אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תלויה על בלימה צילום: איי אף פי

תלויה על בלימה

ברחובותיה של העיר הגרמנית וולפסבורג, ששני שלישים מתושביה הם עובדי פולקסווגן, קשר שתיקה ואופטימיות מזויפת מסתירים חשש גדול וחוסר ודאות

02.01.2016, 15:30 | איתי להט, וולפסבורג
מזג האוויר שמציעה וולפסבורג למבקרים בה בתקופה הזאת של השנה הולם את האווירה הכבדה ששוררת בה. שמיכת עננים אפורה וחונקת, שמחביאה לחלוטין את השמים, מכסה את העיר שכל פרנסתה כמעט מגיעה מקונצרן פולקסווגן. חשש גדול לעתידה מורגש בכל פינה, ואפילו העשן שמיתמר מארובות הענק של מפעל המכוניות הגדול בעולם נבלע בעננה הקודרת. האפור מכהה אף את חינה המועט של העיר, ומשתלב עם מראה האנשים העטופים ברחובותיה.

בוולפסבורג לא זוכרים ימים כאלה, ולמרות אינספור צפירות הרגעה המגיעות מכל כיוון אפשרי, עתידה עדיין לוט בערפל. החברה, שבגללה הוקמה העיר מלכתחילה, הולכת ומסתבכת בפרשה שתעלה לה הון עצום, כ־35 מיליארד יורו על פי הערכות של בנק ההשקעות UBS.

הפגנה מול המטה המרכזי של פולקסווגן בוולפסבורג. בעיר חוששים מהידוק החגורה ומקיצוצים שתעשה יצרנית הרכב , צילום: איי אף פי הפגנה מול המטה המרכזי של פולקסווגן בוולפסבורג. בעיר חוששים מהידוק החגורה ומקיצוצים שתעשה יצרנית הרכב | צילום: איי אף פי הפגנה מול המטה המרכזי של פולקסווגן בוולפסבורג. בעיר חוששים מהידוק החגורה ומקיצוצים שתעשה יצרנית הרכב , צילום: איי אף פי

לכך יש להוסיף פגיעה במוניטין ובמכירות עתידיות, ואת ההאטה הכלכלית הגלובלית. הרכיבים האלה יוצרים נזיד וולפסבורגי ייחודי, שנועד להתמודד עם המשבר באמצעות צמצומים, התייעלות, פיטורים המוניים והידוק חגורות. בעיר שבה כ־80 אלף מתוך כ־120 אלף תושביה הם עובדי פולקסווגן אי אפשר להימנע מהפחד להיהפך לדטרויט הבאה, והפחד הזה מוביל לקשר שתיקה מטריד שאופף אותה.

קשר השתיקה בא לידי ביטוי בסירובם של בעלי תפקידים ועובדים לדבר על מה שמתרחש בפולקסווגן ובשערי המפעל שנסגרו בפני עיתונאים. "אף אחד לא ידבר איתך כאן על מה שקורה בחברה", אומר לי עובד שמזדהה בשם הבדוי מחמאט. "יש לעובדים הרבה מה להגיד, אבל בעיר שבה כולם עובדים של אותה חברה, אתה מפחד. כי אתה לא יכול לדעת מי רואה או שומע אותך ואיך זה ייגמר".

עולם הרכב בוולפסבורג , צילום: איי אף פי עולם הרכב בוולפסבורג | צילום: איי אף פי עולם הרכב בוולפסבורג , צילום: איי אף פי

אחרי העבודה התושבים מסתגרים בבתיהם, והחופשה הכפויה בת החודש שאליה הוציאה אותם פולקסווגן מכבידה גם היא על האווירה ברחובות. החגים השנה בוולפסבורג לא עוברים בנעימים.

