אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אאוטבריין וטאבולה הישראליות היו בדרך למיזוג וביטלו ברגע האחרון צילום: אוראל כהן

חשיפת כלכליסט

אאוטבריין וטאבולה הישראליות היו בדרך למיזוג וביטלו ברגע האחרון

חברות המלצות התוכן היריבות ניהלו מו"מ ביוזמת ראשי הקרנות כרמל ופיטנגו. אך המגעים התפוצצו בשל מחלוקות חמורות וקרבות אגו שגברו בינתיים גם על האיום מצד גוגל ופייסבוק. הערכות בשוק: המגעים יחודשו בקרוב

30.12.2015, 06:56 | גולן חזני

אאוטבריין וטאבולה, שתי חברות המלצות התוכן הישראליות, מהגדולות בתעשיית ההייטק המקומית, ניהלו עד לפני כשלושה שבועות מו"מ שכמעט הוביל למגה־מיזוג, אך ל"כלכליסט" נודע מחלוקות שונות בין בעלי המניות הובילו לפיצוץ המו"מ. המחלוקות נגעו למבנה המיזוג, סוגיות ניהול, שווי החברות וחלוקת המניות בחברה הממוזגת, ששווייה הפוטנציאלי הוערך ב־2 מיליארד דולר. עם זאת, גורמים המקורבים למגעים אמרו כי לא מן הנמנע כי המו"מ יחודש בעתיד, בעיקר לאור האיום בתחום מצד גוגל ופייסבוק.

עצם קיומו של המו"מ הוא רעידת אדמה לתעשיית ההייטק הישראלית, שכן שתי החברות, שהוקמו בידי ישראלים ועדיין פועלות מכאן, הן הגדולות בעולם בתחום המלצות התוכן ומועמדות להנפקה לפי שווי של מיליארד דולר כל אחת. סיבה נוספת שבגללה מו"מ כזה נחשב לאירוע מיוחד היא, לדברי גורמים בתעשייה, שהיריבות בין החברות כה קשה, עד שעובדים שלהן שממוקמים בערים שונות בחו"ל נמנעים מלדבר זה עם זה, וכי שני המנכ"לים והמייסדים — אדם סינגולדה מטאבולה וירון גלאי מאאוטבריין — הם אנשים שונים לחלוטין: הראשון מוחצן ותקשורתי, ואילו השני סולידי ומופנם. גורמים בשוק אף טוענים שהתחרות העזה בין החברות הובילו לרווחים שוליים נמוכים, וזה מה שגרם לשווי הנמוך באופן יחסי שלהן.

קראו עוד בכלכליסט

הפיצוץ הסופי במו"מ נבע, ככל הידוע, ממחלוקת בין בעלי המניות בשאלה אם להתבסס על הכנסות או על רווחיות. במהלך המו"מ התגלעו מחלוקות נוספות, כמו השאלה המהותית של אישור הממונה על הגבלים עסקיים.

מיזוג ביוזמת המשקיעים

 

ל"כלכליסט" נודע כי המגעים החלו ביוזמת ראשי שתי הקרנות הגדולות המושקעות בשתי החברות, שלמה דברת, יו"ר קרן כרמל, בעלת המניות הגדולה באאוטבריין; ורמי קאליש מקרן פיטנגו, בעלת המניות הגדולה בטאבולה. מיזוג יכול היה להביא להתייעלות וחיסכון משמעותי עבור שתי החברות, שהיו מפחיתות את הוצאות המו"פ בעשרות מיליוני דולרים בשנה. בנוסף, היה להן סיכוי טוב להגיע יחדיו להנפקת ענק.

שתי החברות פעילות בתחום המלצות תוכן ממומנות המשולבות בידיעות באתרי אינטרנט. אאוטבריין, שהוקמה על ידי ירון ואיתן גלאי ואורי להב, המציאה את התחום. מאותו רגע החל השוק להתפתח במהירות, בעיקר בשל היכחדות מודל הפרסום המסורתי באינטרנט, המבוסס על מודעות תצוגה, שכבר אינן אפקטיביות. טאבולה הוקמה לאחר מכן על ידי סינגולדה. השתיים הפכו ליריבות המתחרות במספר מדינות רב. מגעים למיזוג בין החברות מתקיימים מאז 2012, אך בשבועות האחרונים רשמו התקדמות דרמטית.

ירון גלאי מנכ"ל אאוטבריין ואדם סינגולדה מנכ"ל טאבולה, צילום: אוראל כהן ירון גלאי מנכ"ל אאוטבריין ואדם סינגולדה מנכ"ל טאבולה | צילום: אוראל כהן ירון גלאי מנכ"ל אאוטבריין ואדם סינגולדה מנכ"ל טאבולה, צילום: אוראל כהן

 

חברות דומות, אופי שונה

 

אחת הסיבות האפשריות למגעי המיזוג היתה משבר שבו נמצא שוק טכנולוגיות הפרסום הפרטיות בעולם. חברות, כמו מטומי הישראלית, שהנפיקו ופועלות בתחום, נסחרות הרבה מתחת לשווי ההנפקה. אולם הסיבה העיקרית היא ככל הנראה האיום הפוטנציאלי מצד הענקיות גוגל ופייסבוק שעשויות להיכנס לתחום, ולכבוש נתח שוק לא קטן בשל בסיס המשתמשים הרחב שלהן.

אאוטבריין גייסה עד כה 150 מיליון דולר, רובם מקרנות בהן כרמל, גלנרוק ורודיום של משפחת רקנאטי, וינטאג', ג'מיני ולייטספיד, אינדקס והרבורווסט. בפברואר גייסה אאוטבריין 50 מיליון דולר מהקרן האמריקאית ססקוהאנה.

באותה עת גייסה טאבולה 117 מיליון דולר ממשקיעים פיננסיים ואסטרטגיים, ובהם ענקית הפיננסים פידליטי, חברת ההוצאה לאור Advance Publications, הבעלים של Condé Nast, קרן ההון סיכון של חברת התקשורת קומקאסט, המשקיע קרלו דה בנדטי, Groupe Arnault הבעלים של ענקית המותגים LVMH וחברת המדיה יאהו יפן. גם המשקיעים הקיימים השתתפו בגיוס. עד כה גייסה החברה 157 מיליון דולר.

החברות דומות בתחום הפעילות ובהיקפי הגיוס וההיערכות שלהן להנפקה. אך היקף המכירות השנתי של אאוטבריין מוערך ב־400 מיליון דולר, גבוה ב־50% משל טאבולה. משום שכ־70% מההכנסות עוברות לאתרי התוכן, ההכנסות נטו של אאוטבריין מוערכות ב־120 מיליון דולר ושל טאבולה ב־80 מיליון דולר. טאבולה מעסיקה 240 עובדים, מתוכם 100 בישראל ו־90 בארה"ב ואאוטבריין מעסיקה 400 עובדים, מהם 150 בישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
למי יש אינטרס להדליף את הידיעה?
מי הדליף את הידיעה ומה היה האינטרס שלו? האם העובדה שהמגעים מתקיימים מפעילה לחץ על מי מהצדדים? ואולי זה בכלל איתות לגוגל ולפייסבוק שאם הם לא יזוזו הם יצטרכו לשלם הרבה יותר על החברה הממוזגת? מנסים לייצר אלטרנטיבות אבל די ברור שלקרנות נגמרת הסבלנות והן רוצות לממש. העיקר שכולם מדברים על יצירת חברות מובילות כמו צקפוינט, מובילאיי או אמדוקס ובסוף למשקיעים יש סף סבלנות נמוך.
לארי סלו , ניו יורק  |  03.01.16
לכל התגובות