אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"קשה להאמין שישראל מחמיצה הזדמנות להפוך למודל לחיקוי בכלכלה ירוקה במזה"ת" צילום: אוראל כהן

"קשה להאמין שישראל מחמיצה הזדמנות להפוך למודל לחיקוי בכלכלה ירוקה במזה"ת"

נשיא קרן היינריך בל של מפלגת הירוקים הגרמנית רלף פוקס משוכנע שצמיחה כלכלית כבר מזמן לא תלויה בצריכת אנרגיה ממקורות מתכלים. הסכם פריז הוא הישג לדעתו, אבל ממש לא מספק, ושלישראל אסור להשתעבד לגז, שהוא רק שחקן אחד בהרכב מנצח

16.12.2015, 14:43 | רן אברמסון

"אם שינוי האקלים ייצא מכלל שליטה, אנחנו נחווה טלטלה פוליטית עולמית, ולא יהיה מדובר רק במשבר סביבתי. תנאי המחיה של מיליארדי אנשים יורעו, ויהיו מאות מיליוני פליטי אקלים, הכלכלה העולמית תספוג פגיעה קשה. אנשי הצבא והביטחון כבר יודעים את זה".

קראו עוד בכלכליסט

רלף פוקס משרטט בקלילות את הקשר בין ועידת האקלים שנחתמה בפריז ביום שבת, ובין התקפות הטרור שהחרידו את העיר שבועיים לפניה. תפקידו כנשיא קרן היינריך בל, הקשורה למפלגת הירוקים הגרמנית, מאפשר לו לראות מקרוב את האתגרים והשינויים בנושא המאבק בשינוי האקלים בכל מקום שהקרן פועלת בו. בהשכלתו הוא כלכלן, וספרו "צמיחה ירוקה, צמיחה חכמה: גישה חדשה לכלכלה לחדשנות ולסביבה" (Green Growth, Smart Growth: A New Approach to Economics, Innovation and the Environment) תורגם לאנגלית בקיץ האחרון. בספר, ובכלל, פוקס מנסה להפריך את התפיסה שצמיחה כלכלית כרוכה בהכרח גם במחיר סביבתי.

רלף פוקס. "אין עתיד לאנרגיה הגרעינית, אלא אם מדובר בסיבות פוליטיות כדי להשיג אופציה לפיתוח נשק גרעיני. אין חומה סינית בין יכולת גרעינית אזרחית לצבאית", צילום: אוראל כהן רלף פוקס. "אין עתיד לאנרגיה הגרעינית, אלא אם מדובר בסיבות פוליטיות כדי להשיג אופציה לפיתוח נשק גרעיני. אין חומה סינית בין יכולת גרעינית אזרחית לצבאית" | צילום: אוראל כהן רלף פוקס. "אין עתיד לאנרגיה הגרעינית, אלא אם מדובר בסיבות פוליטיות כדי להשיג אופציה לפיתוח נשק גרעיני. אין חומה סינית בין יכולת גרעינית אזרחית לצבאית", צילום: אוראל כהן

מיתוסים חבוטים

האם אפשר להכתיר את ועידת פריז כהצלחה?

"בהתחשב במה שהיה יכול לקרות, הסכם פריז הוא הישג, אבל אין ספק שהוא לא מספיק.

"אנחנו צריכים עירוב של מסגרות פוליטיות כמו זו שנוסחה בפריז ושל שינוי ציפיות המשקיעים. פריז היתה סימן ברור שפג תוקפו של עידן הדלקים המאובנים. לראיה, השווקים הפיננסיים קלטו את המסר עוד לפני פריז. אם מסתכלים על קרנות ההון סיכון, רואים שחלק גדל והולך מהפורטפוליו שלהן בתחבורה ובאנרגיה הולך לכיוון של טכנולוגיה ירוקה".

ועם זה אנחנו רואים מקרים כמו של פולקסווגן - יש עניין גדול מאוד של אמון בנושאים האלה

"אני מסכים לחלוטין. לתעשיית הרכב הגרמנית וגם ליצרניות רכב אירופיות אחרות נוצרה בעיה גדולה של אמינות. אם הן רציניות בנוגע ליעדים הסביבתיים שלהן או שמדובר רק ב'גרין־ווש'. פולקסווגן היא דוגמה לכך שאפשר להיות מצליחים מאוד עם טכנולוגיה מסוימת, במקרה הזה דיזל, אבל אם נדבקים יותר מדי לטכנולוגיה הישנה הזאת נוצרות בעיות ענקיות. לתעשיית הרכב באירופה זו היתה קריאת התעוררות אחרונה, אחרת המודל העסקי שלהם יהיה בסכנה, ושחקניות חדשות כמו טסלה ואפילו גוגל יתפסו את המקום שלהן. בדיוק כמו בתעשיית האנרגיה. תראה את גרמניה - הצלחנו בצורה מפתיעה מאוד במעבר לאנרגיות מתחדשות, אבל חברות החשמל הגדולות מפסידות נתח שוק בכל יום, כי הן מנסות להתנגד ולבסס את הייצור שלהם על פחם ונפט. עכשיו הן בצרות כי יש להן נתח קטן מאוד בשוק האנרגיה המתחדשת".

בצרפת טוענים שגרמניה הצליחה לסגור את תחנות הכוח הגרעיניות בגלל שהיא מייבאת אנרגיה ממנה.

