שוברות שתיקה: מהיום מידת אמינותה של מתלוננת תיגזר רק מעומק הראיות

בחודש האחרון נפל דבר בישראל שעה שנשים, באומץ רב, בחרו לחשוף את שאירע להן בעל כורחן ונגד רצונן, לטענתן. זה היה חודש בו ניתן מקום של בכורה לחוויות הזוועה של הנשים כפי שבחרו לספר אותן, תוך שטענות שונות ומשונות ולא רלוונטיות בדבר אופיין של הנשים, עברן, לבושן או מיניותן נדחקו לשוליים תוך תביעה ציבורית חד משמעית ללקיחת אחריות בלתי מתפשרת מצד אישי הציבור הפוגעים לכאורה.

היה מצופה שחברת המועצה הצעירה תזכה לתמיכה, או לכל הפחות לעידוד נסתר מהעין על הצעד האמיץ שעשתה. אולם במקום זאת, היא מצאה עצמה לא רק נאלצת להחלים מהתקיפה החמורה שעברה, ולא רק שהיתה צריכה להתמודד עם הקושי הטבעי הכרוך במתן עדות בתלונה מסוג זה, אלא שהיתה צריכה לשנס מותניים ולהפשיל שרוולים שלא לומר לשפשף עיניים, כדי לצפות בתדהמה במסע ההכפשות שפתח נגדה החשוד לרבות הגשת קובלנה נגדה לבית הדין המשמעתי המפלגתי. כך, מנפגעת, ממתלוננת, הפכה באחת לנאשמת. טקטיקה זו של הכפשת מתלוננות בשקרים והשמצות הינה טקטיקה ידועה של חשודים אשר עושים בה שימוש חדשות לבקרים.

עם זאת חשוב לזכור - לאמת כוח מתפרץ, לא ניתן להסתירה והיא תמיד צפה ועולה.

החודש קרה דבר בישראל ומידת אמינותה של מתלוננת תיגזר מעומק הראיות בתיק החקירה | צילום: bigstock

התנהגות זו חוזרת על עצמה שוב ושוב, אך הפעם היתה הפתעה - לפחות ברמה הארצית. ראשון היה ינון מגל שביקש להתפטר, הגם שלטענתו הוא קורבן של "שיח בין ידידים". לאחר מכן סילבן שלום ביקש לפרוש מהחיים הפוליטיים מאחר "שקץ בדרך הייסורים שנכפתה עליו ועל משפחתו".

אפשר להיות בעד או נגד. לטעון שעומדת לאותם אנשים חזקת החפות או לא, אבל דבר אחד בטוח: מי שעומדות מולו טענות חמורות - רצוי שישעה את עצמו או יתפטר, עד שבית הדין ייתן את החלטתו.

במקרים הראשונים הדברים אף לא הגיעו לכדי תלונה במשטרה או דיונים בבתי המשפט, ועדיין - אותם אנשים בחרו ללכת הביתה. לפחות לעת עתה. ומה עם המקרה השלישי? מסתבר שהפוליטיקאים ברמה המקומית כנראה מורמים מעם, שאחרת אין דרך אחרת להסביר מדוע הנאשם ממשיך בתפקידו כנבחר ציבור. אותו חבר מועצה אומנם הודיע לאחרונה על פרישה מהמפלגה "נוכח תחושת רדיפה אישית מתמשכת, היעדר תמיכה ומשבר אמון קשה שנוצר" אך למרות טענותיו לרדיפה אישית התביעה המשטרתית בחרה לקבל את טענות המתלוננת במלואן לאחר קיום חקירה משטרתית, והגישה כתב אישום יוצא דופן בחומרתו, בגין עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש ובגין עבירת איומים. והוא? הוא ממשיך לשבת במועצת העיר.

גם ההליך המשמעתי היה קצר, ממוקד וקולע, ואמנם אשת הציבור נכנסה אליו כנאשמת אך יצאה ממנו כשידה על העליונה.

רק כדי לסבר את האוזן נזכיר, כי נגד מגל הועלו טענות קשות על הטרדה מינית והוא אכן זומן לחקירה במשטרה תחת אזהרה בשל כך. נגד שלום הועלו טענות לעבירות מין שנחקרות בימים אלה במשטרה. ומה עם חבר המועצה התוקף מכפר סבא? נגדו הוגש לאחרונה כתב אישום חמור בבית משפט השלום בחדרה בגין ביצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש ועבירת איומים. בעוד שני הראשונים פינו את מקומם, האחרון ממשיך להאחז בכיסא.

שנים רבות חיינו בישראל תחת מעטה המוסר הכפול של מתלוננת "טובה" ומתלוננת "רעה". מעין דיכוטומיה שוביניסטית מטומטמת שיש בה כדי לגזור אמינות ממידת המוסרנות והמהוגנות המינית של אישה. שנים רבות חיינו בישראל תחת הגישה לפיה לגיטימי שחשודים ונאשמים במעשי אלימות כלפי נשים, רשאים לנכס לעצמם גישה קורבנית, זה לא הם עשו – זה נכפה עליהם.

מגל הטריד מינית? זה רק שיח בין ידידים.

סילבן? זו דרך הייסורים שנפתה עליו.

וחבר המועצה מהשרון? אז מה אם בצעד חריג בחרה התביעה המשטרתית להגיש נגדו כתב אישום חמור כל כך? לו עצמו יש תחושת רדיפה.

לא עוד. החודש קרה דבר בישראל ומידת אמינותה של מתלוננת תיגזר מעומק הראיות בתיק החקירה, ממשקלן הכבד והראוי ומהקוהרנטיות שבה היא מספרת את סיפורה האותנטי. לאורך החצאית, אין ולא היה מעולם כל קשר לכך.

עו"ד יערה רשף עוסקת בפלילים וייצוג נפגעות עבירה