, אך אם אמצא לנכון לשנות את הדברים לא אהסס לעשות זאת".

משה כחלון, שר האוצר, צילום: דוברות האוצר משה כחלון, שר האוצר | צילום: דוברות האוצר משה כחלון, שר האוצר, צילום: דוברות האוצר

פלוג: "בחלק מהנושאים יש עדיין חילוקי דעות"

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אמרה לאחר דברי כחלון כי בחלק מהנושאים יש עדיין חילוקי דעות ויש עוד כברת דרך לעשות עד להמלצות הסופיות.

"בנק ישראל מקדם יחד עם האוצר ורגולטורים נוספים צעדים רבים להגברת התחרות. מאגר נתוני האשראי שיגביר את כוח המיקוח של הלקוח. קידום האיגוח, שיגדיל את מקורות האשראי. יישום המלצות ועדת זקן, והעיקרון המנחה בכל ההמלצות שאנחנו מקדמים, הוא מהלכים שישרתו קודם כל את הציבור. צריך לבחון כל מהלך ובכלל זה את המלצות הועדה הנוכחית, ולהמנע מצעדים שבהם הסיכונים עולים על התועלת. יש הסכמה על הצורך להגדיל את התחרות במגזר הקמעונאי, ולהקל על שחקנים חדשים לפעול. צריך לנהוג באחריות ולא לשכוח את לקחי המשבר שהעולם הפיננסי חווה לא מזמן, ולהמנע מצעדים שיזרעו את המשבר הבא", אמרה פלוג.

"בוועדה התקבלו המלצות על נושאים רבים. יש הסכמה להפריד את שתי חברות כרטיסי האשראי משני הבנקים הגדולים. יש הסכמה על הצורך בביטוח פקדונות וכן על הצורך להשלים את ההסדרה על חברות מימון חוץ בנקאיות. סוכם על הקמת ועדת מעקב שתעקוב אחרי הצעדים.

הדו"ח מדבר על שורה ארוכה של צעדים משמעותיים שאם ייושמו הם יעשו כברת דרך משמעותית במערכת הפיננסית. הצעדים שעליהם הושגה הסכמה יקדמו את התחרות מבלי לסכן את היציבות. יש הרבה צעדים במחלוקת, אנחנו מודעים לכך שהופץ מסמך על ידי אגף התקציבים שהוא סוג של דוח אלטרנטיבי, מה שמשקף את זה שהדיונים לא מוצו, ויש עוד הרבה עבודה לעשות כדי להגיע להמלצות סופיות, שאני מקווה שעליהם נוכל להגיע להסכמה".

פלוג. "יש הרבה צעדים במחלוקת" פלוג. "יש הרבה צעדים במחלוקת" פלוג. "יש הרבה צעדים במחלוקת"

המתיחות בין כחלון לפלוג בלטה לנוכח כך שהחלטות מהותיות טרם התקבלו. בעוד שכחלון הדגיש כי לא צריך לדאוג רק ליציבות של הבנקים, הנגידה הזהירה מפני "נטיעת זרעים" למשבר פיננסי. בנוגע לאפשרות שהבנקים יוכלו לעסוק בשיווק פוליסות ביטוח, לא התקבלה שום החלטה במסקנות הביניים בנושא זה. כמו כן, בנוגע לגורם המפקח על חברות האשראי המלצת הביניים היא כי בנק ישראל יהיה הגורם המפקח זאת מאחר שלאגף שוק ההון אין כיום את הבשלות לעשות זאת, לדברי הוועדה, ובנק ישראל בעל ניסיון בתחום. אפשרות אחת שנבחנת היא להתנות את השארת הפיקוח בבנק ישראל אם זה יקדם פיקוח לפי התקינה הבינלאומית עד לסיום עבודת הוועדה. מנגד ישנם חברים בוועדה הטוענים כי נכון יהיה לקדם את עצמאותו של אגף שוק ההון ולהעביר את סמכויות הפיקוח אליו.

יו"ר הועדה, דרור שטרום, אמר עם הגשת המסקנות כי "אנחנו מסיימים את הדיונים הללו עם 18 המלצות אופרטיביות, אני מקווה ומאמין שהשוק שאנחנו רואים אותו היום לא יהיה דומה לשוק שנראה בעוד 10 שנים. עשינו מהלך שהוא הדבר שמשנה את התמונה, וזה הקניית יכולת שופינג לצרכנים. לזה אנחנו נדרשים. לקחת את הטכנולוגיה, ולאפשר לו לעשות השוואת מחירים, ואם הוא לא ירצה יהיה מי שיעשה עבורו את זה. עד היום הייתה קונספציה בועדות הקודמות שכדי שתהיה תחרות צרכנים צריכים כל הזמן לעבור בנקים. צרכנים לא רוצים לעשות זאת. הדרך היא שצרכנים יוכלו לצרוך שירותים לא רק מבנק שלהם אלא גם מגופים אחרים, שהועדה תכניס תחת רגולציה".

שטרום. 18 הצעות אופרטיביות, צילום: יותם פרום שטרום. 18 הצעות אופרטיביות | צילום: יותם פרום שטרום. 18 הצעות אופרטיביות, צילום: יותם פרום

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
הצעות לשטרום ולאוצר
יש אנשים שמושכים כסף מקרן השתלמות נזילה בתום 6 שנים-ישר משקיעים אותה דרך הבנק במדדת"א 25 -כשהבנק גוזר עליהם עמלה קניה מכירה וניהול הרבה יותר גדולה מזו שלוקחת קרן השתלמות ובנוסף על אותו רווח מת"א 25 הם עכשיו משלמים גם מס רווח הון 25%-כאשר לו היה נשאר כסף נזיל בקרן השתלמות המשקיעה באותו ת"א-25 הם לא היו משלמים מס רווח הון. זו דוגמא לישראלי המצוי שחייב להרגיש שהכסף אצלו בכיס, רץ מפוצץ את הקרן השתלמות על ריצוף בלטות חדש בבית ואת העודף משקיע בבנק שאוכל אותו בעמלות ועוד מנהל ההשקעות מפסיד לו כסף ולא מבין מה קורה עם הכסף שלו. הצרה הן של וועדת בכר, והן של וועדת שטרום -שהן קמו ומסקנותיהם יושמו בדיוק בגלל הישראלי המצוי חסר ההבנה הפיננסית -רק בגללם יש עכשיו פנסיית חובה-בה אנשים בעלי הבנה מבינים שיש גזל מתמשך מהפנסיה אך ידיהם קשורות מאחורי הגב. והם לא יכולים לנהל את הפנסיה בעצמם מבלי לשלם רבע-שליש דמי ניהול ועוד לוותר 40% בגלל ההפסדים של הטייקונים והתספורות מהקרנות פנסיה. צריך לעשות פנסיה מינימלית בשביל אנשים חסרי הבנה ועבורם בלבד-משהו ממשלתי עם אגח מיועד (אולי פחות מ 4.86%) וזהו-מי שרוצה שיצטרף לשם-נגיד שלא יהיו לו זכויות למשיכה/הלוואה גדולה מאוד עד גיל הפנסיה אבל יקבל שקט בטוח בראש, ומי שרוצה לנהל כספיו בעצמו לפחות כמו בUSA תוכניות IRA שיעשה כך ועל הדרך לא ישלם על הלוואות שהטייקונים לוקחים לו ולא מחזירים לו.כך הוא גם לא יצטרך לקחת הלוואה מהפנסיה-כי פשוט מי שמבין בהתנהלות פיננסית הכסף יהיה זמין לו גם כך וישתמש איך שבא לו ממה שהרוויח בעצמו בלי לשלם אחוזים על הלוואה מקופתו שלו. אם יהיה הפסדים -זה מה שיהיה ואם רווחים אז רווחים אבל לפחות הוא לא יכנס מהתחלה בידיים קשורות לבור של 25-33% דמי ניהול מהפנסיה ו40% תספורת רק כי זה בחוק יש פנסיית חובה. אם יפסיד מהשקעות בעצמו 65% זה יהיה שווה ערך להפסד נוכחי בחוק פנסיית חובה ממילא. אז ממה האוצר מפחד-הם גם מומחים בלהפסיד כסף לציבור ולא צריך לעשות פה פטרנליזם בתירוץ של אי-הבנה פיננסית
פיטר פנ (סיוני)  |  15.12.15
5.
קראתי את הדוח. תת רמה של ניסוחים תת רמה של מסקנות. בושה לכחלון פלוג ניצחה בגדול
שוב בנק ישראל והבנקים דרסו את הציבור. זהו דוח מביש. שלא שווה את הנייר שעליו הוא כתוב. אף חברת אשראי לא תופרד ושום תחרות לא תחול. כחלון קח את הרגליים שלך ולך הביתה הוכחת כי אתה פשוט אפס.
תת רמה , מרכז  |  14.12.15
4.
לגבי הודעת וועדת שטרום על הצעת הלוואות מהפנסיה עד קצבה 3800 שקל
1. לגבי הודעת וועדת שטרום על הצעת הלוואות מהפנסיה עד קצבה 3800 שקל מינימום קצבת פנסיה 1900 *250 (מקדם המרה)= 475,000 שח חייב להיות בפנסיה-כל מה שמעבר לזה אפשר לקחת כהלוואה. נגיד עוד 1900 שקל זה ביטוח לאומי שמשלים לקצבה 3800 המינימלית שמעבר לה אפשר לקחת הלוואה לפי הצע וועדת שטרום בואו נעשה חישוב על שכר חציוני שיהיה מעניין. שכר חציוני הוא 6500 ש"ח. הפרשות לפנסיה (כולל פיצויים בהנחה שלא נמשך) הוא 17.5% חודשי= כלומר הפקדה פנסיונית חציונית כולל מעסיק ששם תגמולים ופיצויים היא 6500*0.175=1140 שקל בחודש כלומר כדי להגיע בכלל למצב שבו תורשו לקחת הלוואה מהפנסיה שלכם- אתם תצטרכו הפקדות של 440 חודשי עבודה בשכר חציוני של 6500 ש"ח. כך תגיעו ל500,000 בפנסיה שמעבר להם תוכלו לקחת הלוואה-כך שיישאר קיצבה מינימלית 1900 שקל. פלוס ביטוח לאומי 1900 שקל =קצבה מינימלית מדוברת של 3800 שקל שכר ממוצע נגיד 10,000 צריך רק 285 חודשי עבודה (הפקדות לפנסיה) לצבירת 500,000 פנסיה שממנה והלאה יוכל לקחת הלוואה. בקיצור אל תסמכו בקרוב שתוכלו לקחת הלוואות מהפנסיה המסכנה שלכם.
פייטר פנ (סיוני)  |  14.12.15
לכל התגובות