אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האנשים שהוועדה להגברת התחרות בבנקים לא פגשה, וחבל צילום: אוראל כהן

האנשים שהוועדה להגברת התחרות בבנקים לא פגשה, וחבל

טוב יהיה אם עד הגשת הדו"ח הסופי ייפגשו חברי הוועדה עם אנשים אמיתיים. עד עכשיו הם התעלמו מכך שהאוכלוסייה הרחבה רק רואה מספרים וכבר מצטמררת

16.12.2015, 08:12 | שאול אמסטרדמסקי

החזון של הוועדה להגברת התחרות בענף הבנקאות — להגיע למצב שבו כל אחד יוכל להפקיד כסף לפיקדון, לקחת הלוואה או לבצע תשלום דרך כל גוף פיננסי שהוא — יפה, אך עם כל הכבוד לחזון, הבעיה הכי גדולה בוועדה היא חברי הוועדה עצמם.

 
אם יורשה לי לנחש, סביר מאוד להניח שאיש מחברי הוועדה לא היה במינוס מעולם, לפחות לא בשנים האחרונות. הם אנשים רציונלים המתעסקים במספרים למחייתם, וכשהם מגבשים מדיניות הם עושים זאת מתוך הניסיון התיאורטי שלהם ולא מתוך ניסיון מעשי בשטח. אני לא אומר את זה לגנותם, הם פשוט מי שהם. ככאלה יש להם קושי גדול מאוד להבין את האוכלוסייה הרחבה, את האנשים שרק רואים מספרים ומקבלים צמרמורת.

קראו עוד בכלכליסט

בתור אנשי תיאוריה, הגדלת היצע האשראי נראית להם כמו צעד ראוי. בתיאוריה תגרום הגדלת ההיצע להפחתת המחיר, אבל חברי הוועדה התעלמו לחלוטין מכך שמוצרים פיננסים הם לא לחמניות או טלפונים סלולריים. אנשים לא מבינים מה הוא מינוס ולא יודעים כמה הם משלמים עליו. ועדת שטרום יכולה לנצל את התקופה הקרובה, תקופת השימוע הציבורי שבין דו"ח הביניים ובין הדו"ח הסופי, לא רק כדי לריב אלא גם כדי לשמוע אנשים בשר ודם.

 

מימין דרור שטרום, משה כחלון וקרנית פלוג
מימין דרור שטרום, משה כחלון וקרנית פלוג צילום: עומר מסינגר

מקבוצות מיקוד ועד כלכלנים

הם יכולים לעשות קבוצות מיקוד, לעמוד מאחורי זכוכית חד־כיוונית ולשמוע כיצד אנשים מדברים בגילוי לב על חוסר ההבנה שלהם במוצרים פיננסיים. פקידי ממשלה שעברו תהליך כזה מספרים כי האסימונים התחילו ליפול להם באמצעות התהליך.

ועוד, חברי הוועדה יכולים להיפגש עם אנשים שעוסקים בנושא הזה בכל יום, כמו מנכ"ל ארגון פעמונים אוריאל לדרברג ואנשיו. מדובר בארגון המעניק ליווי פיננסי בהתנדבות לאנשי מעמד הביניים שנקלעו לתסבוכת פיננסית. יו"ר הוועדה דרור שטרום כבר הספיק להיפגש איתו, אבל הפגישה היתה רק בשלביה האחרונים של פעילות הוועדה. בכל מקרה, פגישה אחת עם היו"ר בלבד אינה מספיקה.

לדרברג ואנשיו יוכלו להפגיש את חברי הוועדה עם אנשים שנקלעו לתסבוכות פיננסיות ולשתפם בתובנות מעבודתם היומיומית. הם יוכלו לספר איך אנשים שמתמכרים לאשראי רק רוצים שיהיו להם עוד ועוד ברזים פתוחים, איך אין איש שעוצר בעדם ואיך הם לא לגמרי מבינים מה הם עושים ואיך זה ייגמר. נוסף על כך, ללדרברג יש מאגר מידע אדיר על האנשים שהסתבכו בחובות.

חברי הוועדה יכולים להתייעץ גם עם הכלכלנים ההתנהגותיים פרופ' דן אריאלי ופרופ' שלמה בן ארצי. לשניים ניסיון מעשי בתוכניות שונות שהשיקו בחו"ל, והם יכולים להסביר כי חינוך פיננסי לא יכול להיות פתרון קסם וכי נדרשים כלים נוספים. גם פרופ' מיכל גרינשטיין־וייס, המתמחה בפיתוח חברתי, יכולה להציע תובנות מהניסיון שלה.

הוועדה מסתכלת עלינו מלמעלה

אם לא די בזה, חברי הוועדה יכולים לדבר גם עם ראש שירות הייעוץ הפיננסי בבריטניה קרוליין רוקס. מדובר בפרויקט ממשלתי שנותן חינם שירותי ייעוץ פיננסי בלתי תלוי וממוקד באוכלוסיות המועדות. אם תחשבו על זה, כיום לא עומד לרשותכם איש מקצוע בלתי תלוי להתייעצות בנוגע לנושאים פיננסיים.

לו היתה ועדת שטרום מביאה המלצות מאנשי השטח, היתה העבודה שלה תורמת יותר לציבור הישראלי. אחרת — אם כל המטרה היא רק לשים לנו עוד הרי כסף מול העיניים ולהגיד לנו להסתדר איתם — מדובר בוועדה מנותקת מהחיים עצמם, המסתכלת על אנשים מגובה 100 אלף רגל.

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
להסתכל לחשבון הבנק בעיניים! ולהבין כמה גוזרים עלינו בדרך
שאול היקר, זו קצת התייפיפות נפש. בכך שאתה מדבר על כך שהפתרון הבעיה היא לפתור את הבעיות בתוכניות חיסכון. הרי ברור שהפתרון נובע קודם כל מהוזלת המחירים בשוק הישראלי והעובדה הקיימת מזה 20 שנה שבישראל המצרך הנרכש ביותר הינו כסף. המוצר הזה משווק באופן לא שקוף ולא הוגן על ידי בנקים וחברות האשראי. שהאחרון הולך יד ביד עם הבנקים, כשם שגם חברות הביטוח והמימון עושת יד עם חברות כרטיסי האשראי - ובסופו של דבר מי שבאמת מרוויח אלו הם הטייקונים שהם בעלי הגופים הפיננסים הגדולים. ולכן, ברגע שתהיה כאן תחרות הוגנת ופתוחה אז יתחרשו כמה דברים: 1. רמת השקיפות על העמלות שהבנקים וחברות האשראי לוקחות יגדל והציבור הישראלי יגלה שהוא לא באמת משלם ריבית זעומה - אלא יותר קרוב לריבית שוק אפור. 2. חברות מימון אלטרנטיביות, יקבלו הכרה ויוכלו להציע ריבית שפויה יותר מאשר המתחרות 3. הציבור יתחיל להבין אין להתנהל נכון עם המוצרים הפיננסים בהם הוא מחזיק ולא ילך אחרי העדר - כשם התפתח שוק הסלולאר והוזלו המחירים וכשם שישנם רשתות מזון המספקות מחירים תחרותיים.
יעל , רמת גן  |  24.12.15
2.
לא מדויק
מהיכרות קרובה עם נושא שיתוף נתוני אשראי, הכוונה היא לא רק הגדלת היצע האשראי אלא חלוקתו בצורה שוויונית יותר. הטיפול באוכלוסיות מודרות אשראי (אנשים שכיום לא מקבלים אשראי והפתרון שלהם הוא שוק אפור ועסקים קטנים) מופיע בדו"ח שיצא באוגוסט האחרון. כמו כן אתה מתעלם מהעובדה שיש מספיק מידע מיותר מ-100 מדינות בהן קיימת היום מערכת לשיתוף נתוני אשראי על השפעות המערכת על כלל האוכלוסיה (ירידה באחוז האנשים שמתחת לקו העוני, הורדת סיכוני אשראי בנקאיים ועוד) -קבוצת מיקוד גדולה מספיק לטעמי. אני מניח ומקווה שבשלב ההטמעה, יפגשו עם אנשים נוספים (כמו אלה שמוזכרים בכתבה) והמערכת תוטמע בצורה שמתאימה לישראל.
מישהו , מרכז  |  17.12.15