ועדת חריגים של מערכת הביטחון אישרה 856 בקשות ב-6 מיליארד שקל בינואר-נובמבר

החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו פרסמה היום דוח המסכם את 11 החודשים האחרונים בהם נוהל התקציב לפי 12/1, עד לאמצע נובמבר אז אישרה הכנסת את התקציב. במהלך חודשים אלה הורשו משרדי הממשלה להוציא 12/1 מהתקציב שהוקצה להם ב-2014, למעט אישורים חריגים שניתנו על ידי ועדות חריגים של החשבת הכללית.

מהדוח עולה כי שיעור הביצוע של הוצאות המשרדים עד לסוף חודש נובמבר 2015 מהתקציב המאושר היה כמעט זהה לזה של הממוצע של 10 השנים הקודמות (85.8% לעומת 86.3%) הבדל של 1.4 מיליארד שקל בלבד, מה שכמובן מעלה שאלות על היקף ההעברות התקציביות שנעשות בימים אלה בוועדת הכספים מתתי ביצוע של משרדים שונים, ולגבי ההערכות כי למרות שיעד הגרעון שאושר בממשלה עומד על 2.9% בפועל הוא יהיה נמוך יותר.

מהדוח עולה כי ועדת החריגים המרכזית להתקשרויות המשרדים (למעט מערכת הביטחון) אישרה, על פי הדוח, 1,780 בקשות בהיקף של כ- 47.3 מיליארד שקל, מתוכם, הוקצו 71.6 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות השנה ולשנים הבאות, 14 מיליון שקל לטלוויזיה החינוכית הישראלית, 8.1 מיליון שקל לבתי דין רבניים ועוד.

ועדת חריגים לענייני כוח אדם, הדרכה ורווחה דנה ב- 46 בקשות לאיוש כוח אדם ל- 1,466 משרות, מתוכן אושרו 1,188 משרות מתוכן 364 תקנים ברשות המסים, 255 במשרד לביטחון פנים, מטה הסייבר הלאומי קיבל 30 תקנים ועוד 57 תקנים למשרד ראש הממשלה ובנושא ההדרכה למשל קיבל משרד ראש הממשלה 10 מיליון שקל לרפורמה בשירות המדינה לניהול ההון האנושי ב-2015.

הוועדה המאשרת תמיכות אישרה 3 מיליון שקל לגרעינים תורניים, 350 מיליון שקל לתמיכה בלימוד במסגרת מוסדות תורניים, 8.5 מיליון שקל בגופי מחקר ו-30 מיליון שקל במוזיאונים.

ועדת חריגים של מערכת הביטחון, אישרה עבור המשרדים הביטחוניים 856 בקשות בהיקף של כ- 6 מיליארד שקל.

עבאדי-בויאנג'ו: "ניהול תקציב המדינה בהעדר תקציב מאושר על ידי הכנסת במשך כמעט 11 חודשים, היווה אתגר חסר תקדים לאגף החשב הכללי. במהלך תקופה זו אפשרנו רציפות תפקודית של הממשלה תוך קבלת אלפי החלטות ואישור התקשרויות בסכומים מהותיים. ניהול תקציב המדינה דרש מהאגף לנצל יכולות מקצועיות רבות וכלל התייעצויות רחבות עם גורמים שונים בממשלה".