חודש מאישור התקציב: האוצר התחייב ל־7 מיליארד שקל ב־2016

חודש ושבוע בלבד חלפו מאז אושר תקציב המדינה ל־2015–2016 בכנסת, אבל ההתחייבויות התקציביות ששר האוצר משה כחלון ומשרדו קיבלו עליהם לשנים הבאות הולכות ומצטברות.

באוצר טוענים כי מרבית הכסף הזה — כ־6.8 מיליארד שקל ב־2016 לבדה — כבר שוריין בתקציב בעוד מועד, ולכן לא יהיה צורך בקיצוצים כדי לממן אותן. האמת היא שזה נכון רק חלקית, ובכל מקרה האוצר נמצא רק בתחילתו של התקציב הזה, שתקף עד סוף 2016.

שר הביטחון משה בוגי יעלון | צילום: נמרוד גליקמן

ההתחייבות התקציבית הגדולה ביותר שקיבל עליו האוצר היא גם זו שכרגע איש אינו יודע לומר באמת מאין יגיע הכסף בעבורה. מדובר בהסכם תקציבי בין משרדי האוצר והביטחון שמגדיר מה יהיה תקציב הביטחון בכל אחת מחמש השנים הקרובות.

ההסכם קובע תקציב של 300 מיליארד שקל ויותר, ומתוכם בערך 15—20 מיליארד שקל הם כספים שצריכים להתווסף למערכת הביטחון בכפוף לביצוע שינויים בצה"ל. כרגע לא ידוע מהו המקור התקציבי של הכספים האלה.

מלבד ההסכם מול משרד הביטחון — שטרם פורסם לציבור — בשבוע שעבר חתם האוצר מול ההסתדרות על הסכם שכר חדש למגזר הציבור.

ההסכם יהיה בתוקף עד 2018 והוא מפצה את ההסתדרות ואת עובדי המגזר הציבורי רטרואקטיבית מ־2013.

עלות ההסכם מגיעה ל־7 מיליארד שקל (בפריסה לאורך שנות ההסכם), ובאוצר טוענים כי הם שריינו את הסכום הזה בתוך התקציב מלכתחילה — ברזרבות שמקום הימצאן לא נודע — כי הם ידעו שההסכם הזה בוא יבוא.

ועוד, האוצר צפוי לחתום על הסכם שיוסיף עוד 700 מיליון שקל למשרד הבריאות בשלוש השנים הקרובות. הכסף אמור להיות מופנה לטובת מימון ניתוחים במערכת הציבורית, שכיום מבוצעים במערכת הבריאות הפרטית.

על כך יש להוסיף את הסיכום התקציבי מול יו"ר ש"ס ושר הפריפריה אריה דרעי על הפחתה של 17% במחירי המים והתחבורה הציבורית בעלות של כמיליארד שקל בשנה. עם זאת, מרבית הכסף (650 מיליון שקל) כבר שוריין בתוך התקציב, משום שהיה ברור שהמהלך הוא חלק מההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם הקמת הממשלה.

נוסף על כך, ביום רביעי צפויה הממשלה לאשר תוכנית חומש לחיזוק המגזר הערבי בהיקף של כ־15 מיליארד שקל. עם זאת, בשל צורת ניסוח עמומה מאוד של החלטת הממשלה הזאת, לא ברור כמה מתוך הסכום הזה הוא כסף חדש שאמור להגיע למגזר הערבי וכמה ממנו הוא הקצאה מחודשת של תקציבים שכבר קיימים.

כדי למנוע מצב שבו הממשלה מתחייבת יתר על המידה ומפזרת הבטחות תקציביות שאין להן כיסוי, אישר האוצר במסגרת חוק ההסדרים האחרון שנלווה לתקציב 2015—2016 את יצירתו של כלי שנקרא נומרטור.

הכלי הזה אמור להכניס את הממשלה לתוך מסגרות תקציביות מגבילות יותר מבחינה רב־שנתית.

כך, למשל, לא תוכל עוד הממשלה לקבל החלטות בעלות משמעות תקציבית כל אימת שהיא רוצה, אלא רק במרוכז אחת לחודשיים.

ועוד, אם יאותת האוצר כי החלטה מסוימת חורגת מהגבולות התקציביים של השנים הבאות, תתבקש הממשלה לומר מאין בדיוק בכוונתה להביא את הכסף — כלומר כמה לקצץ ומהיכן.

2016 טרם התחילה, כך שהכלי הזה טרם נכנס לתוקף רשמי, אבל כבר עתה ברור כי משרד האוצר בעצמו התחייב ללא מעט כסף עוד לפני שהשנה התחילה.

משהב"ט קיבל 6 מיליארד שקל נוספים ב־2015

ועדות החריגים במשרד האוצר אישרו למערכת הביטחון 856 בקשות חריגות בהיקף של כ־6 מיליארד שקל. כך עולה מדו"ח של החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו שפורסם אתמול, אשר מסכם את 11 החודשים האחרונים שבהם נוהל תקציב המדינה לפי 1/12, עד נובמבר — אז אישרה הכנסת את תקציב המדינה ל־2015–2016. בחודשים אלה הורשו משרדי הממשלה להוציא 1/12 מהתקציב שהוקצה להם ב־2014, למעט אישורים חריגים שניתנו על ידי ועדות של החשבת הכללית.

מהדו"ח עולה כי שיעור הביצוע של הוצאות המשרדים עד נובמבר 2015 מהתקציב המאושר היה דומה לממוצע עשר השנים הקודמות: 85.8% לעומת 86.3% בשנים הקודמות — הבדל של 1.4 מיליארד שקל. ועדות החריגים אישרו 1,780 בקשות בהיקף של 47.3 מיליארד שקל שמתוכם הוקצו, בין היתר, 71.6 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות.

עבאדי־בויאנג'ו אמרה כי "במהלך 11 החודשים אפשרנו רציפות תפקודית לממשלה תוך אישור התקשרויות בסכומים מהותיים".