השנה שבה המשכנו לשנוא והתחלנו לשים לב לזה

שנת השנאה?

מומחים אומרים שיש עליה חדה בשימוש בביטויי שנאה בטוויטר, ושיש נורמליזציה של דיבור שנאה. אם פעם ההערות הגזעניות היו עקיפות, הם אומרים, השנה הן הפכו לבוטות ולא מתנצלות.

רדיט. ביטויי השנאה לא התחילו השנה

אני תוהה אם המומחים האלה נוהגים לשתות תה של מנחה עם המלכה או שהם סתם חיים במערה, כי לא ברור לי בכלל מאיפה מגיעה התפיסה הזו. ביטויי שנאה היו ברשת תמיד. השינוי, אם אכן היה כזה, הוא בכך שהגזענים, ובמיוחד המיזוגנים, הפסיקו להתבייש. אבל השינוי לא התרחש השנה. גיימרגייט הוא לא תופעה של 2015, וכן, המשתמשים של רדיט בעטו את המנכ"לית הפמיניסטית של החברה השנה, אבל אתרים כמו אתרי שנאה לשחורים, שמנים או סתם אתרי עידוד אונס היו ברדיט כבר שנים.

מה שאולי קרה הוא שהתקשורת התחילה להפנות זרקור אל התופעות הללו.

מהבחינה הזו, שם הולם ל-2015 הוא לא "שנת השנאה" אלא "השנה שבה הבנו בבהלה מסוימת שהשנאה לא הולכת לשום מקום." או, במילים אחרות, שנת ההתפכחות. יש לנו עוד יום אחד לשנה הזו, ואחריו אני מציע שהתפכחות תהיה הדבר האחרון על סדר היום.

Spy. Vs Spy

איפה הימים של סטוקסנט, שבהם 8200 וה-NSA עבדו ביחד כדי לדפוק את האיראנים (על פי פרסומים זרים)? על פי פרסום של "הוול סטריט ג'ורנל" שמסעיר את הרשת, הסוכנות האמריקאית עקבה אחרי השיחות של בנימין נתניהו כשזה ניסה לתמרן את המערכת הפוליטית האמריקאית נגד הבוס של ה-NSA, הנשיא אובמה.

אובמהוביבי. עוד פרק בהיסטוריה המשותפת המעניינת של השניים | צילום: איי אף פי

אבל הבלגן לא נגמר שם: על פי הפרסומים של הג'ורנל – עיתון שמרני שעוין את הנשיא – ההאזנות של ה-NSA לכדו בכירים ישראלים מתדרכים חברים בקונגרס, כמו גם חברים בארגונים יהודיים בארה"ב. עלה החשש, כך נטען, שה-NSA ריגלה אחרי חברי קונגרס.

פה יש עוד סיבוך. כי מסתבר שהמידע שהישראלים העבירו לחברי הקונגרס הוא מידע אמריקאי סודי שהושג, בין השאר, על ידי האזנות סתר. אז האם חברי הקונגרס האלה בעצם אשמים בקבלת מידע סודי מנציגים של מדינה זרה כדי להשפיע על פעולות ממשלתם?

שנייה, רק התחלנו. על פי הדיווחים, 8200 העבירה ל-NSA כלי שאמור היה להיות כלי תמים אבל בפועל שימש למעקב אחרי הפעולות של ה-NSA שמטרתן היתה לנטר את הפעולות של 8200. כשאנשי ה-NSA גילו שהכלי התמים הוא בעצם פצצה מתקתקת, הישראלים אמרו שמדובר ב"תקלה", והאמריקאים השיבו שזה בסדר, גם להם קורות תקלות.

"תקלה" כזו, על פי הדיווח, היתה שתל ברשתות התקשורת של משרד ראש הממשלה שהעבירה את כל המידע שלהן ישר לאנשים שדיווחו לבית הלבן. בואו נקווה שלא הועבר בהן שום דבר מביך ששמור עכשיו על מחשבי ה-NSA ושיכול – כתוצאה מה"תקלה" כמובן – לדלוף.

