אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מאחורי הקלעים: קרב יחצנים מכוער לקידום מועמדים ולכלוך על מתחרים צילום: רוני פרל, בשמת איבי

מאחורי הקלעים: קרב יחצנים מכוער לקידום מועמדים ולכלוך על מתחרים

יחצנים, לוביסטים, שליחים וגורמים ברשות ההגבלים העסקיים בחשו בחודשים האחרונים כדי לקדם מועמדים לתפקיד הממונה על הגבלים. מי פשפש ברשתות החברתיות כדי לחשוף ניגודי עניינים? איך ביררו מי המועמד שמחפשת ועדת האיתור? ומדוע פנתה הוועדה ביוזמתה לאורי שוורץ שכלל לא הגיש מועמדות?

21.12.2015, 06:39 | הדס גליקו ורוני זינגר
כפי שקורה לא פעם במינויים שבנימין נתניהו אחראי להם, גם המירוץ לכס הממונה על הגבלים עסקיים מתארך עד מאוד: למעלה מחצי שנה חלפה מאז שהודיע הממונה הקודם דיויד גילה על עזיבה, וארבעה חודשים מאז שעזב בפועל, ובפרק הזמן הממושך הזה הלך המירוץ והתכער בזכות פועלם של יחצנים, לוביסטים ושליחים שדחפו מועמדים מטעמם וניסו ללכלך על אחרים.

בתגובה לפניות "כלכליסט" ענו המועמדים באופן מפתיע שפעילות היח"צ לא התבצעה מטעמם, אף שבמספר מקרים, מתוך הפניות שהגיעו ל"כלכליסט", אין כמעט ספק שהמועמדים היו מודעים להן והיו על דעתם.

קראו עוד בכלכליסט

על קו הגמר הסגן הנאמן מול פקעת של ניגודי עניינים אורי שוורץ ומיכל הלפרין מכירים היטב משני צדי המתרס: הוא היועץ המשפטי של רשות ההגבלים, היא מייצגת תאגידים כמו תנובה ואל על. שר הכלכלה בנימין נתניהו יצטרך להכריע איזו גישה הוא מעדיף: מלחמה למען הצרכן או הבנה רבה יותר לעסקים תומר גנוןלכתבה המלאה

הבולטים בזירת הקרב התדמיתית היו המועמדים החיצוניים מהמגזר הפרטי. הפעילות הערה ביותר התקיימה סביב המועמדת שאכן הגיעה לקו הגמר, עו"ד מיכל הלפרין. ל"כלכליסט" נודע שבעלי עניין העוסקים גם בפעילות לובי עבור חברות מסחריות מול רגולטורים, פקידי ממשלה ומחוקקים, גיששו בסביבת חברי ועדת האיתור וניסו לברר מה סיכוייה של הלפרין, כשהם מביעים תמיכה במינויה.

במקביל איש יחסי ציבור ידוע פעל בגלוי לטובת הלפרין וביצע מספר רב של שיחות לעיתונאים כדי לקדם את מועמדותה, לרבות הכפשות של מועמדים אחרים וניסיון להפעיל לחץ על ועדת האיתור באמצעות העיתונות. בשיחה עם "כלכליסט" הוא הבהיר שלא נשכר על ידי הלפרין או על ידי משרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם טל ושות', שבו היא מועסקת, ואיש לא שילם על פעילותו. "האם היא מתקשרת אליי להתייעץ? התשובה היא כן", אמר והוסיף כי "לא פעלתי מטעמה, העניין הציבורי מעניין אותי". הלפרין מסרה שלא שכרה איש יחסי ציבור ולא ידעה שמישהו פועל למען בחירתה.

המועמדים החיצוניים הבולטים האחרים היו עו"ד צחי יגור, מנהל מחלקת הגבלים במשרד שביט בר־און גלאון צין יגור ושות'; עו"ד ניב סבר, ראש מחלקת הגבלים ואנרגיה במשרד מ. פירון; ועו"ד ד"ר חגית בולמש ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ.

