אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המאבק בהון השחור מעכב את שכר הטרחה צילום: עמית שעל

המאבק בהון השחור מעכב את שכר הטרחה

תביעה של עו"ד וינרוט מגלגלת לביהמ"ש הכרעה אם החוק לאיסור הלבנת הון מתיר לבנק למנוע העברת שכר לעו"ד בנימוק שמקור הכסף לא ידוע. סנגורים חוששים מפגיעה בחיסיון. בבנקים סירבו להתייחס בטענה ש"הנושא רגיש"

27.12.2015, 08:05 | זוהר שחר לוי

האם בנקים רשאים לעכב העברת שכר טרחה לעו"ד מחשבונו של נאשם בפלילים עד שיובהר מה מקור הכסף? בימים אלה דן המחוזי בתל אביב בתביעה של עו"ד יעקב וינרוט נגד בנק מזרחי טפחות, בטענה שהבנק סירב לקלוט בחשבונו שכר טרחה מחשבונו של העצור גארי שאלון שנאשם בארה"ב בעבירות צווארון לבן. לטענת הבנק, מקור הכסף בחשבון אינו ברור.

קראו עוד בכלכליסט

לפני כמה חודשים נעצרו בישראל גארי שאלון וזיו אורנשטיין, לאחר שהואשמו בארה"ב בהרצת מניות ובפריצה למחשבי ג'יי. פי. מורגן בעקבות חקירה של ה־FBI ובשיתוף משטרת ישראל. מאז מנהל שאלון קרב נגד בקשת הרשויות בארה"ב להסגירו לידיהן באמצעות עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט ושותפו עמית חדד. בחודש שעבר העבירה נרר פיננס קורפ שבבעלות שאלון שפועלת משוויץ 2.5 מיליון דולר לחשבונו של משרד עו"ד וינרוט בבנק מזרחי טפחות. הסכום נועד לכסות חלק משכר הטרחה של המשרד ושכר הטרחה של עורכי הדין בחו"ל על עבודתם בתיק. אולם הבנק סירב להפקיד את הכסף.

לפי התביעה שהגיש עו"ד וינרוט, הבנק דרש שוב ושוב אישורים על מקור הכנסות החברה, ודרש לדעת אם שולם עליהן מס כדין במדינת המקור. לדברי וינרוט, אף שהוצגו אישורים שונים סירב הבנק להפקיד את הכסף בטענה כי מדובר בחברה פטורה ממס ובחברה לא פעילה. "אין כל מקור לסמכות הבנק לסרב לקלוט את התשלום כשהבנק יודע את זהות הלקוח ואת מהות התשלום, וכשהתשלום לא ישמש לביצוע עבירה כלשהי, אלא לשכר טרחה של עורכי דין בארץ ובחו"ל", נכתב בתביעה. עוד נטען שהחוק אינו מקנה לבנק סמכויות מעבר לחובת הזיהוי והדיווח.

"חדירה פסולה למרחב רגיש"

 

האם הבנק אכן חרג מסמכותו? האם עורכי הדין מחויבים לוודא מה מקור הכסף המועבר אליהם כשכר טרחה? ומהן פעולות הווידוא? לטענת וינרוט, "התנהגות הבנק תביא לכך שחשודים בפלילים לא יוכלו לשלם לעורכי דינם. עו"ד אינו יכול לשאול לקוח אם ביצע עבירה שבה הוא מואשם או עשוי להיות מואשם, שכן אם הלקוח מודה בכך, עורך הדין אינו יכול להעיד אותו על חפותו".