"אלו שטויות מוחלטות. גרמניה מייצאת יותר אנרגיה לצרפת משהיא מייבאת ממנה. גרמניה היא יצואנית אנרגיה. זה אחד המיתוסים השגויים של תעשיית החשמל הגרעיני שנמצא בדעיכה. באירופה יש כיום שתי תחנות כוח גרעיניות בהקמה, בפינלנד ובצרפת, והן אסונות כלכליים מוחלטים. אם תסתכל על המספרים העולמיים, תראה שיש הרבה יותר תחנות כוח גרעיניות שנכנסות להשבתה מכאלה שנכנסות לפעולה. אני לא רואה עתיד לאנרגיה הגרעינית, אלא אם מדובר בסיבות פוליטיות כדי להשיג את האופציה לפיתוח נשק גרעיני. אין חומה סינית בין יכולת גרעינית אזרחית לצבאית. הן קשורות זו לזו".

אתה מותח ביקורת על הרצון להתנער מתפיסות שמפחיתות בערך הצמיחה הכלכלית. ועם זה התמ"ג מפורסם בכל רבעון.

"זו בעיה מהותית מאוד. לא רק שהכלכלה שלנו מוכוונת לטווח קצר, אלא גם הפוליטיקה. זה בא על חשבון האינטרס לטווח הארוך. תמ"ג הוא אינדיקטור כמותני שלא כולל את אובדן ההון הטבעי ולא משקף עלויות חיצוניות של המערכת הכלכלית הנוכחית. בכלכלת שוק המחירים חייבים לספר את האמת על העלויות. אם זה לא קורה, יש הקצאה שגויה של משאבים. שינוי אקלים הוא הדוגמה המובהקת ביותר לעלות חיצוניות. אי אפשר להשתמש באטמוספרה כמזבלה חינמית לפליטות פחמן דו־חמצני. חייבים להצמיד תג מחיר לפחמן - באמצעות מס על פחם או מנגנון של סחר בהיתרי פליטה. האיחוד האירופי עשה זאת, אבל לא בצורה יעילה מספיק. כמה מדינות בארה"ב עושות את זה, ואפילו סין תתחיל לעשות את זה ב־2017. בסופו של דבר נצטרך לראות איזה מנגנון יעיל יותר, מס פחמן או סחר בהיתרים. בכל מקרה אנחנו צריכים לשקף את העלויות הסביבתיות במחירי המוצרים, וזה ישנה את אופי הביקושים וההיצעים בכלכלה. לא צריך לחסל את השווקים, אלא לגרום להם לפעול בכיוון הנכון".

כל הרכיבים כבר שם

 

מה יקרה למאמצים האלה אם יתמנה בארה"ב נשיא שייסוג מהמדיניות הסביבתית של אובמה?

"קיים סיכון כזה, אבל אני סומך על שני דברים משמעותיים. ראשית, אם מסתכלים ברמה המקומית וברמת המדינות, יש יותר ויותר ערים ומדינות שמתקדמות בנושא האנרגיה. ערים ומדינות, ולא רק סן פרנסיסקו וקליפורניה, משחקות תפקיד מרכזי. התנועה היא מהבסיס כלפי מעלה. שנית, קיים עניין השווקים שהולכים בכיוון הזה. זה כמובן בא במקביל לפריחת תעשיית הגז בארה"ב והירידה במחיר הגז שתורמים גם הם להחלפה של הפחם. אלו בין היתר הסיבות שאף שלארה"ב אין תוכנית פדרלית מקיפה לטווח ארוך להפחתת גזי חממה, הפליטות ירדו. זה נכון לגבי כל מדינות המפותחות.

באיחוד האירופי התמ"ג עלה ב־47% מאז 1990, אבל פליטות הפחמן ירדו ב־25%. התהליך הזה זולג עכשיו לכלכלות המתעוררות המפותחות יותר. האנרגיה המתחדשת הופכת למשתלמת בזכות הירידה בעלויות. מחיר האנרגיה הסולארית ירד ב־80% בשש השנים האחרונות. אותו דבר לגבי רוח, שמחיר ייצור האנרגיה ממנה ירד ב־60% בשש שנים. כלכלת האנרגיה משתנה".

ובישראל, האם הדיון הציבורי על הגז מפחית את הסיכוי לראות התפתחות בתחום?

"כל פעם שאני כאן אני מדבר על זה עם אנשים בתנועה הסביבתית, אנשי עסקים ואפילו עם פוליטיקאים. קשה להאמין שישראל מחמיצה את ההזדמנויות שלה להפוך למודל לחיקוי למעבר לכלכלה ירוקה ואנרגיה ירוקה במזרח התיכון. ישראל צריכה להחליט אם היא שמה את כל הביצים שלה בסל של הגז וסומכת על כך שהוא יספק לה את האנרגיה בעשרות השנים הבאות. אם היא תעשה זאת, היא עלולה להחמיץ את מהפכת האנרגיה הירוקה.

צריך להעביר את תחנות הכוח הפחמיות בישראל לשימוש בגז בד בבד עם פיתוח האנרגיה המתחדשת. יש כאן יכולת טכנולוגית אדירה, מאגרי גז ומקורות מתחדשים. כל מה שצריך כדי להוביל מהפכה אנרגטית".

רלף פוקס (64)

השכלה: תואר בכלכלה, היסטוריה וסוציולוגיה באוניברסיטאות היידלברג וברמן

קריירה: ראש עיריית ברמן, חבר בפרלמנט הגרמני מטעם מפלגת הירוקים, נשיא קרן היינריך בל

עוד משהו: רץ מרתון

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות