התחרות דחקה את הקרנות לדמי ניהול הפסדיים

התחרות בענף קרנות הנאמנות עולה מדרגה בצל הפדיונות הכבדים שמהם סובלת התעשייה, והמנהלים מוכנים להשיג גיוסים בכל מחיר.

הבנק הבינלאומי הודיע לאחרונה למנהלי קרנות הנאמנות בתעשייה כי הוא צפוי להמליץ ללקוחותיו על תיק השקעות שייקרא תיק ניהול נזילות ויהיה מורכב מ־100% אג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים (AA) ובמח"מ של עד שנתיים. לרוב הבנקים יש תיק מומלץ שמבוסס על החלטות המחלקה המקצועית של הבנק ומאפשר למנהלי קרנות הנאמנות להקים קרנות שמבוססות על תמהיל ההשקעות שלו.

אקסלנס סחבה את שאר החברות להורדת דמי ניהול

נציגי הבינלאומי הציעו למנהלי הקרנות להשיק קרנות תואמות לתיק המומלץ, ואלו הזדרזו להרים את הכפפה. חברת הקרנות של מנורה מבטחים, בניהולו של זיו שמש, השיקו את הקרן, תחילה בדמי ניהול של 0.4%, אך כמה ימים לאחר מכן דמי הניהול ירדו ל־0.37%. מגדל השיקה את הקרן בדמי ניהול של 0.37%, הראל השיקה בדמי ניהול של 0.38% ומיטב דש בדמי ניהול של 0.47% עם התחייבות שלא להעלות את דמי הניהול לפחות שנה. הרווחים של מנהלי הקרנות לא היו גבוהים, זאת משום שהם נדרשים לשלם לבנק עמלת הפצה של 0.35% על קרנות האג"ח.

לפני כשבוע התמונה השתנתה. חברת הקרנות של אקסלנס, בניהולו של צחי קורן, הודיעה כי היא משיקה את הקרן בדמי ניהול הפסדיים של 0.2% בלבד. אלא שכאן לא נגמרה הסאגה. מיד לאחר שאקסלנס הודיעה על המהלך שובר השוק, מיהרו במנורה מבטחים להגיב ולבצע הורדה נוספת תוך שהם משווים את דמי הניהול ל־0.2%. לא עברו 24 שעות והראל ומגדל הגיבו בהפחתה נוספת, גם כן ל־0.2%. מיטב דש היא היחידה שלא ביצעה הפחתה בדמי הניהול.

מנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר צדיק | צילום: עמית שעל

הכסף עבר מהקרנות הכספיות לעובר ושב

לטענת מנהלי הקרנות, הרקע להמלצה של הבינלאומי, בניהולה של סמדר ברבר צדיק, מגיעה בעקבות עלייה משמעותית במזומנים ששוכבים בעובר ושב של הלקוחות. זאת על רקע מכירות של קרנות נאמנות כספיות (קרנות סולידיות המושקעות בפיקדונות בנקאים ובמק"מים ומהוות חלופה לפיקדון הבנקאי) וקרנות אג"ח מדינה בשל סביבת הריבית הנמוכה, שהפכה את ההשקעה בהן ללא אטרקטיבית.

מתחילת השנה נפדה מתעשיית הקרנות הכספיות סכום עתק של 26 מיליארד שקל, והיא מנהלת כיום 54 מיליארד שקל, כלומר 32.5% מתעשיית הכספיות נמחקו מתחילת השנה.

גם באפיק האג"ח הממשלתיות נרשמו פדיונות כבדים כשקרנות אג"ח מדינה פדו 6.6 מיליארד שקל מתחילת שנה – 12% מסך הנכסים המנוהלים בקרנות אלה. הרקע לפדיונות הוא כאמור סביבת הריבית הנמוכה.

גל ירידות הריבית הוביל את התשואה בשוק האג"ח הממשלתיות הקצרות לכדי מיצוי, בעוד במקביל, באג"ח הממשלתיות הארוכות עלה הסיכון להפסדי הון בתרחיש של עלייה בריבית. לקוחות סולידיים, שבאופן מסורתי היו קהל יעד קלאסי לקרנות כספיות וקרנות אג"ח מדינה, ראו שאפיקים אלו לא מייצרים תשואה אך גובים דמי ניהול והעדיפו להעביר את ההשקעה למזומן, שאמנם לא מניב תשואה אך גם לא כולל עלויות כמו דמי משמרת, שהבנק גובה מהלקוח על החזקת תיק ני"ע.

מבחינת הבנק, כסף בעובר ושב אינו רווחי, אך כשלקוחות רוכשים קרן נאמנות, הבנק גוזר קופון של עמלת הפצה ודמי המשמרת. מעבר לכך, לכאורה, הבנק חיפש ללקוחות חלופה סולידית להיעדר התשואה בעובר ושב. אך אם האינטרס של הבנק ברור, עולה השאלה מדוע מנהלי הקרנות מוכנים להפסיד כסף עבור שיווק הקרן. כדי לקבל הסבר מדוע חלק מהגופים הסכימו להוריד את דמי הניהול לרמה הפסדית, די בלהציץ בתמונת הפדיונות שלהם בקרנות המסורתיות (קרנות שאינן כספיות) מתחילת השנה.

כך, למשל, חברת הקרנות של מנורה מבטחים ספגה פדיונות של 2.63 מיליארד שקל מתחילת שנה, הראל פיא ספגה פדיונות של 3 מיליארד שקל ואקסלנס התמודדה עם פדיונות של 673 מיליון שקל. כלומר, מנהלי הקרנות ביקשו לנצל את ההמלצה של הבינלאומי כדי לשנות את המומנטום ולהציג שהחברות מצליחות לבצע גיוסים.

יש גם סיכונים בדמי ניהול נמוכים

לכאורה, הלקוחות מרוויחים מהתחרות העזה בין מנהלי הקרנות כיוון שהם נהנים ממוצר בדמי ניהול מאוד נמוכים. תופעה דומה התרחשה בפעם האחרונה בקרנות הכספיות שעד לפני שנתיים שווקו ללא דמי ניהול במשך כחמש שנים. אלא שדמי הניהול הנמוכים יוצרים גם סכנות ללקוחות. בראש ובראשונה, מנהלי הקרנות שהשיקו קרנות בדמי ניהול הפסדיים לא התחייבו לשמור על דמי הניהול הנמוכים לפרק זמן מוגדר.

אחת השיטות הרווחות בקרב מנהלי הקרנות בשנים האחרונות היא לשווק את הקרנות בדמי ניהול נמוכים ולאחר שנרשמים גיוסים, להעלות את דמי הניהול מבלי שהלקוח שם לב. יתרה מכך, כאשר מנהלי הקרנות עובדים בדמי ניהול הפסדיים, הם עלולים לחפש כיצד לאזן את ההפסדים דרך גביית דמי ניהול גבוהים בקרנות אחרות. לבסוף, הלקוח, שקודם לכן החזיק את הכסף בעובר ושב או בקרן כספית שאולי לא הניבו לו תשואה אך גם לא הסבו הפסדים, מחזיק בקרן של אג"ח קונצרניות שהיא בהגדרה יותר מסוכנת, סיכון שהוא לאו דווקא מבין.

מהבינלאומי נמסר בתגובה: "מטרת קרנות עוקבות הנה מתן חלופה נוספת לניהול מרכיב הנזילות בתיק ההשקעות. קביעת גובה דמי הניהול בקרנות הנה שיקול של המנהל בלבד. עמלות ההפצה הנן אחידות לכל סוג של מוצר, קבועות בחוק ואינן נגזרת של דמי הניהול. להבנתנו, אחידות זו חשובה לצורך שמירה על אובייקטיביות הייעוץ. בראיית טובת הלקוח, ראוי להדגיש כי התשואה המושגת בקרן מושפעת מדמי הניהול הנגבים בקרן ולא מעמלות ההפצה הנגבות ממנהל הקרן. הבנק ממוקד בשמירה קפדנית על טובת הלקוחות ואינו סבור שמתפקידו להתייחס לשיקולים הכלכליים של מנהלי הקרנות. כמובן שבהצגת החלופות השונות לניהול מרכיב הנזילות קיימת התייחסות לכל מאפייני החלופה".