ישראל היא המוצא של טורקיה מהבידוד

שלא במפתיע, ההתקדמות בשיחות הפיוס עם טורקיה מגיעה כשאנקרה נמצאת בשפל מבחינת יחסיה עם שכנותיה - סוריה, איראן, עיראק ורוסיה. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אמנם מתעב את ישראל וכל שהיא מייצגת, אולם שוב מוכח כי בפוליטיקה האינטרס העכשווי גובר על האידיאולוגיה. נרמול היחסים בעת הזו תואם את האינטרס הטורקי הן בהיבט הכלכלי - בדגש על משק האנרגיה - והן בהיבט היחסים עם ארה"ב ומדינות נאט"ו, וזאת בשל הקרע בין אנקרה למוסקבה.

השיחות עם ישראל מגיעות בזמן רגיש עבור המשק הטורקי. אמנם לפי נתונים רשמיים, במהלך 2015 ירשום המשק הטורקי צמיחה של 4% - גבוה מהציפיות - אולם העננה הגיאו־פוליטית מעיבה על עתידה של הכלכלה הטורקית. היחסים המתוחים עם רוסיה כבר נותנים אותותיהם בעיקר במגזר התיירות. כרגע אין פגיעה בהזרמת הגז הרוסי לטורקיה, המהווה כ־60% מתצרוכת השוק הטורקי, אולם אנקרה כבר מחפשת אלטרנטיבות.

היצוא הטורקי לרוסיה נאמד ב־6 מיליארד דולר בשנה, וקיים חשש כי הסנקציות הרוסיות יביאו לפגיעה ביצוא של הסחורות הטורקיות. טורקיה, התלויה בהשקעות זרות, צריכה לשכנע את המשקיעים הפוטנציאליים כי הסיכונים נמוכים. המתיחות עם רוסיה, זליגת מלחמת האזרחים מסוריה והתגברות איום הטרור הן גורמי סיכון עבור מי שמעוניין לשים את כספו על המשק הטורקי. הסכם פשרה עם ישראל ונרמול היחסים יכולים להתקבל כסימן חיובי של התקרבות למערב.

אחת הנקודות שמטרידות את ישראל היא החסות שנותנת טורקיה בשנים האחרונות לבכירים בחמאס. לפי הדיווחים, אחד מבכירי החמאס, סאלח עארורי, אחראי על הכוונת תאי הטרור של הארגון הפלסטיני ביהודה ושומרון. עארורי חשוד כמי שהכווין ומימן את חוליית חמאס שחטפה ורצחה את שלושת נערי הישיבה בצומת גוש עציון לפני שנה.

עוד לפני הדרישה הישראלית בשיחות הפיוס להצר את צעדיו של עארורי, הורתה לו ממשלת טורקיה להוריד פרופיל. הסיבה לכך נעוצה בהחלטת משרד האוצר האמריקאי בספטמבר האחרון להטיל עליו סנקציות כלכליות בשל מעורבותו במימון הטרור. ארדואן לא רוצה להסתבך עם אובמה, ויוכל לחיות עם הסדר כזה או אחר לגבי פעילות הנהגת החמאס. החיבור בין ארדואן לחמאס הוא טבעי - שניהם יונקים מהאידיאולוגיה של האחים המוסלמים - וזו תהיה הפתעה גדולה לראשי חמאס אם ארדואן יחליט להקריב אותם על מזבח היחסים עם ישראל.

תנועת הסחר בצמיחה

למרות האיבה המופגנת בין שתי ההנהגות בירושלים ובאנקרה, היחסים המסחריים בין המדינות לא נפגעו. שווי הסחר הדו־צדדי צמח בחמש השנים האחרונות בכ־20%. הסחר הישראלי־טורקי בשנה שעברה הסתכם בכ־5.5 מיליארד דולר והשנה הוא צפוי לצמוח עוד יותר.

נתוני הסחר מדגישים כי במקביל להתגוששות הפוליטית, הקהילה העסקית בטורקיה המשיכה כל העת לקיים קשרים ענפים עם מקבילתה בישראל גם במהלך חמש השנים שחלפו מאז ההשתלטות על ספינת המרמרה. בנושא זה יש לומר לזכותו של ארדואן כי למרות ההצהרות הלוחמניות שלו כנגד ישראל, הוא לא פעל להצרת היחסים הכלכליים בין שתי המדינות - דבר המדגיש את היותו קשוב לצורכי הסוחרים והתעשיינים בארצו.

תמונת המצב הזאת שונה ביחסיה של טורקיה עם מצרים, שם האיבה הפוליטית משפיעה קשות על יחסי המסחר. ארדואן אינו מכיר בלגיטימיות של הנשיא המצרי א־סיסי, וזה עושה כל מאמץ כדי להכאיב לאנקרה. לפיכך, סביר כי ההתקרבות הישראלית לטורקיה לא תתקבל בהתלהבות בקהיר.

הכותב הוא מומחה לכלכלות המזרח התיכון