ניסיונות אחרונים למנוע את השבתת המשק, ביה"ד יקיים דיון לילי

בשעות אלה נמשכת הפגישה בין שר האוצר משה כחלון ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שעה לפני שהשניים צריכים לדווח לבית הדין לעבודה על מצב השיחות ביניהם; ההסתדרות מאיימת להשבית את המשק מחר ב-06:00 - על רקע דרישתה להעלאת שכר במגזר הציבורי. נשיא בית הדין הארצי לעבודה השופט , יגאל פליטמן, הורה להסתדרות ולאוצר לעדכן את בית הדין בדבר התפתחות המשא ומתן; עוד קבע כי אם לא יתקבל עדכון, יתקיים דיון היום בשעה 24:00.

על אף שנראה שחילוקי הדעות בין הצדדים הם עדיין גדולים חלה התקרבות מסוימת בשעות האחרונות. בין השאר שוקלים הצדדים אפשרות להחלת תוספת שכר מדורגת, שתגדיר תוספת שכר אחוזית גדולה יותר לעובדים בדרגות השכר הנמוכות מאשר בדרגות השכר הגבוהות. כך, ההסתדרות תקבל את דרישתה שגם העובדים בדרכות השכר הגבוהות יקבלו תוספת שכר משמעותית יחסית, אך גם האוצר יוכל לרשום לעצמו הישג בדמות יצירת תקדים לתוספת שכר דיפרנציאלית. עם זאת, עדיין אין סיכום האם הצדדים מוכנים להסכם שכזה, מה יהיה הדירוג של התוספת והשאלה הגדולה של עוגת התקציב שתחולק לעובדים גם היא נותרה פתוחה.

ב-21:00 אמורה היתה להתקיים ישיבה בבית הדין הארצי לעבודה עם הנשיא, יגאל פליטמן, לדון בבקשות האוצר, איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים להוציא צו מניעה נגד השביתה. ואולם הסתדרות והאוצר ביקשו לדחות את הדיון - עד לסיום הפגישה בין כחלון לניסנקורן. כאמור, נשיא בית הדין פליטמן קבע דיון לחצות, במידה שהצדדים לא יגיעו להסכם.

בין הגופים שצפויים לשבות - התחבורה הציבורית (רכבת ישראל ואגד), משרדי הממשלה, הבורסה, דואר ישראל, מכון התקנים, שדות התעופה, נמלי הים (חיפה, אשדוד אילת וחדרה) ובנק ישראל. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, תושבת מערכת החינוך מגני הילדים ועד לתיכונים למעט החינוך המיוחד.

האוצר הציע תוספת שכר של 3% ל-7.5% שתתפרס על פני חמש שנים, אך זאת בתנאי שתתבצע באופן דיפרנציאלי, כלומר שבעלי שכר נמוך יקבלו תוספת גבוהה יותר. בהסתדרות מעוניינים בתוספת של 11%.

במקביל, משרדי האוצר והחינוך פנו לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה שיוציא צווי מניעה נגד השבתה אפשרית של חטיבות הביניים והתיכונים במסגרת השביתה הכללית. הפנייה נעשתה לאחר שגם הסתדרות המורים וארגון המורים הודיעו כי הן עשויות להצטרף לשביתה מחר.

אבי ניסנקורן בהפגנה של ההסתדרות מול משרד האוצר אתמול בירושלים | צילום: עמית שאבי

לטענת המדינה, הסתדרות המורים וארגון המורים אינם יכולים לשבות שכן הם חתומים על שקט תעשייתי עד אוגוסט 2017 במסגרת הרפורמות שנחתמו עם משרד האוצר - 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה'. לטענת הסתדרות המורים וארגון המורים יש עדיין סוגיות לא פתורות עם האוצר, כמו אופן חישוב שעות העבודה, הסכם קיבוצי למורים לשל"ח ועוד.

כחלון: "זו שביתה מיותרת"

שר האוצר משה כחלון אמר היום כי "זו שביתה מיותרת. כל האיום הזה הוא מיותר ופזיז. צריך לנסות ולמצות את המו"מ עד הסוף. פה מדובר על תפיסת עולם שאני הובלתי אותה מהיום הראשון לצמצם את הפערים. אני קורא לניסנקורן להמשיך במשא ומתן ולא צריך להעניש את עם ישראל, את ההורים, את מי שצריך לנסוע לחוץ לארץ ואת מי שמחכה שלושה חודשים לתור ל-MRI. אם יש בינינו ויכוח אפשר להמשיך ולהגיע בסוף להסכמות".

מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, אמר כי תוספת שכר של 7.5% תינתן רק במצב של דיפרנציאליות, כלומר תוספת שכר שקלית אחידה, לכל העובדים במגזר הציבורי, וקבלה של שורת דרישות אחרת של האוצר.

הממונה על השכר, קובי אמסלם, אמר כי יש 4 נקודות עיקריות לדרישות הנוספות: מנגנון שיאפשר להכניס טכנולוגיות למדינה ללא עיצומים של העובדים,הארכת תקופת הניסיון עד קבלת קביעות לשלוש שנים במקום שנתיים כיום,ביטול חובת מכרז פנימי בתוך משרד ממשלתי למשרה חדשה ואפשרות ישר לגיס עובדים ממשרדי ממשלה אחרים. הדרישה הרביעית היא הסדרת האפשרות של הרשויות המקומיות לקלוט עובדים בחוזים אישיים.

בעוד ניסנקורן וכחלון מתדיינים ביניהם, יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, הודיע כי הוא תומך בצעדים של ניסנקורן. בחשבון הטוויטר שלו כתב ח"כ הרצוג: "השביתה היא צעד חריף במאבק נגד ממשלה שמזניחה ופוגעת בעשרות אלפי עובדי מדינה שנמצאים מתחת לקו העוני". יצוין שדווקא באוצר רוצים לתת יותר שכר לעובדים שנמצאים ברמות השכר הנמוכות.