ועדת הרפורמות: דיון ראשון בחוק למינוי רגלטור על שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

ועדת הרפורמות בכנסת דנה בצהריים דיון ראשון בהצעת החוק להקמת רגולטור חדש על נותני השירותים הפיננסיים החוץ מוסדיים. המפקח החדש ימונה ע"י שר האוצר.

במהלך הדיון הציג היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, את הצעת החוק שמקדמת הקמת מפקח לשירותים הפיננסיים הניתנים ע"י גופים שאינם בנקים בהם שירותי הלוואות חוץ בנקאיות, ניכיון שיקים, שירותי מטבע חוץ, העברת כספים בין מדינות ועוד. כיום, מרבית פעולות אלה אינן נמצאות תחת פיקוח. "הפיקוח הקיים היום הוא על המוסדיים - הבנקים, ביטוח, גמל, קרנות פנסיה ועוד הוא פיקוח מאוד מובנה וחזק. לעומת זאת בעניין החוץ מוסדיים, עליהם יש פיקוח חסר, אם בכלל - נותני שירות מטבע, שירותי אשראי, בנקאות זעירה, אמצעי תשלום. ובכך אין הגנה על הצרכן, אין תחרות והקטנת ריכוזיות, יש השפעה על יציבות משקי הבית, יציבות המערכת הפיננסית אין מלחמה בפשיעה ומניעת הלבנת הון", אמר בריס.

החוק המוצע נועד להביא לפיתוח הענף של מתן שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים וליצירת חלופה הולמת למערכת הבנקאית בתחום מתן השירותים הפיננסיים, ומצד שני גם למנוע מגורמים עבריינים לעשות שימוש בענף זה למטרות שאינן כשרות.

על העוסקים בתחום יוטלו חובות רישוי לפי היקף פעילותם - רישיון בסיסי להיקף פעילות מצומצם, ורישיון מורחב להיקף פעילות משמעותי. עוד קובע החוק הסדרים לעניין שליטה והחזקת אמצעי שליטה בנותני השירותים הפיננסיים, ובעלי התפקידים שיכהנו בהם, וכן הגבלות וחובות שיחולו על פעילותם של נותני השירותים הפיננסיים ומקנה סמכויות פיקוח למפקח, הכול במטרה להבטיח את פעילותם התקינה של נותני השירותים הפיננסיים ואת השמירה על ענייני לקוחותיהם.

בהמשך, לאחר השלמת הרגולטור, יש כוונה לעגן בחקיקה גם הסדרים לעניין שירותים פיננסיים נוספים ובכללם: שירותי תשלום, שירותי סליקה והנפקה, שירותי תיווך באמצעות פלטפורמות להעברת נכסים, קופות גמילות חסדים ואגודות אשראי.

חשוב לציין כי החוק לא יחול על בנקים, חברות ביטוח, וחברי בורסה. המפקח יקבע דרישות של הון עצמי מינימלי וכן תקבע רשימה של עבירות.

ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות אמר היום : "פיתוח אפיקי אשראי חוץ בנקאיים הוא צורך חברתי כלכלי מרכזי. הסדרת הפעילות של חברות המימון החוץ בנקאי תגדיל את התחרות במערכת הפיננסית, ובכך תגדיל את היקפי האשראי בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים, המהווים מנוע צמיחה עיקרי תוך הגדלת התחרות בענפי המשק השונים ויצירת מקומות תעסוקה חדשים”.