שאלון נלקח למעצר ביולי האחרון. הציג הסכם שכר טרחה, צילום: אוהד צויגנברג שאלון נלקח למעצר ביולי האחרון. הציג הסכם שכר טרחה | צילום: אוהד צויגנברג שאלון נלקח למעצר ביולי האחרון. הציג הסכם שכר טרחה, צילום: אוהד צויגנברג

לדברי עו"ד עדי ברקאי, המתמחה בעבירות צווארון לבן ומסים, הסירוב לקבל כספים המיועדים לתשלום עבור שירות משפטי מדאיג. "הדרישה לקבל מעו"ד פרטים שאינם נדרשים בחוק בדבר הרקע של כספי הלקוח אינה אלא חדירה פסולה למרחב הרגיש והחסוי של יחסי עו"ד־לקוח המכרסמת בבסיס עקרון החיסיון", הוא אומר.

המקרה של וינרוט, לפי עו"ד ברקאי, "ממחיש את הבלבול של הבנקים ביחס לסמכותם". לדבריו, לא רק שמזרחי טפחות "מכיר את לקוחו המפורסם אלא שהבנק גם קיבל ממנו את כל הנתונים שביקש. על פני הדברים, התשובות אינן מגלות עבירה ואין כל מניעה חוקית לאשר את הפקדת הכספים לחשבון. ההפך: בנסיבות אלה הבנק חייב לספק לעו"ד את השירות הבנקאי".

מימין: עורכי הדין עמית חדד ויעקב וינרוט. "הבנק חורג מסמכותו", צילום: עמית שעל מימין: עורכי הדין עמית חדד ויעקב וינרוט. "הבנק חורג מסמכותו" | צילום: עמית שעל מימין: עורכי הדין עמית חדד ויעקב וינרוט. "הבנק חורג מסמכותו", צילום: עמית שעל

לפי גורמים בפרקליטות, על הבנק מוטלת חובה לדווח לרשות איסור הלבנת הון על עסקאות שונות, בהן כאלה שסכומן עולה על 50 אלף שקל עם גופים בחו"ל, ומכאן הגיעה דרישת הבנק במקרה זה. בפרקליטות מדגישים שאין לדרישה קשר חובת הזיהוי של עורך הדין, אך שחיסיון עו"ד־לקוח אינו מקנה לעו"ד חסינות מפני עבירה ושאסור לעו"ד לבצע פעולה תוך ידיעה שהרכוש שהושג בעבירה. כאן גם המקום לציין שגורמים בבנקים שפנינו אליהם אמרו ש"הנושא רגיש" ושהם מעדיפים לא להתייחס אליו, גם לא באופן עקרוני.

"הבנקים מפגינים להיטות יתר"

החוק לאיסור הלבנת הון, טוען עו"ד ברקאי, העמיד את הבנקים בעל כורחם בחזית המאבק בהון השחור. הוראות החוק והמפקח על הבנקים הפכו אותם ל"כלבי שמירה" צייתניים ולעתים מבולבלים. בגלל "החשש מענישה כבדה", הוא מוסיף, "מפגינים הבנקים 'להיטות יתר' במילוי תפקידם. תופעה לא רצויה המובילה לתוצאות אבסורדיות כדוגמת המקרה שאירע למשרד וינרוט".

עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', המתמחה בחוק לאיסור הלבנת הון, מצטרף לעמדה זו. לדבריו, לאחרונה ניכרת בבנקים "היסטריה המונית", במיוחד כשמדובר בהתנהלות מול ארה"ב בשל חקיקת ה־FATCA (תקנות מס חוץ־טריטוריאליות). "הבנקים רועדים מפחד ומוכנים אפילו לוותר על לקוחות ועל קבלת כספים כשרים לכאורה, גם אם מדובר בכספים גדולים", הוא מספר.

ממלא מקום ראש לשכת עורכי הדין ויו"ר הפורום הפלילי בלשכה, עו"ד אורי קינן, אף מזכיר כי "העליון פסק לאחרונה שהדבר שאינו חסוי הוא רק הסכם שכר הטרחה וזהות המשלם. לא יעלה על הדעת שבנק יסרב לקבל כספים המיועדים לתשלום שכר טרחה כשמוצג לו הסכם מסודר של שכר טרחה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות