אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח הכנסות המדינה פורסם באיחור ובאופן חלקי, אבל חידד את המסר: מיסוי דיפרנציאלי זה רע צילום: טל שחר

דו"ח הכנסות המדינה פורסם באיחור ובאופן חלקי, אבל חידד את המסר: מיסוי דיפרנציאלי זה רע

הדו"ח ל־2014-2013 פורסם אתמול, כשכבר אינו רלבנטי לתקציב. הוא לא כלל נתונים על הכנסות בחלוקה לעשירונים ועל הטבות המיסוי של חברות הענק. האוצר: "האיחור בשל בעיות טכניות"

29.12.2015, 07:44 | עמרי מילמן

שיעור העובדים שמקבלים הפרשות לקרן השתלמות עומד בחמשת העשירונים התחתונים על שיעור של 2%–20%, זאת בעוד בעשירון העליון עומד שיעור העובדים בעלי קרן ההשתלמות על 93%, כך עולה מדו"ח הכנסות המדינה שאת חלקו פירסם אתמול (ב') הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה. הדו"ח מפרט כי צריך לבטל את ההטבה מאחר ורק חלק מהעובדים במשק נהנים מהפקדות מעביד לקרן והדבר יוצר אפליה בין עובדים. היקף הטבת המס על קרנות ההשתלמות יעמוד בשנה הבאה על 4.5 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

על פי הדו"ח, שווי הטבת המע"מ לפירות וירקות, לתיירות לעיר אילת ולקניות באינטרנט מחו"ל עומד על 5.1 מיליארד שקל. ביטול הטבות אלה היה מאפשר הפחתה של המע"מ ביותר מאחוז. הבעיה עם אותן הטבות, לפי הכלכלן הראשי, היא שהן מתחלקות באופן שווה בין אוכלוסיות חזקות לחלשות.

כמו כן נכתב כי בשנים 2005–2014 עלה משקל המע"מ מכלל הכנסות המדינה משיעור של 29.8% לשיעור של 34.5%. כן מצוין כי מ־2002 ועד היום שונה שיעור המע"מ תשע פעמים, בעוד שב־26 השנים קודם לכן, שונה המע"מ רק שש פעמים, מה שמעיד, לפי הדו"ח, על חוסר תכנון לטווח ארוך.

הדו"ח קובע כי המע"מ בישראל הוא רגרסיבי, כלומר מגדיל את אי־השוויון. לפי מדד ג'יני, המודד את אי־השוויון במשק, עומד אי־השוויון בהתפלגות ההכנסות נטו על 0.363 ואילו בניכוי הוצאות המע"מ על 0.394 (כאשר 1 מבטא אי שוויון מוחלט ו־0 שוויון מוחלט).

בעוד שבשנים 2001–2008 גדלו הכנסות המדינה ממסים בשיעור דומה לזה של קצב הגידול בתוצר – 3.3%, בשנים 2008–2015, למרות קצב הגידול בתוצר שעמד בממוצע גם כן על 3.3%, גביית המסים עלתה בשנה בממוצע של 1.9% (כלומר גמישות המסים ביחס לתוצר ירדה משיעור של 1% לשיעור של 0.55% בלבד).

כתוצאה מחוסר התאמה זו גבתה הממשלה 25 מיליארד שקל "פחות" ממה שהייתה אמורה. אחד ההסברים לפער בין הגידול בתוצר לגידול בגביית המס הוא שינוי בהרכב בסיס המס. כך למשל רווחי הון אינם מקבלים ביטוי בתוצר, אך לעומת זאת ממוסים.

יואל נווה, הכלכלן הראשי באוצר, צילום: בועז אופנהיים   יואל נווה, הכלכלן הראשי באוצר | צילום: בועז אופנהיים יואל נווה, הכלכלן הראשי באוצר, צילום: בועז אופנהיים

הממונה פרש על כמעט 3 עמודים הסבר על כך שמע"מ דיפרנציאלי, כמו למשל מע"מ 0 הוא אינו הדרך להקל על השכבות החלשות. זאת מפני שהוא פותח פתח להתחמקות מתשלום מס על ידי שינוי הגדרות למוצרים כדי להתאימם לשיעורי מס נמוכים. כמו כן נמצא כי ככל ששיעור המע"מ כך יורדת תוספת הגבייה.

נתונים נוספים מראים כי ב־2014 גביית הבלו על מוצרי דלק הסתכמה ב־17.4 מיליארד שקל, אך ששימוש במוצרי דלק גורם במישרין לזיהום אוויר ולפליטת גזי חממה. בנוסף מפרט הדו"ח, כי לדלק לתחבורה ישנן השפעות חיצוניות שליליות עקיפות.

ההכנסות מבנזין וסולר עמדו ב־2014 על מעל 21 מיליארד שקל, גידול של מיליארד שקל מ־2013 מה שממחיש את התלות של המדינה בהכנסות מדלקים.

תגיות