מפסידים בתחרות על ההון האנושי

בימים סוערים אלה, של משברים כלכליים וגלי טרור, מדינת ישראל יכולה וצריכה להיות אופציה אטרקטיבית ליהודי העולם. מספרי העולים המגיעים היום ארצה אמנם שוברים שיאים יחסית לתקופה האחרונה, אך היו יכולים להיות גבוהים הרבה יותר. לאחר עשרים שנות עיסוק בהבאת יהודים ארצה, אני יודע שהחסם המרכזי שמונע עלייה הוא החשש הכלכלי וחוסר הוודאות בנוגע לעתיד. עולים צעירים או בעלי משפחות חוששים לעבור ממקומם המוכר שבו פיתחו קריירה, צברו נכסים ובנו חיי קהילה, למקום שבו אינם יודעים אם יצליחו לבנות את חייהם מחדש. יהודים רבים פונים אלינו ומספרים שהם חולמים לבוא ארצה ולעתים אף סובלים ממצוקות כלשהן בארצות מוצאם, אך אינם עושים את הצעד מתוך חשש שלא ימצאו תעסוקה הולמת, שלא יצליחו להשיג דיור או אפילו להשקיע זמן מספיק בלימוד השפה. לכן עלינו, כמדינה וכחברה, להשקיע משאבים גדולים בהרבה בכל עולה.

לנצח את קנדה ואת גרמניה

העלייה היא תהליך רוויי משברים ברמה האישית, המשפחתית והחברתית. היא דורשת התגייסות כוללת של מוסדות המדינה והציבור כדי לייצר מעטפת של תמיכה בשלבי קליטת העולים עד השתלבותם המלאה בחברה ובמשק. כשהיתה העלייה קריטית להישרדות המדינה, בשנותיה הראשונות, היא זכתה לתשומות ולמשאבים עצומים, אף שהמדינה היתה אז ענייה בהרבה בהשוואה לימינו. דווקא היום, כשהמשק הישראלי איתן, אנחנו מתקשים לספק את התנאים הדרושים לקליטה טובה. וכשהקליטה אינה מקבלת את התשומות הנדרשות, הדבר מרחיק עולים פוטנציאליים שיכולים בנקל להחליט להתיישב בברלין או בקנדה. בעולם גלובלי התחרות על המשאב האנושי אינה שונה מהתחרות על כל השקעה אחרת.

כדי להפוך את עצמה לאטרקטיבית לעולים, מדינת ישראל חייבת להתגייס ולהעניק חוויית קליטה מושקעת בהרבה משהיא מספקת כיום - להשקיע בפתרונות דיור מוזלים לעולים בתקופת ההסתגלות, לסייע במציאת תעסוקה הולמת, להציע הכשרה מקצועית ולימודי שפה בלי שיידרשו לעסוק בהישרדות כלכלית מיומם הראשון בארץ. נוסף על התמיכה הכלכלית העולים זקוקים לליווי אישי, לדמויות מוכרות שישמשו כתובת לכל מכשול או צרה. בשנה האחרונה הגיעו 2,200 עולים שזוכים בדיוק לתמיכה הזאת מהקרן לידידות וממחלקות קליטה מסורות ברשויות מקומיות שאנו משתפים פעולה איתן. אפשר לראות בבירור כי בעקבות עולים אלה נרשמים כבר עתה מאות אחרים מבני משפחותיהם ומחבריהם. אם תדע מדינת ישראל לגייס את התקציבים והמוסדות להשקעה התחלתית בעולים, כולנו נרוויח תשואות יפות לאורך שנים.

עולים חדשים בנתב"ג | צילום: גיל יוחנן באדיבות נפש בנפש

איפה היינו בלי העלייה של שנות התשעים

חזון קיבוץ הגלויות היה יעד ערכי, רוחני ואסטרטגי מרכזי מאז הקמת המדינה. גלי העלייה לישראל לאורך השנים הביאו עמם ידיים עובדות, ידע טכנולוגי ומקצועי וגיוון תרבותי שמקנה לישראל את אופייה הדינמי והפורה. בימים האלה אנו חוגגים 25 שנה לעלייה הגדולה ממדינות חבר העמים לשעבר, עלייה ששינתה את פני החברה ללא היכר. בלעדיה לא היתה לנו אותה מערכת בריאות, אותה האקדמיה, ההייטק, התרבות ואפילו הספורט. אין זה מפתיע אפוא כי כששאלתי, לפני שנים, את ראש הממשלה אז אריאל שרון כיצד אוכל לתרום במידה רבה לחברה בישראל, היתה תשובתו: עלייה, עלייה ושוב עלייה.

הכותב הוא נשיא ומייסד הקרן לידידות