פס רחב? לא תודה, יש לי סמארטפון

הפס הרחב בנסיגה?

הנקודה הבולטת בדו"ח השנתי של מכון Pew על מנהגי הגלישה של האמריקאים שיצא שלשום (ב'), היא העובדה שחלה נסיגה בשיעור הפס הרחב בארה"ב. ב-2013, 70% מהאמריקאים אמרו שיש להם פס רחב בבית; ב-2015, השיעור הזה ירד ל-67%. זו ירידה קטנה אבל מדידה סטטיסטית. במכון פיו אמרו בזהירות שהם יחכו לסקר הבא לפני שיקבעו שיש כאן מגמה.

אבל יש סימנים שכן מדובר במגמה: הירידה מורגשת במיוחד בקרב תושבי האזורים הכפריים, שם השיעור יורד מ-60% ל-55%, ובקרב אפרו-אמריקאים, שם יש צניחה מ-62% ל-54%. במקביל, עם זאת, יש עליה במספר האנשים שאומרים שפס רחב בבית הוא חשוב: 69% אומרים שהוא חיוני למציאת עבודה, למשל.

פס רחב זה כל כך 2013 | צילום: שאטרסטוק

אז מה מחליף את הפס הרחב הביתי? שימוש בסמארטפונים כחיבור רשת יחיד. ב-2013 שיעור האמריקאים שאמרו שזה החיבור היחיד שלהם היה 8%, ב-2015 הוא היה 13%. בקרב אפרו-אמריקאים, עם זאת, השיעור כמעט והכפיל את עצמו: מ-10% ל-19%.

במקביל, נרשמת עליה בשיעור האמריקאים שהפסיקו להשתמש בטלוויזיה בכבלים או בלווין, ונשענים על הרשת לצריכת הטלוויזיה שלהם: השיעור שלהם עומד כרגע על 15%. יש להניח שהאנשים האלה משתמשים בפס רחב רגיל, לא בסמארטפון, כי רוב האנשים מעדיפים מסך גדול יותר – וכי משתמשי סמארטפונים בלבד חורגים דרך קבע מחבילת הגלישה שלהם, ואין משהו שיהרוג חבילת גלישה מהר יותר מהורדת סדרת טלוויזיה.

למעט אנשים מסוימים

לפני כמה שנים, פרצו בארה"ב מחאות על המנהג של המחלקה להגנת המולדת להציב סורקי גוף מלאים בנמלי תעופה, ולדרוש מאנשים לעבור דרך המכשיר או לעבור חיפוש גופני. המכשירים צילמו את גוף הנוסע בעירום, דרך הבגדים, ובכמה מקרים מביכים הסתבר שהפקידים במקום שמרו לעצמם עותקים. המחאות הגיעו דרך קבע סביב חג המולד, שכן זה חג שבו נוהגים האמריקאים לשוב לעיר המוצא שלהם ובהתאם נמלי התעופה פקוקים.

שיקוף או בדיקה גופנית בבקשה? | צילום: שאטרסטוק

עכשיו אומרת המחלקה שהיא הציבה סורקים חדשים, שלא מצלמים את גוף האדם בעירום אלא רק מצביעים על הנקודה שבה יש חשד – אם יש חשד – שאדם נושא עליו חפץ להברחה; המכשירים, כך נטען, גם לא שומרים תמונות. המחלקה אמרה עוד שבאופן כללי, אפשר יהיה לבחור במכשיר אטום שיבחן אותך. עם זאת, לפקידים שלה תהיה הזכות להחליט ש"אנשים מסוימים" – היא לא פירטה מי – יעברו בכל זאת דרך הסורקים.

אז מי האנשים האלה? נדע כנראה תוך כמה ימים. הניחוש של עבדכם הנאמן הוא שמדובר באנשים שמופיעים ברשימות האפורות והספק חוקיות של אנשים שאחריהם צריך לעקוב – ועד כה לגמרי לא ברור איך אתה נכנס לרשימות האלה, אבל די ברור שמהן משחרר רק המוות. יש לציין לשבחה של האומה האמריקאית שהיא מנהלת דיון ער על הטקטיקות הביטחוניות של הממשלה שלה ומאלצת אותה מדי פעם לשנות אותן, ולא רק מקבלת את ההחלטות הממשלתיות בכניעות.

אפל נגד צ'ארטר המרגלים

בצעד נדיר, אפל הגישה התנגדות לוועדת הפרלמנט של בריטניה שדנה בחוק המעקב החדש, שזכה לשם העממי Snooper’s Charter, מגילת הזכויות של המרגלים. בדרך כלל חברות מסחריות לא מתנהלות כך ובימיו של המנכ"ל הקודם, סטיב ג'ובס, אפל נמנעה ככל האפשר מהצהרות פוליטיות.