החיים (היו?) יפים

 

רק לפני שנתיים היתה וולפסבורג על פסגת העולם. היא העיר עם ההכנסה הגבוהה לנפש בגרמניה – 92,600 יורו. תושביה גם נהנו מתואר "העיר הידידותית ביותר לילדים ומשפחות בגרמניה", שהוענק לה ב־2009 על ידי UNICEF. העיר עתירת פארקים ירוקים ומגרשי משחקים, וכמות גני הילדים והפעוטונים שבה היא מהגבוהות בגרמניה, שסובלת ממחסור כרוני בהם. הניסיון של וולפסבורג להצניע את נוף הארובות של התעשייה הכבדה ולעטר אותה בירוק, ובאותה הזדמנות לספק להורים העובדים פתרונות הולמים לטיפול בילדים, הוא ללא ספק מהמוצלחים בגרמניה.

רחוב בוולפסבורג. קשה למצוא על הכביש מכוניות זרות או כאלו שגילן יותר מחמש שנים , צילום: איי אף פי רחוב בוולפסבורג. קשה למצוא על הכביש מכוניות זרות או כאלו שגילן יותר מחמש שנים | צילום: איי אף פי רחוב בוולפסבורג. קשה למצוא על הכביש מכוניות זרות או כאלו שגילן יותר מחמש שנים , צילום: איי אף פי

התושבים גם נהנים מהביצועים של קבוצת הכדורגל המקומית שלהם, VfL Wolfsburg, שכבר ב־2009 הביאה לעיר את אליפות הבונדסליגה ובעונה שעברה זכתה לראשונה בתולדותיה בגביע הגרמני. הישגים מרשימים למועדון שהוקם על ידי עובדי פולקסווגן ב־1945 כמועדון ספורט, אבל עבר בהמשך לבעלות של הקונצרן ששפך עליו הררים של כסף. רצפת הלילונאום הירוקה־לבנה בחנות המעריצים של המועדון, הממוקמת בצמידות לפולקסווגן ארנה המרשים, מובילה את המבקרים בין מדפים שעליהם היצע המרצ'נדייז הטיפוסי למועדוני כדורגל גדולים. בין החולצות הירוקות, השעונים הירוקים וכובעי המצחייה הירוקים, אני פוגש את אוליבר (שם בדוי), המסדר את הסחורה. "אנשים פה מאוד כועסים על המנהלים שם", הוא מצביע לכיוון המפעל הממוקם כמה מאות מטרים מהארנה שנושאת את שמו. "אני דור שני למהגרים איטלקים שהגיעו לעיר בשנות השישים, ושני ההורים שלי עובדים בפולקסווגן, וגם אני עובד בעקיפין עבור החברה. אנחנו כועסים כי קשה לנו להאמין שההנהלה לא ידעה על מה שקורה לה מתחת לאף. ואני יכול להגיד לך שגם האוהדים של הקבוצה, שבאים לבקר כאן מרחבי גרמניה, גם הם כועסים ומאוכזבים".

ואכן, כפי שהעיר כולה שרויה באי־ודאות, כך גם מועדון הכדורגל. נכון למחזור ה־12, וולפסבורג – שנהפכה למעצמה בעזרת הכסף של הבעלים שלה, פולקסווגן – עדיין מדורגת במקום השלישי בבונדסליגה. אבל הדאגה ניכרת לא רק במועדון ובתוצאות המשחקים האחרונים, אלא גם אצל האוהדים. שני ההפסדים האחרונים למיינץ, המדורגת תשיעית, ולפ.ס.ו איינדהובן בליגת האלופות, מגיעים על רקע של חששות הולכים וגוברים לגבי עתידו של המועדון.

קבוצת הכדורגל VfL Wolfsburg שבבעלות פולקסווגן. סימן שאלה מרחף על עתידה לאחר שהחברה הודיעה שכל ההוצאות הלא הכרחיות ייחתכו , צילום: Ramil Sitdikov קבוצת הכדורגל VfL Wolfsburg שבבעלות פולקסווגן. סימן שאלה מרחף על עתידה לאחר שהחברה הודיעה שכל ההוצאות הלא הכרחיות ייחתכו | צילום: Ramil Sitdikov קבוצת הכדורגל VfL Wolfsburg שבבעלות פולקסווגן. סימן שאלה מרחף על עתידה לאחר שהחברה הודיעה שכל ההוצאות הלא הכרחיות ייחתכו , צילום: Ramil Sitdikov

