הצגה: כבוד אבוד, תיאטרון הקאמרי

הקאמרי מעלה את המחזה "כבוד אבוד" מאת איאד אקטאר, בתרגום קובי מידן, בבימוי כפיר אזולאי ובהשתתפות עמוס תמם, שרה פון שוורצה, מיכה סלקטר, רות אסרסאי וערן מור.

העלילה: אמיר קאפור (תמם) הוא בן למהגרים מוסלמים מפקיסטן, עורך דין המתעב את דתו, שטיפס במעלה הסולם החברתי והמקצועי מתוך טשטוש זהותו. אשתו אמילי (פון שוורצה) היא אמנית וואספית ליברלית המתמחה באמנות האסלאמית ומשבחת אותה. רגע לפני שהוא עומד להתמנות לשותף בפירמה, והיא מקבלת הזדמנות להציג בתערוכה שאוצר ידידם היהודי אייזיק (סלקטר), הנשוי לעורכת דין שחורה (אסרסאי), נערכת ארוחת ערב משותפת ובה מתפתח דיון סוער שמטלטל את גיבוריו.

דבר המבקרת: במעטה של סיפור דרמטי־אמריקאי־בורגני, הכולל יחסים בין בני זוג, בגידות ומתחים, מצליח המחזה זוכה פרס הפוליצר לגעת בעצב חשוף ואקטואלי בחברה המערבית: התרסקות הרב־תרבותיות והתקינות הפוליטית בעידן שאחרי פיגועי 11 בספטמבר והתפרצות האסלאם הרדיקלי.

מימין: עמוס תמם ושרה פון שוורצה | צילום: ז'ראר אלון

קאפור מטפס בנחישות ובהכחשה לעמדת המצליחן הכל־אמריקאי, אך הסביבה החיצונית, ששופטת אותו על פי מוצאו, והסביבה הפנימית, בדמות אחיינו המתחזק, מושכים אותו להתמודד עם הקונפליקט הפנימי במלוא מערומיו. אליו מצטרפות שאר הדמויות, שכולן מנהלות דיאלוג עם הזהות הכפולה שלהן. המחזה דורש מהצופה לשבת דרוך ומרוכז ולצפות בחבית חומר נפץ שעלולה להתפוצץ בכל רגע.

בדירה הניו־יורקית, שעיצבה בכישרון פולינה אדמוב, אזולאי ושחקניו מתמסרים בדיוק רב למחזה ומעבירים את הקונפליקט החיצוני והפנימי המורכב הזה באמינות ובלי ליפול לקלישאות. ההצגה תלויה כמעט לחלוטין בשחקניה, ואלה עושים את עבודתם נאמנה, בייחוד המשולש המופלא תמם, סלקטר ופון שוורצה שמעניקים תצוגת משחק מרהיבה ומשכנעת עד הניואנסים הקטנים ביותר.

שורה תחתונה: מחזה אנושי לא שיפוטי ומעורר מחשבה ועניין.