התערבות פוליטית נדירה. מה ג'ובס היה אומר? | צילום: בלומברג

תחום ההצפנה, או הזכות של האזרח שהממשלה לא תדחוף את אפה לענייניו בלי סיבה דוחקת, הוא תחום פוליטי מאוד בשנים האחרונות. אפל אומרת כעת לפרלמנט ולממשלה שחוק המעקב החדש "יחליש את ההגנות על מאות מיליוני אזרחים שומרי חוק, על מנת שהן יחלשו גם על מתי המעט שמהווים סכנה." החברה אמרה עוד שבעידן של התקפות סייבר רווחות, חברות צריכות להיות רשאיות להגן על עצמן - ועל המידע של לקוחותיהן - באמצעות הצפנה חזקה.

אפל עמדה על כך שהחוק דורש בפועל את יצירתן של דלתות אחוריות, מה שיפגע בכולם, היא גם הביע דאגה בנוגע לסעיף מופרך במיוחד, שמתיר לשירותי הביטחון לפרוץ למחשבים ברחבי העולם. נעדכן.

קצרצרים

1. זוכרים את הימים שבהם אמרו לנו בהתרגשות שפורסקוור זה הדבר החם ביותר מאז הלחם הפרוס, ודניס קראולי הצטלם עם כתר על שער וויירד? אז בקרוב פורסקוור עומדת לצאת לגיוס כספים. היא תעריך את השווי שלה בכ-250 מיליוני דולרים. ההערכה הקודמת היתה 650 מיליונים. קראולי מסתובב כיום עם הכובע ביד ומנסה לשכנע משקיעים שבסיס המידע שלו, שמבוסס ברובו על משתמשים שכבר לא משתמשים, שווה הרבה מאד כסף. החברה מעולם לא הונפקה, ולאט לאט היא נגררת אל ערימת האשפה של ההיסטוריה. מסתבר שקצת קשה לעשות כסף רק משירותי מיקום, צריך גם מוצר למכירה וצריך לשכנע את המשתמשים לקנות אותו. לפורסקוור, שימי הזוהר שלה היו ב-2010, זה לא עבד.

2. העורך של "ביזנס אינסיידר" בריטניה נאלץ למחוק שני ציוצים הומוריסטיים שירדו על בנק אוף אמריקה, משום שהבנק הודיע לו בקרירות שאם הוא לא ימחק אותם, הם יפנו לטוויטר בטענה שהוא הפר זכויות יוצרים איכשהו, ויביאו למחיקת החשבון שלו. אחד הציוצים הכיל צילום מסך מתוך דו"ח פנימי של הבנק. העורך טוען שמדובר בשימוש הוגן מובהק, והבנק לא טרח להגיב. זו לא הפעם הראשונה שחוקי זכויות היוצרים משמשים לסתימת פיות, אבל בדרך כלל לבנקים גדולים יש יותר שכל מזה.

3. גוגל מאשרת שהיא נערכת לעידן הפוסט-סיסמתי: היא בוחנת כעת אפשרות על פיה המשתמש לא יתחבר לשירותיה באמצעות סיסמה, אלא יקבל ממנה מסרון לסמארטפון שלו

שיכיל קוד התחברות. מצד אחד, זה הרבה יותר בטוח – במקום סיסמה קבועה שאתה שומר איפשהו או שהיא קלה לניחוש (אם אתה זוכר אותה), יהיה מספר רנדומלי קצר מועד. מצד שני, המהלך הזה יוצר חיבור טוטאלי בין המשתמש לבין המכשיר שלו. אם המכשיר אובד או נגנב, אתה בבעיה אטומית. מצד שלישי, מי שירצה לבצע עליך התקפה מתוכננת יצטרך לשים יד פיזית על הסלולר שלך. לא יודע מה לחשוב על זה.

4. מדי פעם נאלצים אנשים מן הישוב להסביר להורים שלהם על טכנולוגיה. אתם אולי צוחקים עליהם עכשיו, אבל כדאי שתחשבו 20 שנה קדימה, כשתצטרכו עזרה מהילדים שלכם. הנה כמה טיפים לניהול נכון של המצב הנפיץ הזה. קודם כל, תירגעו. זה הולך להיות מלחיץ גם כך ואין טעם שתלחיצו את עצמכם עוד יותר. אחר כך, דלגו על הז'ארגון. ההורים שלכם לא יודעים מה ההבדל בין ציוץ לסטטוס או פוסט, והם גם לא צריכים לדעת. גם אין טעם לנסות להסביר להם איך זה עובד. פשוט ודאו שזה עובד – ושהם שומרים על הפרטיות שלהם.

הרגע שכל ילד חושש ממנו | צילום: שאטרסטוק

5. אתם גיקים גאים? לא אכפת לכם שאחרים ידעו עד כמה? אין לכם בעיה להביך את הצאצאים שלכם? אז המוצר הזה בשבילכם: כד אפר לשמירת אפר גופות בצורת כוכב המוות או הקסדה של דארת' וויידר. על המרצ'נדייזינג של מלחמת הכוכבים צחקו כבר לפני 30 שנה, אבל הפעם הם חצו את הגבול האחרון והעזו ללכת למקום שאליו אף משווק עוד לא הלך.