ברננקי על מדיניות הריבית האפסית: "היינו אופטימיים מדי"

בן ברננקי מדבר - 24 שעות לפני הודעת הריבית של הפד. האיש שהנהיג את הבנק המרכזי בתקופת המשבר הפיננסי ובשנים הקשות שלאחריו, מעניק היום (ג') ראיון נרחב לאתר הפיננסי מרקט ווטש – ודן בין היתר במדיניות המוניטרית המרחיבה שהוביל הבנק תחת הנהגתו.

אשר להחלטה הצפויה מחר, ברננקי נזהר בדבריו. "אני מעדיף שלא לצאת בניחושים לקראת ההחלטה של ג'נט ילן, אך אין ספק שההערכה הרווחת בשוק היא שהפד יעלה את הריבית. זו תהיה נקודת ציון חשובה, לאחר שהריבית נותרה ברמתה האפסית מאז 2008", אומר ברננקי.

היה זה ברננקי כיו"ר הבנק המרכזי, ש"נגע" בריבית בפעם האחרונה, בהחלטה של דצמבר 2008 – אז הוריד הפד את הריבית מרמה של 1% לרמה של 0.25%-0% - הרמה האפסית שמלווה אותנו כמעט 7 שנים. ההורדה של דצמבר 2008 היתה הפעם השביעית באותה שנה שהפד הוריד את הריבית.

כך היתה התגובה הקיצונית מאוד של הבנק תחת ברננקי לקריסה הפיננסית הגדולה של ארה"ב: ב-22 בינואר 2008 החליט הבנק להוריד את הריבית מ-4.25% ל-3.5% עברו ימים ספורים, וכבר ב-30 של אותו חודש הורדה הריבית פעם נוספת, ל-3%. במרץ 2008 הוריד הפד את הריבית פעם נוספת, ב-0.75% עד ל-2.15%; באפריל נחתכה הריבית ל-2%, ועם נתון זה נותרנו עד ל-8 באוקטובר – אז הורדה הריבית ל-1.5%. עברו שבועיים בלבד, וב-29 באוקטובר הוריד הפד את הריבית עד ל-1%, וכך עד דצמבר אותה שנה, וההורדה האחרונה האמורה לריבית האפסית.

בראיון מודה ברננקי כי בימים ההם, כשהבנק הוריד את הריבית לרמה האפסית, הוא לא חשב שרמה זו תלווה את ארה"ב ב-7 השנים הבאות. "לא שיערנו שכך יהיה. היינו אופטימיים מדי בציפיות שלנו - בין היתר בגלל שלא צפינו את רמת ההאטה בייצור שהגיעה בהמשך. במונחים של צמיחה, הכלכלה לא השתפרה בקצב במצופה".

עם זאת, לדבריו, בכל מה שקשור לשוק התעסוקה, ההתאוששות היתה מהירה יותר ממה שחזה הבנק. "שיעור האבטלה ירד בקצב מהיר יותר מהתחזית – ירידה של 3% בתוך 3 השנים האחרונות, לרמה שמשקפת למעשה כמעט תעסוקה מלאה".

לגבי המשך הדרך המוניטרית, ברננקי צופה שהפד יהיה זהיר מאד, ולא יעלה ריבית פעם נוספת לפני שהנתונים הכלכליים יראו שלא תהיה בכך פגיעה בהמשך ההתקדמות. אשר לתחזית האינפלציה, לשיטתו, הכיוון הוא למעלה.

"על פי המודלים הבסיסיים, עם השיפור בשוק התעסוקה אנו אמורים לראות לחץ על המחירים כלפי מעלה. הגורמים האנטי דיפלציוניים, ובהם ההשפעה של התחזקות הדולר בשנה וחצי האחרונות והירידה החדה במחירי הנפט, בסופו של דבר יאבדו את השפעתם במערכת. לכן אני צופה עלייה בשיעור האינפלציה", אמר ברננקי, אך סייג את דבריו באמירה שאנחנו עדיין לא הגענו לשלב זה.

