המלצה, חצי המלצה

1. הוועדה שהמליצה להקים עוד ועדה

190 עמודים כלל הדו"ח הסופי של ועדת זקן שהוגש לפני שנתיים וחצי, וכבר בעמוד 13 הניח "הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות" את האצבע על הבעיה המרכזית במערכת הבנקאית. "הבנקים מפעילים מידה גבוהה יותר של 'כוח שוק' על הלקוחות הקמעונאיים בהשוואה ללקוחות העסקיים", כתבה הוועדה שבראשה עמד המפקח הקודם על הבנקים דודו זקן. במילים אחרות, עסקים קטנים ובינוניים מקבלים מהבנקים אשראי יקר יותר מהעסקים הגדולים.

בעמוד הבא ציינה הוועדה את החשיבות הרבה שבכניסת הגופים המוסדיים לתחום האשראי הקמעונאי ואת ההשפעה המבורכת שתהיה לכך על התחרות. ואיך עושים זאת? יש לדפדף עוד 60 עמודים כדי להגיע להמלצה הקונקרטית: להקים עוד ועדה. הוחלט להקים צוות בראשות נציג אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ש"יבחן את הצעדים שיש לנקוט כדי להסיר את החסמים שעומדים בפני הגופים המוסדיים בבואם להשקיע באשראי הקמעונאי, כולל אשראי ממקורות החיסכון הפנסיוני".

הוועדה הבטיחה שהצוות יסיים עד עבודתו "עד סוף השנה", כלומר 2013. הלכנו לבדוק מה יצא מההמלצה הזאת וגילינו שהצוות לא סיים את עבודתו עד סוף 2013 - ולו רק משום שהוקם ב־2014. "בעקבות המלצת הוועדה הוקם באגף שוק ההון צוות בראשות הילה בן־חיים (לשעבר סגנית בכירה באגף) ובהשתתפות נציגי החשבת הכללית ואגף תקציבים", נמסר ממשרד האוצר. ומה המליץ הצוות? "להקים קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים שתפעל בשותפות פיננסית בין בנק לבין משקיע מוסדי אחד או יותר, כאשר המדינה תעמיד ערבות לפעילות הקרן בסכום של 600 מיליון שקל. הקרן צפויה להעמיד אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של כ־6 מיליארד שקל".

באוצר הסבירו שדרשו שהבנקים והמוסדיים ישתפו פעולה כדי "לאפשר לגופים המוסדיים ללמוד את התחום ובכך לעודד כניסה שלהם לתחום זה באופן עצמאי בעתיד". המכרז להקמת הקרן פורסם בספטמבר, ולפי משרד האוצר, הזוכים בו ייבחרו בתחילת ינואר.

2. מי בדיוק מקבל הגנת ינוקא?

זהו? זו ההמלצה? שגופים שמנהלים יותר מטריליון שקל יקימו קרן של 6 מיליארד שקל? ועוד בשותפות עם הבנקים? פייר - התאכזבנו. ראשית, מה שמונע את כניסת הגופים המוסדיים לשוק האשראי הקמעונאי זה לא חוסר הניסיון שלהם בשוק. שיחות זריזות עם הגופים המוסדיים חושפות שלל חסמים הרבה יותר קשים. ממחסור בתעודת זהות בנקאית של הלקוח (יוזמה שהבנקים מטרפדים), דרך קשיי תשתית בסליקת האשראי, ועד המגבלה שהמוסדיים רואים כקשה ביותר: התקרה שהציב משרד האוצר ומגבילה את ההשקעה שלהם באשראי ללא דירוג וללא בטוחה - וכזה הוא האשראי הקמעונאי - ל־3% מתוך נכסיהם. כך שנראה שצוות בן־חיים נכשל אפילו בזיהוי הבעיות.

הסיבה השנייה לאכזבה היא שיוזמה להקמת קרן המעניקה הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, כבר קיימת. משרד הכלכלה מפעיל אותה, בהשתתפות המוסדיים. הקרן החדשה של האוצר למעשה מתחרה בה, ואף הערימה קשיים על גיוסה. כך שהמדינה בעצם עושה קניבליזציה לעצמה.

האכזבה השלישית היא מההחלטה שהמוסדיים ישתפו פעולה עם הבנקים. איך אפשר ליצור תחרות לבנקים כשהם משתפים פעולה עם המתחרה? איזה אינטרס יש לבנקים, בחבירה עם המוסדיים, להוזיל את האשראי? בנוסף לכך, זוהי חבירה מוזרה: המוסדיים משקיעים כבר שנים בקרנות אשראי עם מגוון מנהלים. מדוע דווקא כאן אגף שוק ההון מצא צורך להכניס את הבנקים כשותפים? ההמלצה הזאת מעלה חשש שלא המוסדיים צריכים זמן ללמוד איך להעניק אשראי, אלא הבנקים צריכים זמן כדי לחשוב איך להתמודד עם התחרות.

דודו זקן. להתחרות בבנקים בשיתוף הבנקים | צילום: ענר גרין

3. להחזיר את הר הכסף למקום הנכון

אז תחרות באשראי הקמעונאי ועדת זקן לא הצליחה לייצר, ועל חורבותיה הוקמה הוועדה החדשה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים, שהיא ועדת שטרום. וצריך לדייק, נוסף לתחרות, את הוועדה החדשה מעסיקה בעיה מהותית במבנה שוק ההון הישראלי: היקף הכספים שמנהלים הגופים המוסדיים גבוה מזה שמנהלת המערכת הבנקאית וצומח בקצב דו ספרתי בשנה — אך הר הכסף הזה לא מנותב למתן אשראי זול למשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. בשל מבנה שוק מעוות וחסמים רבים הבנקים, מצליחים להדק את אחיזתם במגזרים אלו, בריביות גבוהות, כאשר הכסף של המוסדיים נאלץ לצאת להשקעות בחו"ל.

התפקיד המרכזי של הוועדה החדשה הוא להניח את הצנרת שתחזיר את הכסף לישראל. כפי שהיא ניסחה בחזון שהופיע בדו"ח: לאפשר לצרכנים הישראלים לקבל אשראי מכל המוסדות הפיננסיים בישראל.

בהתאם, ההמלצות מרחיקות לכת. אולם הן נראות פורצות דרך רק מכיוון שכאשר בנק ישראל קיבל את ההזדמנות הקודמת להגביר את התחרות, זה הסתיים בהמלצה חיוורת להקמת קרן משותפת לבנקים ולמוסדיים. דו"ח הביניים של הוועדה אמנם הותקף מכל כיוון, אולם התחילו ליישם את המלצותיו המרכזיות במקביל להתקדמות כתיבת המסקנות: המפקחת על הבנקים חדוה בר מגבשת כללים להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, והאוצר, סוף סוף, פרסם טיוטה להסרת התקרה המגבילה את ההשקעות של המוסדיים באשראי קמעונאי.

הדרך עוד ארוכה, וחלק מההמלצות עוד יעודנו, אך לאחר חוסר התוחלת של ועדת זקן הפעם כולם מבינים שישראל חייבת לסלול ערוצים להשקעת הר הכסף של המוסדיים.