למה ארגוני המורים נזכרו פתאום לקחת חלק במאבק

בתוך כל המהומה בין ההסתדרות למשרד אוצר נכנסו גם יוסי וסרמן, מזכיר הסתדרות המורים, ורן ארז, יו"ר ארגון המורים. זוהי הפעם הראשונה מזה עשורים רבים שהשניים לוקחים חלק בסכסוך עבודה של ההסתדרות הכללית, והם יודעים היטב מדוע הם עושים זאת – כי אחרת יהיה להם מאוד קשה להשיג הישגים.

בשנים אחרונות חתמו שני הארגונים על רפורמות מרחיקות לכת, אופק חדש ועוז לתמורה, ששינו באופן מהותי את מבנה השכר של הגננות והמורים, בין אם לטובה ובין אם לרעה. השינוי חייב את הסתדרות המורים לחתום על שקט תעשייתי עד חודש יוני 2015 ונציגיה מנהלים כיום משא ומתן עם האוצר, ואת ארגון המורים לחתום על הסכם כזה עד אוגוסט 2017. זו הסיבה גם מדוע אתמול פנו משרדי האוצר והחינוך לבית הדין הארצי לעבודה בדרישה להוציא צו מניעה נגד השביתה במערכת החינוך, עוד לפני שבכלל הודיעו באופן רשמי על שביתה.

רן ארז, יו"ר ארגון המורים | צילום: מיקי אלון

אלא שכל הסכם הוא כנראה רק פתח לפרשנות, וכבר מתחילת הדרך צצו חיכוכים בין הארגונים למשרדי האוצר והחינוך על אופן יישום ההסכמים וסוגיות אחרות. כך לדוגמה יש מחלוקת על ההסכם לתוספת שכר למורים לשל"ח ולאופן חישוב השעות לחלק מהמורים בבתי הספר.

מכיוון ושני הארגונים ידעו שיהיה להם מאוד קשה להשיג הישגים בגלל הקושי לשבות הם חברו להסתדרות הכללית, ומכיוון וההסתדרות הכללית ידעה שאין לה לגיטימיות ציבורית לשביתה בדרישה לתוספת שכר לעובדי המגזר הציבורי אז החבירה לשני ארגונים שמאיימים להשבית את הגנים ובתי הספר יוצרת מכפלת כוח.