מסע לא רצוי במכונת זמן

חוסיין דרחשאן (הידוע יותר כחודר, Hoder) נחשב בעיני רבים לאבי הבלוגוספירה הפרסית. בשעתו איראן היתה המדינה השלישית בעולם בהיקף הבלוגוספירה שלה. דרחשאן, שהיה ביקורתי למדי כלפי המשטר, נעצר במפתיע בעת ביקור בטהראן ב-2008. ב-2006, במהלך הביקור שלו בישראל (דרחשאן נחשד גם בריגול עבור ישראל, כנראה בגלל עצם הביקור) הוא תיאר לקהל הישראלי כיצד הצליח לחמוק מניסיון מעצר קודם. אחרי משפט בדלתיים סגורות, הוא נידון למאסר.

היום חייבים להשתמש בפלטפורמה של אחת הרשתות החברתיות

דרחשאן שוחרר במפתיע מכלא אווין הידוע לשמצה בסוף 2014 – ותוך זמן קצר גילה שהעולם שהכיר התפוגג. כשהוא נעצר, האייפון היה כלי חדש ולא מאוד מוכר. סמארטפונים עוד לא כבשו את העולם והמדיה החברתית היתה בחיתוליה. הבלוגוספירה היתה המלכה של עולם תוכן חדש ומסעיר. הכל נשא הרוח.

שש שנים של מאסר הציבו את דרחשאן בפני עולם לא מובן. ההבדל העיקרי, לדבריו, הוא בכך שהרשת פשוט נעלמה. בשעתו, הקישור – הקישור החופשי, לאתר ברשת, לא לאפליקציה סגורה – היה המטבע שלו. עכשיו, אם אתה רוצה שמישהו יתייחס למה שאתה כותב בפייסבוק, כדאי שתכתוב את זה בפלטפורמה הזו. כשאתה מצרף טקסט רבים אפילו לא יטרחו לפתוח את הלינק.

גם הרשת עצמה השתנתה. עיקר השינוי הוא במעבר לרשתות חברתיות. הכל נהיה בו זמנית סגור יותר ואישי יותר. ודבר אחד חסר: המרדף אחרי הלייק, חש דרחשאן, החליף את הרצון לשינוי.

יש כמובן לשים את הדברים בהקשר. דרחשאן נעצר ב-2008. ב-2009, המהפכה שקידם התרסקה בדם ואש. איראן שהוא יוצא אליה היא לא האיראן של הצעירים הזועמים שחשבו שהם יוכלו להפיל את משטר המולות. היא איראן שמתעסקת הרבה יותר בעצמה. אבל אחרי שאמרנו את זה, ואחרי שהתעכבנו על מספר תופעות כמו תנועת Occupy והמחאה החברתית בישראל, הטרנד שהוא מבחין בו – וקל לו להבחין בו, כי בפועל הוא מתבונן מבחוץ – בהחלט קיים.

קצרצרים

1. אחד הרובוטים היותר מפורסמים של השנים האחרונות הוא Alphadog, הידוע גם כ"כלב גדול" או, בשם הרשמי פחות, "הפרדה נטולת הראש שלא יוצאת מהסיוטים שלך." מדובר ברובוט שיודע ללכת בתנאי שטח לא סבירים והוא מיועד לשמש כבהמת משא לכוחות צבא זעירים שפועלים מאחורי קווי האויב וצריכים משהו שיסחוב הרבה ציוד במקומות שרכב לא יכול להגיע אליהם, כמו למשל ההרים של אפגניסטן. בזה הכלב הגדול מוצלח למדי, אבל יש בעיה: כפי ששם לב כל מי שצפה בסרטונים שלו, הוא משמיע כמות חריגה של רעש. הסיכוי שלא תבחין בו נמוך מהסיכוי שלא תבחין בישראל כץ מתגנב אל צלחת בורקסים. לאחרונה, אפילו הצבא האמריקאי שם לכך לב, הגיע למסקנה שהתועלת שבכלב הגדול נמוכה לאור העובדה שהוא מסגיר את הכוחות המתגנבים שלו מקילומטרים, ואלא אם יהיה שינוי דרסטי בנושא, הפרויקט הזה ייגנז.

