אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"חברות כרטיסי האשראי הן הדבר הכי קרוב שיהיה לתחרות בבנקים" צילום: נמרוד גליקמן

"חברות כרטיסי האשראי הן הדבר הכי קרוב שיהיה לתחרות בבנקים"

המפקחת על הבנקים מזכירה בשיחה עם כלכליסט כי עד כה לא הגיע לארץ אף בנק זר, וגם השחקנים המקומיים נכשלו ביצירת תחרות בענף. הפעם, להערכתה, יש הזדמנות לא רעה לכך. ויש לה הסבר למה הנפקת אג"ח מסוג קוקו לא תסכן חוסכים לפנסיה

27.12.2015, 07:13 | גולן פרידנפלד

בוויכוח בין בנק ישראל למשרד האוצר על המלצות ועדת שטרום להגברת התחרות בבנקים, בנק ישראל סבור כי כדי לפתח תחרות אמיתית ולטווח ארוך, לא מספיק להגדיל את ההיצע הצרכני, אלא יש צורך בגופים שיתחרו על מקורות האשראי. עד כה כשלו ניסיונות אלה, אבל המפקחת על הבנקים חדוה בר סבורה כי יישום המלצות הוועדה יכול לקרב את שוק הבנקאות הישראלי לשם. כדאי לקרוא את מה שיש לה להגיד ולשים לב לשתי עובדות. האחת היא שהמחלוקת המרכזית בין בנק ישראל למשרד האוצר נסבה סביב השאלה מי יפקח על חברות כרטיסי האשראי. השנייה - שאכן לא קמה לבנק הפועלים ולבנק לאומי תחרות ראויה.

קראו עוד בכלכליסט

בשיחה עם "כלכליסט" בר אומרת כי "חברות כרטיסי האשראי הן הדבר הכי קרוב שיהיה לנו לתחרות בבנקים. יש להן הון עצמי גדול, הון אנושי נדרש, ידע וניסיון בניהול סיכונים ומערכות מחשוב. אם נאפשר להן להשתמש בכל המידע שצברו בפעילות החיתום והסליקה של כרטיסי האשראי שבאחריותם ובאחריות הבנקים וגם נקל עליהן את דרישות הלימות ההון, הן יוכלו להיות תחרותיות עוד יותר. ובכוונתנו לעשות זאת. בעוד כמה שנים הן אולי ירצו גם לגייס פיקדונות ולהתחרות בבנקים בתחום זה".

בר. נקל על חברות כרטיסי האשראי, צילום: אריאל שרוסטר בר. נקל על חברות כרטיסי האשראי | צילום: אריאל שרוסטר בר. נקל על חברות כרטיסי האשראי, צילום: אריאל שרוסטר

בר הוסיפה כי כשעבדה בבנק ישראל, "הנגיד בזמנו פרופ' יעקב פרנקל ניסה להביא בנקים זרים שיפתחו פעילות קמעונאית כאן. למרות מאמציו שום בנק זר לא הגיע לישראל. גם שחקנים מקומיים חדשים שניסו להקים פעילות בנקאית לא הצליחו להתפתח כאן, שכן היכולת להתחיל מאפס אינה קלה כלל".

בר גם השיבה לביקורת נגד בנק ישראל על האישור להנפקת אג"ח בנקאיות ברמת סיכון גבוהה מסוג קוקו, "אג"ח המיר - מותנה". לטענתה, מגמה זו רק הולכת להתרחב, בהתאם למקובל בעולם ולהנחיות ועדת באזל לענייני בנקאות. "בשנים הבאות הבנקים ינפיקו אג"ח קוקו בהיקף של כ־30 מיליארד שקל".

לדבריה, אם ייכנס הבנק לבעיה משמעותית, ויחס הלימות ההון שלו - כלומר היחס בין ההון העצמי של הבנק להון מהלוואות ופיקדונות - יירד מתחת לרמה של 5%, יספוג המשקיע חלק מההפסדים בהתאם למנגנון שהוגדר בהנפקה. "המטרה היא למנוע את מה שקרה בארה"ב ובאירופה במשבר הפיננסי של השנים האחרונות. לבנקים לא היו הגנות מסוג כזה, והם נפלו. משלמי המסים, שהם כלל הציבור, נאלצו לשלם על חילוץ הבנקים. העובדים שנאלצו לשלם באבטלה גבוהה, וגם החוסכים לפנסיה, מכיוון שכולם היו מושקעים במניות של המערכת הפיננסית".

לפי בר, "המטרה בהגדרת מכשירים אלה היא לצמצם את הסיכון של נפילת הבנקים ואת השלכותיה החמורות". בר מדגישה כי האגף לשוק ההון באוצר מגביל את הגופים המוסדיים בהשקעה בנכסים בסיכון גבוה, ולכן החשיפה של כל גוף לאיגרות החוב הללו תהיה מוגבלת ביחס לכלל השקעותיו.

אג"ח קוקו (CoCo)

איגרות חוב בנקאיות בסיכון גבוה מזה של איגרות חוב רגילות. באיגרות חוב מסוג קוקו, ההמרה למניות נעשית לאחר ירידה ביחס הלימות ההון של הבנק המנפיק

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
ביטול מתן אשראי
אשראי חופשי לכל, עלול לגרום לסיבוך אצל מסות של אנשים, שלא יעמדו בהחזר האשראי, אשר יהפוך להלוואה. הדבר ישעבד משפחות שלמות לחברות האשראי והבנקים. אשראי טוב לחברות האשראי, אך אסון לאזרח. יש לחנך את הציבור לחיות עם מה שיש. למדינה זהו מהלך נוח מאוד, כך נמנעות שביתות תקופתיות, למתן תוספות שכר. כל מה שבא מבית היוצר של באוצר, הוא מלכדת דבש לציבור.
יהודה  |  27.12.15
לכל התגובות