"אנחנו מקווים שיימצא פתרון בקרוב", אמר קלאוס אלופס, המנג'ר של הקבוצה, בראיונות האחרונים שלו לכלי תקשורת גרמניים. "העתיד הפיננסי שלנו נראה כרגע בטוח, לפחות כרגע. אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהמצב. האוהדים שלנו מגיעים בעיקר מקרב העובדים במפעל של פולקסווגן, ואלו אנשים שעלולים לאבד את עבודתם. אנחנו מקווים שהם ימשיכו להגיע למשחקים".

גם כוכבה הברזילאי של הקבוצה, דנטה, הביע את דאגתו לאוהדים, אם כי מסתמן שהוא צריך גם לדאוג לגבי מקום עבודתו. מאז תחילתה של הפרשה בסוף ספטמבר הודיעה הנהלת החברה כי כל ההוצאות ייבחנו מחדש. גם סכומי הכסף האדירים המוקצים למועדון הכדורגל. ולהחלטה הזאת כבר יש ביטוי בשטח. הנהלת המועדון הודיעה השבוע כי היא מקפיאה את מדיניות הרכישות הגדולות שלה עד הודעה חדשה. לא עוד שחקנים כמו אנדרה שורלה או יוליאן דראקסלר, שעלו לקבוצה 30 מיליון יורו כל אחד. "אנחנו לא יכולים לתכנן את מדיניות ההעברות שלנו באופן שהוא מנותק מהסיטואציה הגדולה", פסק המנג'ר אלופס בראיון ל”דר שפיגל” באוקטובר. מאז ההתבטאות הזאת, גם שחקני המועדון, כמו עובדי פולקסווגן, קיבלו הוראה מפורשת שלא להתראיין למדיה בנושאים שקשורים למתחולל אצל יצרנית המכוניות.

"אנחנו נמשיך ללכת למשחקים, כי כרגע זה הדבר היחיד שעוד מעודד אותנו כאן", אומר לי מחמאט בשערי המפעל רגע לפני שהוא נבלע מאחוריהם תחת עיניהם הבוחנות של אנשי האבטחה הלבושים במדים כחולים, שעליהם מתנשא בגאון סמל החברה, גם הוא בכחול. כמה ימים לאחר מכן הודיעה פולקסווגן כי בשנת 2016 היא תקצץ את הוצאותיה במיליארד יורו. "כל מה שלא נחוץ לחלוטין יבוטל או יידחה", הודיעו בחברה.

המעלית באוטושטאדט. 166 אלף איש בשנה מגיעים לכאן לקבל את כלי הרכב שרכשו , צילום: רויטרס המעלית באוטושטאדט. 166 אלף איש בשנה מגיעים לכאן לקבל את כלי הרכב שרכשו | צילום: רויטרס המעלית באוטושטאדט. 166 אלף איש בשנה מגיעים לכאן לקבל את כלי הרכב שרכשו , צילום: רויטרס

 

מגדל השן של המכוניות

 

לפאניקה שניתן לחוש ברחובות העיר יש ביסוס. אחרי הכל, העיר שהוקמה בפתאומיות כדי לייצר את מכונית ההמונים הראשונה בגרמניה עלולה להיעלם באותה פתאומיות שבה נוצרה. וולפסבורג, שהוקמה ביולי 1938 על ידי אדולף היטלר תחת השם Stadt des KdF-Wagens bei Fallersleben – עיר המכוניות של כוח באמצעות שמחה. מהעיר הזו ייעד הפיהרר הנאצי להפיץ את בשורת הרכב העממי לכל גרמניה. הכפר פלרסלבן, שסביבו הוקמו מגורי העובדים של פולקסווגן, מנה בהתחלה כמה מאות עובדים שעמלו על תכנונה וייצורה של החיפושית המיתולוגית. במהרה נהפך המקום למרכז ייצור של רכבים משוריינים, חלקי מטוסים וציוד צבאי אחר שנועד למכונת המלחמה הנאצית. בתקופה החשוכה הזאת הגיעו למפעלי פולקסווגן גם עובדי כפייה, בהם לא מעט יהודים, שעבדו על פי העדויות בתנאים איומים.

על פי אחד התיעודים, תינוקות שנולדו לנשים בעת שעבדו במחנה העבודה של פולקסווגן נלקחו לחדר מוות שבו הושארו לגווע ברעב. בעשורים האחרונים הודתה החברה בפה מלא בשיתוף פעולה עם השלטון הנאצי ובזוועות שהתרחשו במפעליה בוולפסבורג. היא מציינת מדי שנה בשנה בטקס זיכרון את הקורבנות ומזמינה את הניצולים ובני משפחותיהם להשתתף בטקס ולבקר בעיר.

בסוף המלחמה, אחרי ששוחררה העיר על ידי הבריטים, שונה שמה לוולפסבורג על ידי כוחות בעלות הברית, על שם הטירה העתיקה שבסמוך לעיר. עשור אחרי המלחמה כבר יצאה מהמפעל של פולקסווגן החיפושית מספר מיליון. בוולפסבורג הופסק לייצרה ב־1974, אבל עבור רבים מהתושבים היא סמל לא רק לתקופה החשוכה, אלא גם לפריחה ולנס הכלכלי שבאו אחרי המלחמה.

מפעל פולקסווגן בוולפסבורג. מעסיק 80 אלף מתושבי העיר , צילום: רויטרס מפעל פולקסווגן בוולפסבורג. מעסיק 80 אלף מתושבי העיר | צילום: רויטרס מפעל פולקסווגן בוולפסבורג. מעסיק 80 אלף מתושבי העיר , צילום: רויטרס

 

אופטימיות לא מידבקת

 

"עיר המכוניות (אוטושטאדט – Autostadt) היא אחד ממוקדי התיירות הגדולים בעיר", מסביר לי טובאיס ריפה (Tobias Riepe), האיש שאמון על יחסי הציבור בקומפלקס המודרני שכולל ביתני תצוגה של כל מותגי החברה, מסעדות, שבהן גם אחת שנושאת שלושה כוכבי מישלן, מלון ריץ קרלטון יוקרתי ואת אותה חיפושית אחרונה שיצאה מקווי הייצור המקומיים. "ואנחנו לא מרגישים פה ירידה בכמות המבקרים. זה נכון ששיחת היום כאן היא הסקנדל של הפליטות, אבל בשטח דבר לא השתנה ומסירות הרכבים נמשכות כרגיל".

ריפה מתייחס למגדל הזכוכית שמתנשא מעל עיר המכוניות ומכיל בתוכו את הדגמים החדשים שממתינים לקונים שבאים לאסוף אותם. 166 אלף גרמנים ואירופאים ממדינות שכנות מגיעים לכאן בכל שנה לראות את הרכב שלהם יורד במעלית ממגדל הזכוכית והמתכת. כשאני מבקש לדבר עם אחד מהרוכשים הנלהבים האלה, ריפה עוצר אותי ומזכיר לי שהביקור מותנה באיסור של ראיונות עם המבקרים. כשאני שואל אותו ממה הוא חושש, אחרי הכל מדובר בלקוחות נאמנים של פולקסווגן, הוא אומר שאלה הן החלטות ההנהלה. קשר השתיקה הוא רשת שחובקת את העיר כולה. גם אם ייחלש פתאום זרם התיירים שמגיע לעיר המכוניות, ומדובר ב־2 מיליון מבקרים בשנה, ימשיכו ריפה וחבריו לשדר אופטימית משומנת, נטולת זעזועים.

ריפה ממשיך עם המסרים החדגוניים: "אנחנו מציעים למבקרים כאן סיור של שעה, והוא פתוח לדיאלוג. חשבנו שאולי בעקבות הסקנדל יהיו יותר ביקורות או האשמות כלפי החברה, אבל אנשים פשוט שואלים: ‘יש לי רכב של פולקסווגן, איך אני יודע אם הוא מזהם או לא?’, ואנחנו מפנים אותם לאתר החברה שמספק מידע".