2. דיווחנו בשעתו על הסטארטאפ קלינקל, שמנוהל על ידי ילד בלתי נסבל בשם לוקאס דופלן, שבין השאר צילם את עצמו עם ערימה של מזומנים שקיבל מכמה משקיעי הון סיכון שתבונה היא לא הצד החזק שלהם. קלינקל הפכה לבדיחה בעמק הסיליקון. בדיחה על העמק עצמו: ילד עם רעיון אפוי למחצה ויחסי אנוש שהיו מרתיעים קניבל מצליח לשים יד על כמות בלתי נתפסת של כסף ואז לשרוף אותו בלי להראות מוצר. במאי האחרון, אחרי גל של התפטרויות רועמות מהחברה. המוצר עבר מוטציה מארנק דיגיטלי לכרטיס חיוב – ואפשר היה להניח שזה באמת הסוף. אבל לא, דופלן עדיין מנסה להוציא כסף מפתיים – היי, זה עבד עד עכשיו – וכעת המוצר של קלינקל עבר עוד שינוי וכעת מנסה להפנות אנשים לאפליקציה תמורת בונוסים באפליקציות אחרות. כלומר, מוצר שרק אנשים שהסניפו יותר מדי את עמק הסיליקון יכולים לאהוב. לרוע המזל, אלה בדיוק האנשים עם גישה לכסף: האנשים שהטביעו עשרה מיליונים בפיתוח טוסט, למשל.

לוקאס דופלן. הילד המעצבן בייקום

3. האינטרספט של גלן גרינוולד פרסם לאחרונה מאמר שממנו עולה שמיקרוסופט שומרת אוטומטית את מפתחות ההצפנה של הדיסקים המוצפנים שלך ושהיא עשויה להיאלץ בשלב מסוים לחשוף אותם. ובכן, זה לא לגמרי מדויק. מיקרוסופט אכן מאפשרת למשתמשי חלונות 10 להצפין את הדיסקים הקשיחים שלהם, אבל היא לא בהכרח שומרת את המפתחות: המשתמש בוחר איפה לשמור אותם והוא לא חייב לשמור אותם בשירותים של מיקרוסופט. מומלץ למשתמש שחושד שממשלה זרה עשויה להיות על הזנב שלו לבחור בשירות שממוקם מחוץ להישג ידה של אותה ממשלה. איסלנד, עם חוקי הפרטיות הנוקשים על פני הפלנטה, היא בחירה טובה.

4. זה שמיקרוסופט לא בהכרח שומרת את פרטי ההצפנה שלכם, לא אומר שהיא לא עושה שטויות אחרות. לאחרונה, למשל, היא כיכבה בפיצ'ר החודשי של ה-EFF: "הפטנט המטומטם של החודש." מסתבר שמיקרוסופט הוציאה פטנט על סליידר. כן, בר שבצידו האחד יש פלוס ובשני מינוס ושמאפשר לך להגביר או להקטין משהו הוא עכשיו מושא לפטנט. מלבן עם פינות מעוגלות, מאחוריך.

5. לוויקיפדיה יש בעיה. המשפט הזה פותח יותר מדי אייטמים, אבל כנראה שזה מה שקורה כשאתה הופך להיות מאגר המידע המוביל בעולם. הבעיה, נטען הפעם, היא שוויקיפדיה ממש גרועה בתחום המדע. אם אתה פותח ערך היסטורי, הוא יכול להיות טוב מאד ובדרך כלל יהיה, לכל הפחות, נהיר למדי (נניח עכשיו לאפשרות שהוא יהיה שדה קרב פוליטי). אתה פותח ערך מדעי, ובדרך כלל אחרי הגדרה קצרה, תקבל הפניות למושגים אחרים וים של משוואות. מה זה אומר? תחזור אלינו אחרי תואר שני. הבעיה כאן היא בהיעדר כותבים אקדמיים שכותבים לא רק לקולגות שלהם, אלא לקהל הרחב. וכאנציקלופדיה שמיועדת לקהל הכללי, זה בהחלט חסרון.