פרשנות
ההסכם בין האוצר להסתדרות הוא טוב - אבל לא היסטורי
ההסכם שנחתם הלילה הוגדר על ידי כחלון וניסנקורן כהיסטורי - אבל רחוק מלשנות את מבני הכוח הבסיסיים במגזר הציבורי; ואם חייבים לבחור - המנצח הוא ניסנקורן, אבל בנקודות
23.12.2015, 09:46 | מיקי פלד
שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מיהרו להכריז בלילה, אחרי חתימת הסכם השכר, שמדובר הסכם היסטורי. "ההסכם הזה הוא לא פחות מהיסטורי", אמר כחלון ו"עשינו היום יחד היסטוריה בעלת משמעותית חברתית חסרת תקדים", אמר ניסנקורן. ההיסטוריה, לדבריהם, היא בכך שבפעם הראשונה הסכימו האוצר וההסתדרות על כך שמחצית מתוספת השכר תחולק באופן דיפרנציאלי, כך שבעלי דרכות השכר הנמוכות יקבלו יותר מאשר בעלי דרגות השכר הגבוהות.
כחלון כינה זאת "הסכם שמשנה את כללי המשחק ואומר באופן ברור – מה שהיה הוא לא מה שיהיה". זה נכון במובן מסויים, כלומר שכאשר עוד שנתיים יחלו שוב לשבת נציגי ההסתדרות והאוצר לקראת הסכם שכר חדש עמדת הפתיחה תהיה שברור שישנה דיפרנציאליות והשאלה היא רק כמה ואיך. אם שר האוצר שיכהן אז יתעקש להרחיב את הרגל בדלת ולהכניס גם את היד, אז אולי החלוקה לדיפרנציאלי ולא דיפרנציאלי תהיה משמעותית יותר מהחצי-חצי עליו סוכם הלילה, ואז אפשר באמת יהיה להסתכל אחורה ולומר שההסכם הנוכחי היה משמעותי. אבל עד אז הוא לכל היותר שיפור המצב הקיים, אך זה בערך זה.
כלומר הדיפרנציאליות היא הישג לא קטן לשר האוצר וגם לניסנקורן שהסכים למהלך כזה למרות שהוא נוגד את האתוס של הוועדים החזקים בהסתדרות שרגילים להעשיר את העשירים. אבל מכאן ועד לשינוי כללי המשחק הדרך מאוד מאוד ארוכה. "שינוי כללי המשחק" זה מושג שמדבר על שינויי עומק מהותיים במגזר הציבורי, וכאלה אין בהסכם הנוכחי.
10 תגובות לכתיבת תגובה