בחניה בחוץ אני עוצר לשוחח עם אלכסנדר ויאנס, שני מבקרים מברלין. שניהם פוטרים את המשבר הזה בנפנוף יד. "זו סערה שפשוט תישכח באיזשהו שלב", אומר אלכסנדר. "נכון שפולקסווגן עשו טעות איומה אבל היום הם מבררים את המקור שלה ומנסים לתקן אותה". יאנס קיצוני יותר, וכועס על כותרות הענק שהסיפור מקבל: "אף אחד לא מת כתוצאה מהזיוף הזה. ישנם אינספור תאגידים בעולם שהעבודה היומיומית שלהם מרעילה, מזהמת והורגת בקנה מידה עצום, ואף אחד לא עושה מזה סקנדל".

האם הטענה של יאנס מוצדקת? באופן חלקי. הכעס על פולקסווגן הוא בעיקר בגלל השקרים שהפיצה, אבל לא רק. מדעני אוניברסיטת הרווארד מעריכים שהשקר של החברה הגרמנית יעלה לעשרות אמריקאים בחייהם בשנה הקרובה בגלל מחלות שנגרמות בשל זיהום אוויר.

הפאנו (Phaeno), מוזיאון המדע שאותו תכננה זאהה חדיד בסגנון עתידני. ייתכן שזהו המבנה המרשים האחרון שהעיר תוכל להרשות לעצמה עוד זמן רב, צילום: איי אף פי הפאנו (Phaeno), מוזיאון המדע שאותו תכננה זאהה חדיד בסגנון עתידני. ייתכן שזהו המבנה המרשים האחרון שהעיר תוכל להרשות לעצמה עוד זמן רב | צילום: איי אף פי הפאנו (Phaeno), מוזיאון המדע שאותו תכננה זאהה חדיד בסגנון עתידני. ייתכן שזהו המבנה המרשים האחרון שהעיר תוכל להרשות לעצמה עוד זמן רב, צילום: איי אף פי

 

אלגוריה וולפסבורגית

 

למקומיים זה כנראה לא ממש משנה. בדרך מהקומפלקס האדיר של החברה אל הצד האחר של התעלה שמחלקת את העיר, כלי הרכב על הכביש הם כמעט באופן בלעדי דגמים של פולקסווגן וחברות הבת שלה.

את ההגמוניה של הדגמים, שגילם הוא לא יותר מחמש שנים, מפרה מדי פעם מתחרה יפנית, אבל במהלך 20 דקות ההליכה מעיר המכוניות אל פורשה שטראסה, רחוב הקניות המרכזי בעיר, אני סופר תשעה דגמים זרים בלבד. את המדרחוב כבשו בהדרגה חנויות מותגי יוקרה כדי לענות על הטעם האקסקלוסיבי שבא עם הכנסה גבוהה.

הסיטואציה שחווה כיום וולפסבורג היא אלגוריה להשפעה העצומה של התאגידים המודרניים על החברה שלנו. היכולת שלהם לשתק כלכלות, להכתיב החלטות ולהשפיע על עתידם של מאות אלפי אנשים באה לידי ביטוי בוולפסבורג בעוצמה שאינה פוסחת על שום אלמנט בחברה המקומית ובעיר. אפילו ראש העיר מתנה את הריאיון עמו באיסור חמור על שאלות הנוגעות למתרחש בפולקסווגן עצמה.

קיפאון אצל ראש העיר

 

מהקומה העליונה של בניין העירייה, במשרדו של ראש העיר קלאוס מורס (KLAUS MOHRS), אפשר להשקיף על המתרחש במפעל של פולקסווגן. מורס, שעשה קריירה בתחום החינוך בעיר, הגיע לתפקיד ב־2012 ומאז הוא מאייש את המשרד. ברבע השעה שהוא מקדיש לי, הוא מצליח להשחיל את המילה “אופטימיות” בכל הטייה שלה ובמספר לא ייאמן של פעמים. אבל הלחץ יותר ממורגש. כל משפט שנאמר נשקל היטב, כאילו הוא הרה גורל. כאמור, גם ראש העירייה לא רוצה להיתפס כמי שאומר את הדבר הלא נכון.

