הגלולה שתדבר עם הרופא שלך: הרפואה החכמה כבר כאן

היום שבו לא נצטרך יותר ללכת לרופא עדיין אינו נראה באופק, אבל תחום הרפואה מרחוק חווה פריחה בשנים האחרונות. לצד אפליקציות הבריאות למובייל ולשעונים החכמים, או שירותי שיחות וידיאו עם רופאים, ניצבת בשורה טכנולוגית מרחיקת לכת בהרבה: גלולות חכמות, הכוללות חיישנים שמשדרים מידע ישירות אל הרופא המטפל. גלולות הפועלות לפי מנגנון זה כבר נמצאות בדרכן למדפים בארה"ב, ואם ההבטחה הגלומה בהן תתממש הן יחסכו למטופלים זמן, ולמערכת הבריאות — הרבה מאוד כסף. 

הגלולה החכמה מנסה לפתור את אחת מבעיות היסוד במערכת הבריאות של ימינו: הרופאים יכולים להציע מרשמים למטופלים בהתאם לאבחנתם, אך אין ברשותם כלים מדויקים כדי לעקוב אחר פעילות התרופות בזמן אמת. לעומת זאת, גלולות הכוללות חיישנים יוכלו לדווח על קצב פירוק התרופה בגוף ולהצליבו עם מדדים כמו דופק, טמפרטורה ואופי הפעילות הגופנית שמבצע המטופל. כך תתקבל תמונה מדויקת הרבה יותר של אפקטיביות הטיפול ביחס למצב כיום.

פרוטאוס. גלולה חכמה

כמו כן, הגלולות יאפשרו לרופאים לבדוק אם המטופלים חורגים מהמרשמים שנקבעו להם, בכוונה או מתוך בלבול. הבעיה רחבה בהרבה משנדמה: לפי מחקר של חברת דלויט, כמחצית מהלוקים במחלות כרוניות במדינות מפותחות, שבהן המודעות לבריאות דווקא גבוהה, אינם נוטלים את הטיפול בהתאם למרשם. הדבר עלול לסכן חיים במקרה הרע ולפגוע באפקטיביות הטיפול במקרה הפחות גרוע, והתוצאה היא צורך בטיפולים יקרים יחסית או בטיפולים חוזרים — שלפי הערכות שונות עולים למערכת הבריאות האמריקאית 300–100 מיליארד דולר בשנה.

התרופה החכמה הראשונה בדרך לשוק

"מתן תרופות הוא הטיפול הנפוץ ביותר, אך הפתרונות הקיימים לא טובים מספיק כי אנשים פשוט לא מצייתים למרשמים", אומרת ד"ר מריאנה סימונוביץ', מנהלת השקעות ומומחית בתחום החדשנות בטכנולוגיות רפואיות. "המצב חמור במיוחד כשמדובר במרשם בן כמה תרופות".

ד"ר מריאנה סימונוביץ' | צילום: ניצן סדן

על רקע זה, מינהל התרופות והמזון בארה"ב (FDA) אישר ביולי לראשונה להשתמש בטכנולוגיה המאפשרת יצירת גלולות חכמות (אין לבלבל בין גלולות אלה לבין Smart Drugs תרופות לשיפור תפקוד המוח). הפיתוח של חברת פרוטאוס דיגיטל (Proteus Digital) מרדווד, קליפורניה, כולל חיישן המוטמן בתוך הגלולה בשלב ייצור התרופה, וכמוה מתמוסס לחלוטין בגוף במהלך פעולתו. את החשמל לפעולתו מספק הגוף עצמו: מיצי העיכול שבקיבה יוצרים תגובה כימית עם חומרים בלתי מזיקים שנמצאים בגלולה, וזו מייצרת חשמל במתח נמוך מאוד שאינו משפיע על תפקודי הגוף הרגילים.

החיישן מתקשר עם מערכת ניטור קטנה, שמזכירה מעט תחבושת היגיינית אשר המטופל מדביק על גופו, ומאפשרת לעקוב אחר זמן בליעת הגלולה ואחר דפוסי הפעולה והמנוחה של הגוף. החיבור בין שני הרכיבים לבין אפליקציה ייעודית מאפשר לכל רופא לדעת מרחוק אם התרופה עובדת, אם המינון מתאים ואם המטופל מציית למרשם.

