אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פלוג נגד האוצר: אם נעודד אנשים לקחת אשראי צרכני על חשבון הפנסיה - הדבר יפגע בהם

פלוג נגד האוצר: אם נעודד אנשים לקחת אשראי צרכני על חשבון הפנסיה - הדבר יפגע בהם

נגידת בנק ישראל התייחסה למחלוקות עם האוצר לגבי כרטיסי האשראי: "יש צעדים שעלולים לזרוע את הזרעים למשבר הבא". עוד היא שללה אפשרות להעלאת ריבית: "הריבית הנמוכה תימשך עוד זמן רב"

21.12.2015, 10:45 | עמרי מילמן
נגידת בנק ישראל הציגה היום סקירה תקופתית לוועדת הכספים והתייחסה לרמיזות שניתנו על ידי שר האוצר כי היא תאלץ להעלות את הריבית בקרוב, בעקבות העלאת הריבית בארה"ב: "נושא מחירי הדירות מעסיק אותנו, אך המדיניות, כלי הריבית ממוקד בנושאים של צמיחה ואינפלציה, וצריך לזכור את סביבת הריבית העולמית האפסית, ואפשר רק לשאר מה מצב האבטלה, ואיפה היינו באינפלציה, אם הריבית הייתה מנותקת מהסביבה. יש להניח שזה היה מביא לייסוף חד והפעילות לא הייתה איפה שהיא נמצאת והאבטלה הייתה גדלה".

קראו עוד בכלכליסט

פלוג שוללת אפשרות להעלאת ריבית: "הריבית הנמוכה תימשך עוד זמן רב"

הנגידה הוסיפה כי "הריבית עומדת על 0.1%, לאחרונה הערכנו שלנוכח הסביבה העולמית ולמרות העלאת הריבית בארה"ב לפני שבוע, הסבירות שנצטרך להמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה, היא גבוהה, והערכנו שנשאר בריבית נמוכה עוד הרבה זמן. צריך לזכור שבמקביל לעליית הריבית בארה"ב ה-ECB נקט במדיניות של הרחבה כמותית יותר רחבה, וריבית שלילית על פקדונות הבנקים".

קרנית פלוג, צילום: עמית שאבי קרנית פלוג | צילום: עמית שאבי קרנית פלוג, צילום: עמית שאבי

הנגידה אמרה כי "הדיור הוא מרכיב במדיניות שמעניין אותנו, גם בהיבטים של המדיניות המוניטרית, וגם בהיבטים רחבים יותר. מלבד עליית מחירי הדירות גם היקף המשכנתאות עלול לסכן את היציבות הפיננסית. הריבית האפסית משפיעה מאחר ומשקיעים מחפשים אפיקי השקעה. השפעת ההיצע, הגדלת היקף הבנייה, תגרע את השפעת הגידול בביקוש. מספר סיומי הבנייה, הגיע למעל 40 אלף לשנה, רק 6 שנים אחרי שהתחילה הבנייה".

על האפשרות שתוריד את הריבית אמרה הנגידה כי "ריבית שלילית בהחלט נמצאת על השולחן, אך זה מתאים לנסיבות חריגות. אנחנו לא שוללים את האפשרות שנגיע לשם אך במצב הנוכחי, כשאנחנו עדיין בצמיחה סבירה, אבטלה נמוכה ורואים שהציפיות לאינפלציה בהסתכלות קדימה, קרובות למרכז תחום היעד, אלה לא הנסיבות שמצדיקות נקיטת מדיניות חריגה.

פלוג על המחלוקות עם האוצר: "יש צעדים שנתנגד להם בתוקף - הם עלולים לזרוע את הזרעים של המשבר הבא"

 

הנגידה התייחסה לוועדת שטרום העוסקת בהגדלת התחרות במערכת הפיננסית, שהגישה לאחרונה את המלצות הביניים, באיחור של מספר חודשים, ואמרה "במסגרת ההמלצות, יש כמה המלצות מאד משמעותיות שיעשו כברת דרך גדולה במקטע הקמעונאי, ועליהן יש הסכמה - להגדיל את מספר השחקנים באמצעות הפרדת שתי חברות האשראי מהבנקים הגדולים, ומתן הגנות ינוקא אחרי ההפרדה. אנחנו ממליצים על השלמת הסדרה של חברות מימון חוץ בנקאיות כולל P2P, אנחנו מקדמים מדרגה פיקוחית מקלה עם דרישות יותר מקלות בהון וברישוי של גופים פיננסיים שלא יגייסו פקדונות, בין היתר חברות כרטיסי אשראי לאחר שיופרדו. במסגרת ההמלצות המוסכמות יש כלים שיחזקו את כוחו של הצרכן, ופיקוח הפקדונות שיעזרו לבנקים הקטנים".

