הדולר עלה לשיא של חודש, היציג נקבע על 3.9 שקלים

בשוק המט"ח פתחו היום (ב') שבוע מסחר ראשון מזה 7 שנים ללא ריבית אפסית על הדולר - לאחר החלטת הפד, והתחזקות הדולר בימים חמישי-שישי.

הדולר עלה ב-0.1% לשיא של חודש ושערו היציג נקבע על 3.9 שקלים, היורו עלה ב-0.6% ושערו היציג נקבע על 4.23 שקלים.

בעולם רושם היורו עלייה קלה של 0.1% מול המטבע האמריקאי - הצמד נסחר ב-1.086 דולר ליורו.

בפסגות דוחים השבוע את העמדה לפיה בנק ישראל יעלה את הריבית רק אחרי שהשקל יפוחת. "חשוב לזכור שמלחמת ההתשה של בנק ישראל בשקל החזק היתה בעיקר תוצאה של כניסה של כסף זר לישראל בימים שעוד היתה פה ריבית. בשנה האחרונה, מאחר שהריבית במשק ירדה לרמות דומות לאלו שבארה"ב ואירופה, המשקיעים הזרים כבר לא עומדים בתור לקנות את השחרים, דבר די הגיוני בהתחשב בעובדה שהתשואות פה נמוכות יותר מאשר בארה"ב ושהסיכון טיפה, אבל רק טיפה, גבוה יותר", כותב בסקירתו השבועית אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות. 

"לכן, גם אם הריבית בארה"ב ממשיכה לעלות, סביר להניח שלא נראה זרם של השקעות זרות בורחות מישראל, פשוט כי הן לא היו פה קודם לכן. גם בכל הנוגע למשקיעים הישראלים, ריביות גבוהות יותר בארה"ב אולי ישכנעו יותר מאלו האחרונים לרכוש אג"ח אמריקאיות אבל רובן המוחלט של השקעות אלו יהיו כנראה מגודרות ולכן אין סיבה להניח פיחות של השקל כהנחת בסיס", מוסיפים בפסגות.

"עם זאת, מה שחשוב זה שאם כבר היום אין כניסה של השקעות פיננסיות לטווח קצר של זרים, על אחת כמה וכמה אם הריביות בארה"ב יהיו גבוהות מאשר בישראל. לכן, משמגמת העלאות הריבית בארה"ב החלה, בבנק ישראל יכולים להיות רגועים יותר לגבי שער החליפין, לא בגלל צפי לפיחות אלא בגלל שההסתברות לתיסוף שאינו תוצאה של מגמות כלכליות ריאליות היא נמוכה מאוד. להערכתנו, מדיניות בנק ישראל העתידית תהיה תלויה בעיקר בשאלה עד כמה הוועדה המוניטרית מוטרדת מכך שרמת הריבית הנוכחית לא מתאימה לסביבה הכלכלית במשק", מבהיר גרינפלד.

במיטב דש אומרים השבוע כי ייתכן שבסחר החוץ, חשיבות הדולר האמריקאי גבוהה הרבה יותר ממה שמשתקף בסל המטבעות - שבו הוא תופס כרבע מהמשקל, בדומה ליורו.

"בסקר הלמ"ס של הערכת מגמות בעסקים החברות משיבות מהי חומרת המגבלה של הפרמטרים השונים כגון נגישות לאשראי, מחסור בעובדים, מצב ביטחוני וכו', על הפעילות שלהן. אחת המגבלות מתייחסת ל"שחיקת רווחיות היצוא" ממנה ניתן ללמוד על השפעת שע"ח על החברות", כותב אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש.

"בחנו מתאם בין רמת הקושי של מגבלה זו עליה מדווחות החברות לבין שע"ח של השקל מול סל המטבעות של בנק ישראל. לצורך השוואה, בנינו סל אחר שמורכב מהדולר האמריקאי במשקל של 80% ומוירו במשקל של 20% ללא המטבעות הנוספים. לפי סל המטבעות הרגיל, השקל נמצא בשיא כוחו. לפי הסל האלטרנטיבי, המצב הרבה יותר טוב והשקל רחוק בכ-8% מהשיא שנקבע ביולי 2014, ערב ההתחזקות הגדולה של הדולר בעולם, כולל מול השקל. שחיקת רווחיות היצוא מותאמת הרבה יותר לשער החליפין האלטרנטיבי המוטה חזק לדולר, מאשר לסל המטבעות הרגיל של בנק ישראל", מציין זבז'ינסקי.

משה שלום מ- FXCM ישראל מסכם הבוקר את ההתרחשויות בשוק לאחר החלטת הפד, ומעריך כי מגמת ההתחזקות של הדולר צפויה להימשך, ככל שהפד יממש את תחזיותיו להעלאת ריבית.  

"השבוע שעבר עמד בסימן החלטת הפד בדבר הריבית על הדולר. הצפי התגשם, וראינו עלייה של רבע אחוז בריבית האפקטיבית, אשר התבטאה בעלייה בשערי הדולר מול כמעט כל המטבעות בעולם, וביניהם גם השקל הישראלי. אין ספק שאם מה שג'נט יילן, ראשת הבנק המרכזי האמריקאי, ציינה, דהיינו שמסלול העלאות הריבית הולך לכיוון עלייה של יותר מאחוז עד סוף 2016, אנו אמורים לראות את הדולר העולמי מתחזק מאד לכל אורך התקופה", אומר שלום.