"זה נכון שעד היום, לא ראינו שיעורי אינפלציה ברמות שחזו הכלכלנים. באופן ברור, הסביבה הגלובאלית, מחירי הסחורות הנמוכים מאד, והדולר החזק, עדיין בולמים את עליית המחירים".

 מחירי הנפט ורמות הריבית

על פי ברננקי, הירידה במחירי הנפט היא יותר מכל אינדיקציה להתפתחויות בכלכלה הגלובלית, וחולשה בכלכלה העולמית היא שיקול חשוב בהחלטה של הפד, וכך גם המצב הלא מעודד של הכלכלה הגלובאלית.

"יש שני נושאים חשובים. אחד הוא מידת ההשפעה של הכלכלה העולמית על ארה"ב. זהו נושא חשוב מאד בשיקולים של הפד, לנוכח המנדט שניתן לו – לשמר בתוך ארה"ב תעסוקה מלאה ויציבות מחירים. הנושא השני נוגע לסיכון שמדיניות מצמצמת מצד ארה"ב תלחץ מבחינה פיננסית על השווקים המתפתחים. עם זאת, החלטות הריבית של הפד מכוונות לפני הכול לשיפור מצבה של כלכלת ארה"ב.

מענה למבקרים

במבט לאחור על מדיניות הבנק הפדרלי בשנות המשבר, ובאופן ספציפי על 3 תוכניות רכישות האג"ח (הרחבה כמותית) שהוביל הבנק תחת הנהגתו, הסביר ברננקי כי הפד פעל למעשה במסגרת מה שמחייב המנדט שלו - לנהל מדיניות שתתמוך בתעסוקה מלאה וביציבות מחירים. "יש כמה ראיות להצלחתה של המדיניות, קודם כל בתחום התעסוקה, עם ירידה של האבטלה לרמה של 5%, והתקדמות של האינפלציה – גם אם בקצב איטי – לעבר רמות היעד", אמר ברננקי.

ברננקי פירט ואמר כי עוד כי מדיניות הריבית האפסית של הפד תמכה למעשה בצמיחה של הכלכלה, בסיטואציה לא פשוטה. "במצב שבו המדיניות הפיסקאלית היתה מרסנת במידה רבה, שערי הריבית הנמוכים נדרשו על מנת לדחוף את הכלכלה קדימה, למצב בריא יותר.

אשר לטענות על ההשלכות השליליות של מדיניות ההרחבה הכמותית, אמר יו"ר הפד לשעבר: "אפשר בהחלט לומר שבנקודת זמן זו, כל האזהרות והביקורות שהוצגו, ושהמבקרים חזרו עליהן שוב ושוב, ובהן הסיכון לאינפלציה גבוהה, נפילת הדולר, יצירת בועות וחוסר יכולת להתאושש מהזרמת הכספים – לא התממשו עד נקודת הזמן הזו", טוען היו"ר לשעבר, ומדגיש כי הביקורות לא הושמעו מצד אנשי מקצוע מתחום הכלכלה. "אם אתה בוחן את הכלכלה האמריקאית, אתה רואה שהיא קרובה למדי ליעדים במונחים של צמיחה ואינפלציה, יותר מכל כלכלה מובילה אחרת, כך שהתוצאות עד כה, בהינתן למקום שבו התחלנו, הן טובות למדי".

תחזית להמשך

שאלת המפתח לגבי המשך הדרך על פי ברננקי היא האם העוצמה של כלכלת הפנים - המשתקפת בנתוני ההוצאה, המכירות, והבנייה – תהיה מספיק חזקה על מנת לעמוד באתגרים שמציבה הכלכלה הגלובלית. "אני נוטה להיות אופטימי, אך ברור שמדובר בנושא שיחייב תשומת לב רבה בהמשך הדרך".