"כמובן שיש לחץ בעיר", עונה מורס כשאני שואל אותו מה מצב הרוח בעיר בימים אלה. "אבל אנחנו מאמינים שמדובר רק במשבר זמני. ברור שעוד הרבה עבודה צריכה להתבצע עד שהוא יחלוף, אנחנו יודעים שזה תהליך, אבל שוב, הגישה שלנו היא אופטימית".

ראש העיר קלאוס מורס. 30% מהכנסות העירייה מגיעות מקונצרן הרכב. הקיצוצים כבר החלו , איור: Thomas Knüppel ראש העיר קלאוס מורס. 30% מהכנסות העירייה מגיעות מקונצרן הרכב. הקיצוצים כבר החלו | איור: Thomas Knüppel ראש העיר קלאוס מורס. 30% מהכנסות העירייה מגיעות מקונצרן הרכב. הקיצוצים כבר החלו , איור: Thomas Knüppel

 

עד כמה העיר תלויה בקונצרן?

 

“יש לנו קשרים חזקים ליצרנית הרכב", אומר מורס ועיניו מביעות אי־ודאות. "היא מאוד חשובה לסיטואציה הפיננסית שלנו. הקהילה כמובן תלויה במיסים שאנחנו גובים מהחברה אבל לא רק ממנה. צריך גם לזכור את הצד החיובי של הקשר עם הקונצרן. הוא הפך את העיר לאחת הערים החזקות כלכלית בגרמניה".

כשאני מנסה לברר מה מרכיב ההכנסות של העיר מהמיסוי שמשלמת פולקסווגן לקופת העירייה, מורס מסתבך בלשונו מרוב זהירות. "זה לא נתון מדויק", הוא מהסס, "זה משתנה משנה לשנה ולכן קשה לומר כמה". פרסומים שונים בגרמניה מציינים כי התרומה של פולקסווגן היא 30% מכלל ההכנסות. בשנים טובות מדובר באחוזים גבוהים אפילו יותר.

"אנחנו כמובן אזור שתלוי מאוד בפולקסווגן. יותר מ־80 אלף עובדים כאן בתעשיית הרכב. בשל כך, קשה לדמיין את העיר שלנו בלי פולקסווגן. כשבשנות התשעים פקד אותנו משבר כלכלי, כבר חיפשנו דרכים להגדיר את עצמנו מחדש וליצור מקורות הכנסה נוספים בעיר. אנחנו מחפשים להתפתח במסחר ושירותים. אנחנו לא חיים פה יותר לבד רק עם פולקסווגן. היא המעסיק הגדול ביותר שלנו אבל אנחנו נמשיך לחפש ולהביא יותר עסקים ואופציות, ואיך לא, אנחנו שומרים על אופטימיות".

למרות האופטימיות שמורס מנסה לשדר, העירייה שבראשותו כבר עצרה שלושה פרויקטים מרכזיים של בנייה בעיר שתוכננו לשנה הבאה. היא גם הקפיאה את איוש המשרות החדשות, אבל לא תפטר בינתיים עובדים. בדרך משדרת פורשה בחזרה לתחנת הרכבת הראשית, הנוסעים פוגשים את הפאנו (Phaeno), מוזיאון המדע שאותו תכננה זאהה חדיד בסגנון העתידני שלה.

עם החושך שיורד מוקדם בעונה זו של השנה נדלקת התאורה האדומה שניתזת על הקירות המשוננים של המבנה, שעלה 90 מיליון יורו. וולפסבורגרית מבוגרת שעלתה איתי לרכבת בחזרה לברלין סיפרה לי שהיום אומרים בעיר שזה אולי המבנה המפואר האחרון שוולפסבורג יכולה להרשות לעצמה. לפחות כרגע, עד שהמשבר הזה יחלוף.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות