מבוי סתום במו"מ בין ניסנקורן לאוצר על תוספות השכר

יממה לפני שיו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אמור להכריז על שביתה במגזר הציבורי, ייפגשו שוב היום (ג') בצהריים נציגי האוצר וההסתדרות בניסיון להגיע להסכמה על תוספת השכר אותה דורש ניסנקורן.

אתמול (ב') נפגש ניסנקורן שוב עם מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, הממונה על השכר קובי אמסלם והממונה על התקציבים, אמיר לוי. לאחר הפגישה בין הצדדים, הודיע ניסנקורן כי המו"מ נמצא במבוי סתום ולכן הוא ייכנס מחר את בית נבחרי ההסתדרות שיחליט על מועד שביתה.

יו"ר ההסתדרות דורש תוספת שכר של 11% לעובדי המגזר הציבורי שתתפרס על פני חמש שנים.

מכיוון שכל אחוז של תוספת שכר מוערך בכמיליארד שקל, המשמעות התקציבית של הדרישה היא גידול תקציבי שנתי של הוצאות השכר בכ־2.2 מיליארד שקל עד להבשלה מלאה של 11 מיליארד שקל בעוד חמש שנים.

יו"ר ההסתדרות ניסנקורן. 11 מיליארד שקל - עלות תוספת השכר למדינה שדורשת ההסתדרות ואמורה להתפרס על פני חמש שנים | צילום: עמית שעל

מדובר בדרישה גבוהה מאוד מצידו של יו"ר ההסתדרות. לשם השוואה, קודמו בתפקיד של ניסנקורן, עופר עיני, השיג לפני חמש שנים תוספת שכר של 1.8% בלבד, או 7.25% על פני ארבע שנים. אלא שאז היה מדובר בתקופה של אינפלציה ממוצעת של 2.6%, כך שתוספת השכר נועדה בראש ובראשונה למנוע את שחיקת השכר של העובדים. במקרה של המו"מ הנוכחי מדובר על השנים 2013–2017 עם אינפלציה נמוכה משמעותית.

מכיוון שניסנקורן כבר הכריז על סכסוך עבודה לפני שבועיים הוא יוכל להשבית את המגזר הציבורי באופן מיידי, כאשר הפעם עשויים גם הסתדרות המורים וארגון המורים להצטרף לעיצומים שיכולים להקיף את המגזר הציבורי כולו, כולל את משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, בתי ספר, חברות ממשלתיות ועוד. אם ללמוד ממקרי עבר, מקומות רגישים במיוחד כמו בתי החולים ונתב"ג יגיעו לעיצומים רק כמוצא אחרון מבחינת ההסתדרות.

הסיבה למבוי הסתום הוא דרישת האוצר להתנות את ההסכם בשורת שינויים ביחסי העבודה בין הצדדים, כמו קביעת מנגנון למניעת שביתות בעת שינויים ארגוניים. ניסנקורן מתנגד לכך וטוען כי יש להסכים על תוספת שכר בלי קשר לשאר הנושאים.

ניסנקורן הדגיש במהלך השיחות עם האוצר כי עובדי המגזר הציבורי "לא גומרים את החודש". מנגד, אנשיו של כחלון דורשים להפריד בין עובדים שמשתכרים שכר גבוה לאלו המשתכרים שכר נמוך, ולתת את התוספת באופן דיפרנציאלי.

מההסתדרות נמסר: "כ־900 אלף שכירים שיושפעו ישירות ובעקיפין מההסכם זקוקים לתוספת שכר".