פרוטאוס, שנוסדה עוד ב־2001, כבר הספיקה לגייס 362 מיליון דולר מחברות ענק כדוגמת אורקל, קרנות כקייזר ונצ'רס ומשקיעים רבים נוספים. היא חתמה על חוזי פיתוח תרופות עם הענקית נוברטיס, והמידע שייאסף מהגלולות יועבר למוצרי אורקל, שבין השאר מפתחת פתרונות ביג דאטה לבקרת מערכות בריאות ממלכתיות.

הגלולה הראשונה שהוגשה לאישור ה־FDA ומתבססת על טכנולוגיית פרוטאוס היא תרופה פסיכיאטרית בשם אביליפיי (Abilify), המשמשת לטיפול בהפרעה דו־קוטבית ובדיכאון מז'ורי. מדובר במחלות פסיכיאטריות שלא פעם מצריכות טיפול ממושך ונטילת תרופות במשך שנים, כך שאי־ציות למרשם יכול להחריף במהירות את מצב החולה. במסגרת הניסוי התמקדו הרופאים בזמני נטילת התרופה, והעירו למטופלים (לעתים בסיוע בני משפחותיהם) אם לא נטלו אותה.

להערכת סימונוביץ', אחד הגורמים המרכזיים לאישור השימוש בגלולה החכמה הוא יישום רפורמת ביטוח הבריאות הממלכתי בארה"ב, המכונה אובמה־קר. הרפורמה הפכה שירותי רפואה מתקדמים לזמינים עבור מיליוני אמריקאים בבת אחת, וגררה הוצאות גדולות יותר עליהם שהכבידו הן על מערכות הבריאות, הן על חברות הביטוח והן על הציבור. הזינוק בביקוש לפתרונות טכנולוגיים הביא גם רגולטורים שמרנים לתמוך בקידומם.

לכך נוספה ההבנה שמהפכת המובייל והצמיחה המהירה בתפוצת הסמארטפונים בעולם המערבי אינן מספיקות כשלעצמן. נכון, חברות טכנולוגיה כגוגל ואפל מקדמות יישומי בריאות במכשירי מחשוב לביש, ותעשיית התרופות מנתבת תקציבים גדולים והולכים לפיתוחי מובייל. ואולם, בעוד יישומים כאלה מסוגלים להזכיר לחולים ליטול תרופה, הם אינם יכולים לנטר את יעילותה או אפילו לוודא שהיא אכן נלקחה.

בארה"ב אין תשתית, בישראל דווקא יש

הגלולה החכמה צפויה לחנוך דור חדש של אפליקציות בריאות: לא עוד יישומים שמזכירים לאנשים לקחת כדור, להתמיד בדיאטה או להתעמל. האפליקציות החדשות ידווחו ישירות לרופאים שיוכלו לדלות מידע יקר ערך. כך, למשל, רופא יוכל לגלות לא רק מתי המטופל אינו נוטל את הגלולה, אלא מתי היא פשוט אינה משפיעה ואם היא יוצרת תגובות אלרגיות. מגמה זו צפויה להשפיע לטובה על כלכלת ההייטק באופן רחב יותר: יותר מידע יצריך יותר כלי ניתוח, עיבוד ואחסון — מה שיגדיל את הביקוש לשרתים, לפלטפורמות ביג דאטה חכמות, וכמובן לכלי אבטחה שישמרו על הפרטים הרפואיים הרגישים מפני האקרים.

השימוש בגלולות חכמות מצריך פיתוח והטמעה של פלטפורמות מחשוב מתקדמות שאינן זמינות בכל מדינה. אפילו בארה"ב, מתקדמת ככל שתהיה בתחומים אחרים, מערכות התיקים הרפואיים עדיין אינן מסוגלות לתקשר ביניהן. כדי לשמור על חיסיון המטופלים נאלצים המוסדות הרפואיים להשתמש בשירותי דואר ופקס להעברת מסמכים חשובים כמו תוצאות בדיקות. דווקא בישראל, שמערכת הבריאות שלה נתונה לביקורת קשה בתחומים אחרים, יש תשתית טכנולוגית פעילה המאפשרת חיבור פוטנציאלי למסדי נתונים שניזונים מגלולות חכמות, לכשאלה יהפכו לטיפול מקובל.