מה קרה לרפורמות שהבטיחו לשנות את שוק ההון?

הרגולטורים של שוק ההון הישראלי אוהבים להציף את המפוקחים שלהם בשלל חוזרים ותקנות ולצאת בהכרזות יומרניות על רפורמות מרחיקות לכת לטובת ציבור המשקיעים והצרכנים. אלא שיש מרחק בין הרצונות והפנטזיות של הרגולטורים ליישום בפועל.

כך, לדוגמה, יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר יצר ציפיות גבוהות כאשר הדיח מתפקידם את יו"ר הבורסה סם ברונפלד והמנכ"לית אסתר לבנון לפני שנתיים וחצי והביא במקומם מנכ"ל נמרץ ושאפתן, יוסי ביינארט, שבאמתחתו שלל מהלכים להחייאת הבורסה המדממת. אלא שחלומות לחוד ומציאות לחוד.

פוליטיקה בין־ארגונית, ועדי עובדים חזקים ובעלי אינטרסים כמו הבנקים תוקעים שיניים בגלגלי הרפורמות המתבשלות. בנוסף, בפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר ובפיקוח על הבנקים יש לא פעם פערים בין התוכניות למציאות, ורפורמות רבות גם נכנסות לתוך קלחת של אינטרסים פוליטיים ונופלות בין הכיסאות בצל חילופי הממשלות התכופים.

"כלכליסט" מציג את עיקרי הרפורמות בשוק ההון שנמצאות בקנה ותקועות, לעתים שנים, תוך פגיעה באינטרסים של ציבור המשקיעים.

הגבלת שכר בכירי החברות הפיננסיות: החוק עדיין לא אושר, אך כבר משפיע

למה עושים את זה? הגבלת השכר לעלות של עד 3.5 מיליון שקל בשנה נועדה לצמצם את פערי השכר במשק. איפה זה עומד? על תזכיר החוק בנושא חל דין רציפות בכנסת הנוכחית אחרי שעבר קריאה ראשונה בכנסת הקודמת. ועדת הכנסת אמורה לקבוע ישיבה לדון בחוק.

למה זה נתקע? את החוק יזם יאיר לפיד בעת שכיהן כשר האוצר, במהלך מתואם מול המפקחת על הביטוח דורית סלינגר. אלא שמאז פורסם תזכיר החוק, התפרקה הממשלה ונערכו בחירות חדשות לכנסת. כעת שר האוצר החדש משה כחלון מנסה לקדם את החוק.

מה צפוי לרפורמה ב־2016? ועדת הכנסת אמורה לדון בחוק ולהחליט אם להעבירו לקריאה שנייה ושלישית. בינתיים, סלינגר, שמונתה על ידי לפיד, הבהירה כי תפעל ליישום החוק גם בטרם נחקק. כך היא הבהירה לגופים המוסדיים כי עליהם להצביע בנושאי שכר בכירים בגופים פיננסים ברוח החוק. לעומת זאת, המפקחת על הבנקים לא יצאה בהצהרה דומה.

יאיר לפיד ומשה כחלון | צילום: אוראל כהן, עמית שאבי

שינוי מבנה הבורסה: האוזר לא יוותר על הפרטת הבורסה בקלות

למה עושים את זה? הפיכת הבורסה לכזו שפועלת למטרות רווח נעשית במטרה לעודד השקעה בה, בין היתר מצד בורסות מתחרות.

איפה זה עומד? רשות ני"ע והבורסה פרסמו מתווה לשינוי מבנה הבעלות. ביולי האחרון אישרה האסיפה הכללית של הבורסה את המתווה הכולל הקצאת מניות לחברי הבורסה הנוכחיים (בנקים ובתי השקעות) על בסיס מודל כלכלי, תוך מתן תגמול הוני לעובדי הבורסה ונושאי משרה בה. האישור כלל גם את היקף ההקצאה לכל חבר בורסה. במקביל, מקדמת הרשות את הצעת החוק הנדרשת כדי

להשלים את המהלך.

למה זה נתקע? שר האוצר משה כחלון לא היה שבע רצון מכמות המניות שעתידים הבנקים להחזיק בעקבות השינוי המבני (הנתח של חמשת הבנקים הגדולים עמד על 58%). בספטמבר האחרון הוא הבהיר כי הוא רוצה להקטין למינימום את חלקם של הבנקים בבעלות על הבורסה. כחלון הסמיך את מנכ"ל משרדו שי באב"ד לטפל מטעמו בנושא. אלא שזו לא הבעיה היחידה.

גם ועד עובדי הבורסה מערים קשיים. יו"ר הבורסה אמנון נויבך, שמוביל את הליך שינוי הבעלות, מקיים מו"מ מול הוועד שחושש מקיצוץ הוצאות שכר העובדים לאחר השלמת ההפרטה. כיום כמחצית מהוצאות הבורסה מופנות לשכר, הוצאה שגדלה בשל מנגנון זחילת שכר. במקביל, המנכ"ל יוסי ביינארט מקיים מגעים לחידוש ההסכם הקיבוצי מול הוועד, שדורש פיצוי בדמות מניות הבורסה המופרטת.

מה צפוי לרפורמה ב־2016? עבור יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר מדובר כנראה במהלך הכי חשוב בקדנציה שלו, ולפיכך הוא יעשה הכל כדי לקדם את הפרטת הבורסה מול הכנסת. ביוני האחרון התבטא האוזר כשאמר כי "אני מקווה שב־2016 נסיים את הליך הפרטת הבורסה", זאת אגב אחרי שביינארט קיווה להוציא לפועל את המהלך כבר ב־2015. על הנהלת הבורסה, אם כן, לגבש מבנה חלוקה חדש כפי שדרש כחלון ולהגיע להסכמות עם הוועד.

שמואל האוזר | צילום: עמית שעל

שינוי בקביעת דמי הניהול: הדשדוש בתיקון 21 מעכב גם את הרפורמה בקרנות

למה עושים את זה? כדי להגדיל את השקיפות לצרכנים ולמנוע מצבים של העלאת דמי ניהול מבלי שהלקוח מודע לכך.

איפה זה עומד? הצעת חקיקה בנושא פורסמה בסוף 2014. במסגרת התיקון המוצע, רשות ני"ע, בראשותו של שמואל האוזר, מבקשת להגביל את התדירות שבה יוכל מנהל הקרן או התעודה להעלות את שכרו (על ידי העלאת דמי הניהול) ולרכז את כלל אירועי העלאת השכר בתחום למועד אחד בשנה, ב־1 בינואר. עם זאת, לא תהיה מניעה להפחיתו ללא הגבלה בכל עת.

כיום, בהודעה מראש, יכול כל מנהל קרן או תעודת סל להודיע על העלאת דמי ניהול, ללא כל מגבלה על העלאת דמי הניהול בכל שיעור שימצא לנכון.

למה זה נתקע? הרפורמה נכללת במסגרת תיקון רחב לחוק השקעות משותפות בנאמנות (חוק קרנות הנאמנות) שזכה בעבר לכינוי תיקון 21. במסגרת התיקון אמורה להתבצע רפורמת מרחיקת לכת שתכפיף גם את ענף תעודות הסל לכללי חוק קרנות הנאמנות. מדובר בתיקון שמתבשל כבר שש שנים וכולל שורה רחבה של נדבכים שנויים במחלוקת. כריכת הרפורמה בדמי הניהול כחלק מהתיקון מעכבת את יישומו.

מה צפוי לרפורמה ב־2016? ספק אם תתרחש התקדמות.

שינוי ימי המסחר בבורסה: בבנק הפועלים לא מוכנים לעבוד בימי שישי

 למה עושים את זה? התאמת ימי המסחר לבורסות במערב, משני עד שישי, אמורה להגדיל את מחזורי המסחר בבורסה המקומית.

איפה זה עומד? המהלך יצא לדרך באוקטובר 2014, כשמנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט שלח להערות חברי הבורסה את לוחות הזמנים למסחר, תוך שהוא מזהיר כי למהלך "השלכות רוחב על יחסי העבודה בבנקים ובבתי ההשקעות". דירקטוריון הבורסה, הכולל את נציגי חברי הבורסה ובהם הבנקים, הביע תמיכה עקרונית במהלך.

למה זה נתקע? בינואר 2015 חשף "כלכליסט" כי בנק הפועלים מתנגד למהלך. הבנק, בניהולו של ציון קינן, טען כי לא ניתן לדרוש מהעובדים להישאר בעבודה בימי שישי עד שעה וחצי לפני כניסת השבת. עוד נטען כי החפיפה עם שעות המסחר בעולם תהיה זניחה. לבסוף נטען כי המהלך כרוך בעלויות כבדות של עדכון מערכות ה־IT של הבנקים.

מה צפוי לרפורמה ב־2016? דירקטוריון הבורסה דורש מסגל הבורסה לקבל אישור מבנק ישראל, החשב הכללי, רשות ני"ע ואגף שוק ההון בטרם יקדם את המהלך. שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, עדיין מסתייגים ולכן סיכויי הוצאתו אל הפועל ב־2016 נמוכים. להערכת ביינארט, המהלך ייצא לפועל ב־2017.

מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן | צילום: עמית שעל

הפרדת הברוקראז' מתפעול קופות הגמל: קופות הגמל הקטנות חוששות מקפיצה בעלויות 

למה עושים את זה? כדי למנוע סבסוד צולב בין עלויות התפעול לעלויות המסחר.

איפה זה עומד? שלב הערות הציבור הסתיים, והנושא נמצא עדיין בתהליכי עבודה באגף שוק ההון.

למה זה נתקע? קופות הגמל הקטנות והקופות המפעליות ביקשו עוד בתחילת המהלך שיחריגו אותן. קופות אלו משלמות מכיסם של החוסכים גם על שירותי התפעול וגם על שירותי הברוקראז', ולכן לטענתן אין חשש לסבסוד צולב. הרפורמה מבקשת לגרום לכך שקופות הגמל לא יוכלו לבצע את התפעול והברוקראז' אצל אותו בנק. על פי הערכות, הבנקים ישמרו על פעילות הברוקראז', שרווחית יותר עבורם, והקופות המפעליות, כמו גם הקופות הגדולות האחרות, ייאלצו לקבל שירותי תפעול מגופים חיצוניים או מגופים מוסדיים גדולים.

החשש הוא ששירותי התפעול יהיו יקרים יותר. ב־2008 נקבעה תקרה של 0.1% לעלויות התפעול, אך עם השנים הבנקים הפחיתו מאוד את עמלות התפעול בתמורה לכך שגופי הגמל יבצעו אצלם גם את פעולות המכירה והקנייה של ני"ע עבור העמיתים. בנוסף, בענף הגמל טוענים כי הרפורמה תביא לאיבוד הניסיון המצטבר שיש לבנקים במערכות התפעול של הגמל, לעלויות מעבר כבדות מאוד לשירותי תפעול חיצוניים ולירידה באיכות שירותי התפעול.

מה צפוי לרפורמה ב־2016? קביעת נוסח סופי של התקנות באגף שוק ההון במשרד האוצר והעברתן של התקנות לחתימתו של שר האוצר משה כחלון ולדיון בוועדת הכספים.

מסחר בחברות זרות ללא רישום כפול: הרשות פותחת את הדלת רק בפני חברות ענק

למה עושים את זה? אפשרות לסחור בתל אביב במניות של חברות הנסחרות בבורסות מערביות ללא רישום כפול תאפשר הגדלת מחזורי המסחר ותהפוך את הבורסה לאטרקטיבית למשקיעים ולחברות.

איפה זה עומד? ביולי האחרון פרסמה רשות ני"ע הצעת חוק שתאפשר לרשום למסחר בבורסה מניות של חברות אמריקאיות שיש להן שווי שוק מינימלי של 100 מיליארד דולר. ההצעה היתה אמורה לקבל הערות מהציבור עד סוף אוגוסט. כפי שנחשף ב"כלכליסט", הרשות קיבלה הערות רבות מהציבור, בין היתר על רף 100 מיליארד הדולרים הגבוה וכן התנגדויות לכך שחברות לא ישראליות ייכללו במהלך.

למה זה נתקע? מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט היה שמח לו המהלך היה מאושר כבר השנה וניתן היה לסחור במניות כל חברה זרה בישראל כשמבחינתו בשלב ראשון, היה נכון לאפשר מסחר בחברות ישראליות הנסחרות בחו"ל. אלא שבפברואר האחרון קיימה הרשות פורום "שולחן עגול" בנושא הרפורמה. יו"ר הרשות שמואל האוזר הביע אז הסתייגות מהמהלך מחשש לפגיעה באינטרס המשקיעים, שנהנים היום מהגנת הרשות. זאת כיוון שחברות שנסחרות בבורסה המקומית כפופות לפרסום תשקיף הכפוף לפיקוחה.

לפיכך, כאשר הרשות פרסמה את הצעת החוק בנושא, היא הגבילה את רף החברות שניתן יהיה לסחור במניותיהן במסגרת רישום כפוי לחברות ענק. הרשות הציבה רף מאוד גבוה שמגביל מאוד את היקף החברות שמניותיהן יוכלו להיסחר בבורסה המקומית וזאת בניגוד לעמדת הנהלת הבורסה. כך או כך, הערות הציבור לחקיקה היו צריכות להיות מוגשות עד סוף אוגוסט, אך מאז הרשות לא פרסמה טיוטה נוספת.

מה צפוי לרפורמה ב־2016? הרשות צפויה לפרסם נוסח סופי לחקיקה לאחר הערות הציבור. מכיוון שמדובר בשינוי של חוק ני"ע, הדבר ידרוש את אישור הכנסת, ולפיכך קידום המהלך תלוי הן ברשות והן בכנסת.

מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט | צילום: עמית שעל

קרנות סל: הסיכון של חברות תעודות סל עוד רחוק מלהיעלם

למה עושים את זה? כדי להקטין את הסיכון של קריסת חברות תעודות סל ולהגדיל את שקיפות העלויות למשקיעים.

איפה זה עומד? רשות ני"ע פרסמה מתווה להפיכת תעודות הסל לקרנות סל. במסגרת פשרה בין איגוד תעודות הסל לרשות סוכם כי המהלך יביא לביטול חלקי של ההתחייבות להשיג למשקיע את תשואת המדד שאחריו עוקבת תעודת הסל. דבר זה יקטין את הסיכון של התעודות, שיהפכו לראשונה להיות כפופות לפיקוח רשות ני"ע.

למה זה נתקע? הרפורמה נכללת במסגרת תיקון רחב לחוק השקעות משותפות בנאמנות (חוק קרנות הנאמנות) שזכה לכינוי תיקון 21. מדובר בתיקון שמתבשל כבר שש שנים ועדיין לא הגיע לאישור הכנסת.

מה צפוי לרפורמה ב־2016? ספק אם תתרחש התקדמות.

שיווק קרנות זרות: הקרנות הזרות יהפכו לחלק מתיק ההשקעות ב־2016

למה עושים את זה? כדי לעודד תחרות בשוק הקרנות ותעודות הסל הישראלי. זאת במטרה להוריד את דמי הניהול ולשפר את איכות ניהול ההשקעות.

איפה זה עומד? ביוני 2014 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התקנות בנושא.

למה זה נתקע? מאז אישור ועדת הכספים התפרקה הממשלה ונערכו בחירות חדשות.

מה צפוי לרפורמה ב־2016? הכנסת צפויה לדון בתקנות ולאשרן במהלך השנה הקרובה.