עו"ד צחי יגור, צילום: רותם שביט עו"ד צחי יגור | צילום: רותם שביט עו"ד צחי יגור, צילום: רותם שביט

יועצי התקשורת שייצגו את המועמדים פשפשו ברשתות החברתיות, וניסו להדליף לעיתונאים פיסות רפש שלטענתם איתרו על מועמדים אחרים. הודעות דואר אלקטרוני אנונימיות הציעו לכלי התקשורת מיפוי לקוחותיהם של מועמדים מתחרים — מי ייצג את חברות הגז, חברות הסלולר וענקים אחרים במשק — שלכאורה הוכיחו שהם נמצאים בניגוד עניינים. יחצנים אחרים הציעו שלל כתבות בענייני הגבלים שבהן ישולבו, מטבע הדברים, פרשנויות מטעם המועמד שהם מקדמים. יחצנים מטעם יגור וסבר הציעו למשל לכתוב כתבה על ניגודי העניינים של הלפרין וטענו כי היא לא תוכל לעסוק בנושאי תקשורת בשל מעורבות של המשרד שהיא עובדת בו בעסקת סלקום–גולן טלקום. יחצן אחר המקושר לחגית בולמש ניסה ליזום כתבה בנושא מקצועי שהיא תוזכר בה כפרשנית.

הזירה התחממה כשוועדת האיתור החליטה לזמן את עו"ד אורי שוורץ, אף שלא הגיש מועמדות מיוזמתו. שוורץ, ממלא מקומו של גילה, הפך למועמד מוביל — ואכן הגיע עם הלפרין לקו הגמר — ולבחישה הצטרפו גם לוביסטים, גורמים מתוך הרשות עצמה וחלק מהמועמדים. המועמדים החיצוניים ניסו להוכיח שלשוורץ ולמועמד הפנימי הנוסף, כלכלן הרשות אסף אילת, אין מספיק ניסיון לכהן בתפקיד ולעניין רתמו למשל גם את פרופיל הלינקדאין של אילת, שבסופו של דבר לא הגיע לקו הגמר. יחצן מטעם הלפרין מיקד את הטענות והבחישות נגד שני המועמדים הפנימיים – שוורץ ואילת – וטען כי הם מפעילים לחצים על ועדת האיתור.

סבר ויגור מסרו שלא שכרו יחצן מטעמם ולא ידעו כי יחצן פועל לקידום מועמדותם. היחצנים שייצגו את סבר ויגור מסרו שלא נשכרו לטובת העניין, ושהם עובדים עם משרדיהם במשך שנים. מבולמש נמסר כי משרד יחסי הציבור שמלווה את משרדה בשגרה סייע לה מול התקשורת כחלק מעבודתו.

עו"ד סבר עו"ד סבר עו"ד סבר

חלק מהמועמדים היו מודאגים מהאפשרות שנתניהו יבחר מועמד חיצוני. אחד השמות ששבו ועלו היה של עו"ד תומר מוסקוביץ', שנבחר בשבוע שעבר לראש רשות האכיפה והגבייה. מוסקוביץ' היה בין השאר יו"ר הוועדה לפיצויים למפוני גוש קטיף במינהלת סלע, ועד לאחרונה היה מנכ"ל חברת הבנייה משהב הבונה למגזר הדתי. הוא נחשב למקורב לבית היהודי והיה מועמדו של נפתלי בנט לתפקיד מנכ"ל הרבנות. אף שלמוסקוביץ' אין ניסיון בנושא ההגבלים, יו"ר ועדת האיתור ומנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, שמונה בעצמו לתפקיד על ידי בנט, הביע במינויו של מוסקוביץ' עניין רב.

סוגיה נוספת הנוגעת להליך הבחירה היא מינויו של דוד לפלר לנציג הציבור. לפלר היה עד אוגוסט מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ולאחר מכן מונה על ידי שר האוצר משה כחלון, באופן אישי ובלא מכרז, לראש ועדת התכנון והבנייה של מחוז דרום.

עו"ד מוסקוביץ עו"ד מוסקוביץ' | צילום: אוראל כהן עו"ד מוסקוביץ

בסביבת המועמדים חששו שלפלר הוא למעשה נציג כחלון בוועדה. לפלר אמר ל"כלכליסט" שהוא מונה על ידי כחלון לא בשל היכרות אישית, אלא "על רקע הערכה מקצועית. בוועדה המחוזית אני אמנם איש של כחלון, אבל בוועדת האיתור איני מייצגו. אין עליי לחצים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות