גילה גמליאל: "הפערים החברתיים הם סכנה קיומית לחוסן של החברה הישראלית"

"מדינת ישראל, מיום הקמתה, מתמודדת עם איומים ביטחוניים וחברתיים מורכבים, לצד הישגים מרשימים ביותר בקנה מידה בינלאומי בתחומי הטכנולוגיה והמדע. על מנת לתת מענה אמיתי לאתגרים ולאיומים המדינה צריכה לקיים שני תהליכים יסודיים ומתמשכים: הראשון הוא קביעת סדרי עדיפויות לאומיים והשני הוא מיסוד תהליכים אסטרטגיים ארוכי טווח", כך אמרה גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי והממונה על פרויקט ישראל דיגיטלית, בוועדית התחזיות 2016 של "כלכליסט".

גמליאל ציינה כי הסוגיות הבוערות בהקשר זה הן: האיומים הביטחוניים, הפערים החברתיים-כלכליים, מעמד הביניים ההולך ונשחק, הריכוזיות במשק, יוקר המחיה, אי השתלבותם של החרדים והמיעוטים בשוק התעסוקה, מימדי הפשע והאלימות, מצוקת הדיור וסוגיות פריפריה מרכז.

"החזון, כפי שאני רואה אותו, צריך לכלול שלושה מרכיבים אסטרטגיים: המרכיב הראשון הוא השקעה בהון האנושי ובמחקר ופיתוח טכנולוגי, המרכיב השני הוא צמצום הפערים החברתיים והמרכיב השלישי הוא טיפוח המנהיגות בשרות הציבורי".

לגבי ההשקעה בהון האנושי ובמחקר ופיתוח אמרה גמליאל כי ישראל לא ניחנה באוצרות טבע אך יחד עם זאת, קיים משאב טבע בעל הפוטנציאל הגדול ביותר בעולם והוא המוח האנושי, ההון האנושי. "מדינת ישראל נמצאת בקדמת הטכנולוגיה, ההייטק והמחקר העולמיים. לפני מספר ימים ראש הממשלה נתניהו נפגש עם יו"ר גוגל העולמי, אריק שמידט, שהדגיש את המובילות הטכנולוגית של ישראל בכלל ובתחום הסייבר בפרט. שמידט ציין כי ישראל שנייה בעולם רק לעמק הסיליקון במספר הסטארט-אפים, עם למעלה מ-6,000 חברות טכנולוגיה שהוקמו בארץ בעשור האחרון. לצערי, חלק קטן מידי בחברה הישראלית שותף לעולם טכנולוגי זה".

גמליאל הוסיפה כי זו חובתה של הממשלה להנגיש את העולם הדיגיטלי לכל שכבות החברה, "כשרה שאמונה על נושא זה, אני מתכוונת להטיל את כל כובד משקלי במטרה להביא את התשתיות ואת הידע לכל ילדה ולכל ילד בישראל. אני רואה בישראל דיגיטלית השקעה ישירה בהון האנושי. השקעה אשר תביא הזדמנות אמיתית למוביליות בחברה הישראלית ולכך שלא ירחק היום וילדה מדימונה תקים את הגוגל הבא", אמרה גמליאל.

עוד אמרה השרה כי הפערים החברתיים במדינת ישראל הינם מהגבוהים בעולם. מצב זה מהווה סכנה קיומית לחוסנה של החברה הישראלית ולכן מדינת ישראל חייבת לשנות את המאזן.

נתונים שהוצגו על ידה חידדו את הבעיות בחברה הישראלי, כך למשל אמרה גמליאל כי מכלל המועסקים במשק פחות מ- 10% מועסקים בהייטק והשכר החודשי הממוצע במשק עומד על 9,865 שקל, שכר שגם אם שני בני הזוג עובדים ומשתכרים, יוקר המחיה בישראל אינו מאפשר להם לגמור את החודש. כמו כן, השכר החציוני בישראל עומד על כ-6,500 שקל כלומר, 50% מהשכירים בישראל, משתכרים פחות מ- 6,500 שקל. "זהו פער בלתי מתקבל על הדעת שדורש מענה אסטרטגי. ישראל היא המדינה בעלת שיעור העוני היחסי הגבוה ביותר ב- OECD אחרי מקסיקו והיא מדורגת במקום ה- 5 במדדי אי שוויון לפי הכנסה נטו. כ- 21% מהאוכלוסייה בישראל, נמצאים מתחת לקו העוני, כאשר ממוצע מדינות ה- OECD עומד על 11.5% ובקבוצות האוכלוסייה של הקשישים, הצעירים, הנשים והערבים הפערים רחבים עוד יותר ועל כן המדינה צריכה להתמקד במתן מענה הולם לאוכלוסיות אלו".

לגבי הפערים הדיגיטלים אמרה גמליאל כי מחקרים הראו שיותר מ-90% מבעלי ההכנסה הגבוהה מתחברים מדי יום לאינטרנט, בעוד שרק 75% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע מתחברים מדי יום. במגזר הערבי עומד שיעור המחוברים על 60% לעומת 70% במגזר היהודי. בקרב בני ה-55 ומעלה שיעור המחוברים הוא 50% בלבד לעומת 92% מבני 12 עד 17. כמו כן, ב-40% מבתי הספר התיכוניים אין מגמות מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.

"היכולת להשתמש בכלים אלה עשויה לאפשר מוביליות חברתית, לצמצם פערים חברתיים ולעודד צמיחה ומאידך, העדר יכולת זו צפוי להחריף את הפערים החברתיים הקיימים. המסקנה ברורה: צמצום הפער הדיגיטלי מהווה יעד חברתי וכלכלי אסטרטגי למדינת ישראל".

לסיכום אמרה גמליאל, "אני מאמינה שבכוחות משותפים נוכל להגיע לכל ילדה וילד בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, לקבוצות האוכלוסייה השונות, ערבים, נשים, וותיקים, חרדים ועוד וביחד נסייע להגביר את הצמיחה במשק, לצמצם פערים חברתיים ולהגיע לחזון של שוויון הזדמנויות אמיתי".