הנגידה התייחסה גם למחלוקת בין האוצר לבנק ישראל, שהביאה את האוצר להוציא בפועל דו"ח אלטרנטיבי ואמרה "יש כמה צעדים שהם לא בהסכמה ואנחנו מתנגדים, כי לדעתנו לא ישרתו את הצרכן. אחד הוא ההמלצה לאסור הנפקת כרטיסי אשראי והעמדת מסגרות על ידי הבנקים לאחר ההפרדה, אנו סבורים שזה יפגע במסגרות האשראי ובצרכן ויוציא שחקנים מהתחרות. אנחנו רוצים שהבנקים יוכלו להמשיך להנפיק אשראי.עוד המלצה היא לעודד ולאפשר לאנשים לקחת אשראי צרכני על חשבון כספי הפנסיה שלהם. אנחנו חושבים שזה יפגע בביטחון הפנסיוני, חוץ מזה שיש הטבות מס שניתנות כדי לעודד לחסוך, כשאנו מתעלים את ההטבות הפנסיוניות לצריכה, זה מאד רגרסיבי. יש צעדים שהם לא טובים ונתנגד להם בתוקף, שכן הם עלולים לזרוע את הזרעים של המשבר הבא או לפגוע בצרכנים בצורה לא מידתית".

פלוג התייחסה לצעדים נוספים שעושה בנק ישראל בנושא ואמרה "בשנים האחרונות נעשות הרבה מאד פעולות על ידי בנק ישראל כדי לשפר את התחרות וההגונות, אם זה על ידי רגולציה ופיקוח, יש לנו יחידת פניות ציבור מאד פעילה, ועוד צעדים שנועדו לשפר את התחרות, כמו הפחתת עמלות שונות בפיקוח שלנו, תעודת זהות בנקאית שתיתן מידע סטנדרטי על הלוקח במיקוח מול גופים פיננסיים אחרים ועוד. עוד שני מהלכים מאד משמעותיים שבנק ישראל שותף ומוביל הם הקמת מאגר נתוני אשראי שנמצא בהליך חקיקה. הוא ייתן כוח מיקוח ללקוח שיבוא לקבל אשראי מגורמים בנקאיים וחוץ בנקאיים". המהלך השני לפי פלוג הוא איגוח ש"יאפשר לתעל את הכסף שמצטבר בגופים המוסדיים בין היתר באשראי לעסקים קטנים".

"בהכנסה נטו, אנחנו ברמת עוני מאד גבוהה"

בניתוח התמונה הכלכלית חברתית, התייחסה הנגידה לשיעורי העוני, לפני תשלומי מסים והעברה מ-2012 לעומת שיעורי העוני לאחר תשלומי המסים והעברות ואמרה כי "אפשר לראות כי בהכנסה הכלכלית, אי השוויון, העוני, שמתייחס לחלק התחתון של התפלגות ההכנסות, אנחנו לא ברמה גבוהה בהשוואה בינלאומית. מה שאומר שהכלכלה שלנו לא מייצרת עוני חריג, אנחנו לא חריגים בסביבה העולמית מבחינת שיעור העוני".

"הנתון שהרבה יותר רלוונטי, הוא מה קורה להכנסה הפנויה, התפלגות ההכנסות אחרי מסים, שרובם פרוגרסיבים, ואחרי תשלומי קצבאות- הכנסה נטו". פלוג אמרה והוסיפה כי "ניתן לראות כי בהכנסה נטו, אנחנו ברמת עוני מאד גבוהה בהשוואה בינלאומית. ההשוואה אצלנו של מדיניות חלוקת ההכנסות מחדש, היא מתונה, והיא עושה מעט יחסית לצמצום מימדי העוני." פלוג הסבירה כי "באופן כללי תשלומי העברה וקצבאות מחלצים אנשים מעוני, והמסים מקטינים את אי השוויון, השאלה בכמה. גם אצלנו הם משפרים את המצב, השאלה בכמה, אצלנו פחות מבמדינות אחרות. מס ההכנסה אצלנו הוא פרוגרסיבי, אך הוא מתון בהשוואה בינלאומית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
בישראל קצבאות מועברות לסקטורים המקורבים לשלטון
מגוחך להשוות את מצב העוני בישראל למדינות המפותחות. לכמה ממדינות אלו יש אוכלוסיה כמו החרדית או הערבית שפשוט לא מעוניינות לצאת לעבודה? כמה מדינות התמודדו עם גלי עליה כמו בישראל (עליה = אי שיוויון מובנה, במיוחד לאור חוסר החיסכון הפנסיוני)? האם יש מדינה ב OECD שבה הסקטוריאליות כל כך משמעותית כמו בישראל? הקצבאות פה לא ילחמו בעוני ולא יכולות להילחם בעוני - הם מכשיר פוליטי מגזרי ורק ינציחו אותו לעוד שנים רבות. זה לא רק החרדים והערבים (אם כי הם בהחלט דוגמה בולטת ועיקרית). זה גם קצבאות לעולים או למשפחות חד הוריות - הקצבאות האלו שואבות את מקבליהן למעגל אי תעסוקה ותלות בקצבה ובתנאיה. הפתרון בישראל יכול להיות רק בדמות שירותים ממשלתיים לילדים (כגון חינוך חינם מגיל 3, רפואת שיניים, הוזלת חינוך גבוה וכו') ולמי שאינו מסוגל לעבוד (=קשישים ונכים בלבד!) ולא בהעברת עוד כספים שמשמשים להמשך הבטלה, לילודה מעבר ליכולת הכלכלית ולאבדן העצמאות האישית והפיננסית.
קשקוש מוחלט  |  21.12.15
לכל התגובות