ניהול פיננסי הוא המפתח להימנעות מהקפאת הליכים

אחד המראות השכיחים ב-2015 הוא חברות שנכנסות לקשיים, חלקן הגיעו לבתי המשפט ודרשו הקפאת הליכים. נעלי מרקו, ספורט ורטהיימר וסולתם רדד הן רק חלק קטן מהחברות ששקעו בחובות, מאחר וככל הנראה קיבלו החלטות ניהוליות שגויות.

כשרשת גדולה ויציבה מחליטה לפתוח סניפים חדשים יש ביכולתה להסתדר גם אם משהו לא הולך כשורה, זו פריבילגיה שאין לרשת קטנה או בינונית. זה בדיוק הסיפור של החברות שדרשו הקפאת הליכים. בעלי חברות גדולות נופלים במלכודת ההצלחה של הפעילות הקיימות ומאמינים שכל מטבע פוגע - אם הסניפים הקיימים הצליחו לייצר רווחים, גם החדשים יספקו את אותה רווחיות ולכן הם מממנים את ההתרחבות המהירה בהלוואות. כשהעסקים נקלעים לקשיים הם אינם מסוגלים לעמוד בתשלומי ההלוואות השוטפות ומכאן הדרך להקפאת הליכים קצרה מאוד.

הקפאת הליכים משמעותה היא שיש עסק שעובד היום ויכול לשלם את חובותיו, אבל לא יכול על פי תזרים המזומנים השוטף שלו לעמוד בתשלומים בטווח המיידי. הקפאת הליכים דומה מאוד במהותה להסדרי החוב שמבקשות חברות הנסחרות בבורסה בתל אביב. אולם בשונה מחברה ציבורית, לחברות פרטיות לרוב אין בעלי אג"ח ולכן ההסדר מתבצע ישירות אל מול הנושים. במסגרת ההליך מגיע בעלי החברה אל בית המשפט בבקשה לעצור את דרישות התשלום המיידיות של הנושים כדי לתת לעסק זמן על מנת לפעול ולהתייצב.

על פי נתונים רשמיים של הרשויות בישראל ישנה עלייה של עשרות אחוזים במספר העסקים שהגישו בשנה האחרונה בקשה להקפאת הליכים. המצב הזה היה יכול להימנע, אילולא היו הרשתות הקמעונאיות מיישמות אסטרטגיות התרחבות זהירות יותר שבוחנות כל צעד ושעל שהן מבצעות בטרם פותחות סניפים חדשים. גם החלטה לסגור סניף ישן ומפסיד היא יותר מקריטית. בשונה מסניף חדש, כשסניף ישן שיש לו סטטיסטיקה של רווחיות והכנסות מתחיל לייצר הפסדים גדולים ובור בתזרים המזומנים בעל העסק יכול להבין שמשהו אמיתי באותו אזור השתנה ויש בידיו את היכולת לקבל החלטה זריזה לסגור, בטרם מעמיק הבור. סניף חדש תמיד זוכה לתקופת הרצה והסלחנות כלפי הפסדים שהוא מייצר בשל חבלי לידה היא נסבלת יותר.

מהקפאת הליכים ניתן לצאת במספר דרכים: הגעה לפירוק או מכירת החברה לגורם שלישי שמצליח להבריא אותה. הברירה של פירוק החברה היא הגרועה ביותר לכל הנושים, מאחר ובמצב של פירוק כל אחד מהנושים מקבל רק מנה קטנה מאוד מכספו, בעוד שבמצב שבו החברה ממשיכה לפעול, ניתן למצוא הסדר שבו תשלומי החוב לנושים מתבצעים.

הסיבות העיקריות לכך שעסקים מגיעים להקפאת הליכים נובעות בעיקרן מניהול פיננסי. כשהנהלות מתמהמהות ולא מקבלות את ההחלטה לסגור סניף מפסיד בזמן, הוא הופך לבור של ממש ועלול להפיל רשת שלמה. ככל שהרשת היא קטנה יותר, החוסן הפיננסי חלש יותר והיא מגיעה במהירות אל בתי המשפט. היתרון של עסק קטן עד בינוני, על חברת ענק הוא היכולת לקבל את ההחלטות הנכונות ומהר.

המטולטלת עובדת גם בצד ההצלחה, קבלת ההחלטה הנכונה להגדיל את שטחי המכירה של החנות הרווחית, גם צריכה להתקבל מהר, ויש לבצע אותה גם במחיר של הגדלת מסגרות האשראי או נטילת הלוואה חדשה. ניהול הוא ניהול, דורש אומץ וקבלת החלטות כאן ועכשיו, "יהיה בסדר", והמצב ישתפר הוא לשבת על הגדר, והסממן המובהק לאותם עסקים שממש ברגע קריאת שורות אלה צריכים לקבל את ההחלטה.

בשורה התחתונה, הסיבה העיקרית לכך שעסק מגיע למצב של הקפאת הליכים הוא ניהול כושל וניהול שגוי של תזרימי המזומנים. כעת החשש הוא שההאטה שרושם המשק בעקבות גל הטרור, תביא עימה עוד קשיים. לכן בתקופה כזו מומלץ לבחון היטב ובזהירות את ההשקעות, משך זמן ההלוואות לפירעון ואת כל מבנה ההוצאות של בית העסק ומועדי התשלום. עסקים שלא יהיו עם היד על הדופק, במיוחד בכל הנוגע לאשראי ותזרימי מזומנים מדי יום ביומו עלולים להיקלע לסחרור.

הכותב הינו יו"ר ומנכ"ל קבוצת אלוני האפט