מכר את המוניטין שלו כדי לקבל הטבת מס – אך קיבל סירוב מהמדינה

עו"ד ידוע, שניהל בעבר חיים ציבוריים, פרש מהם בשנת 1996 ושב לעסוק בעריכת דין. בזכות שמו הטוב הוא גרם ללקוחות רבים לצרוך את שירותיו ושלוש שנים לאחר מכן פתח משרד בשותפות עם שני עורכי דין.

כעבור כשנתיים וחצי החליט העו"ד לפתוח חברה בבעלותו הבלעדית, ולמכור לה את המוניטין שצבר בכל שנות עבודתו תמורת שלושה מיליון שקל. ככל הנראה הוא עשה זאת כדי לזכות בהטבת המס הייחודית שחלה באותה תקופה על מכירת מוניטין (הטבה שבוטלה בינואר 2003, לאחר שהמחוקק סבר כי 'נוצלה שלא למטרה שלשמה ניתנה והפכה לכר פורה להימנעות מתשלום מס').

כמה עולה מוניטין שנצבר? | צילום: שאטרסטוק

בשנת המס 2002 החלה החברה לדווח במקום עוה"ד על ההכנסות מהשותפות, ובדו"ח שהגיש לפקיד השומה בתל אביב על מכירת המוניטין, הוא הצהיר כי יש למסות את הכנסתו מהמכירה ב-10% בלבד, בהתאם להטבה.

פקיד השומה דחה את הבקשה, לאחר שסבר שבפועל עוה"ד מכר את זכותו בשותפות, ולכן המס על התמורה הוא מס על רווח הון, שבאותה תקופה, יכול היה להגיע לשיעור של עד 50% (היום הוא עומד על 25%).

הערעור שהעו"ד הגיש על ההחלטה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב נדחה. הוסבר שאמנם מוניטין הוא נכס בעל ערך שניתן למכירה, אולם במקרה הזה מדובר במוניטין אישי (ולא עסקי), הוא שמו הטוב של עורך הדין שאינו ניתן להעברה.

בניגוד למוניטין אישי, במכירת מוניטין עסקי המוכר מעביר את כלל הפעילות שלו, כולל רשימת הלקוחות, לרוכש ומפסיק לחלוטין את עיסוקו, אולם עוה"ד המשיך לעבוד בשותפות כבעבר.

עורך הדין ערער שוב, ובשנת 2013 הגיע לביהמ"ש העליון. לטענתו, ההיקף הניכר של ההכנסות והקצב המהיר בו צמחה השותפות, במיוחד כששותפיו היו חסרי ניסיון, מוכיחים שהתבססה על המוניטין שלו. את אותו מוניטין, טען עוה"ד, הוא מכר לחברה ולא השאיר אצלו.

הוא הוסיף טענה חדשה לפיה גם אם מדובר במכירת זכות בשותפות, מדובר בהעברה פטורה ממס, משום שהוא העביר את כל זכויותיו בנכס לחברה שבבעלותו.

פקיד השומה חזר והסביר כי לפני חתימת ההסכם עוה"ד היה שותף בשותפות ואחרי המכירה החברה החליפה אותו. משמעות הדבר היא שהנכס הנמכר הוא זכותו בשותפות ולא המוניטין שלו.

שמו הטוב

השופטים הסבירו שהמערער לא יכול היה למכור את שמו לחברה אחרת, שאינה קרויה על שמו ואינה בבעלותו הבלעדית, מכיוון שהוא לא יכול להיפרד משמו הטוב ומזהותו. יכולת משיכת הלקוחות של המערער גלומה באופיו, מהותו ותכונותיו האישיות, ומוניטין אישי אינו ניתן להעברה.

משכך, אין משמעות מעשית למכירת המוניטין, שכן גם לאחר כריתת ההסכם, ממש כמו לפני כן, השותפות המשיכה לעשות שימוש בשמו כדי למשוך לקוחות והמכירה לא גרמה לשום שינוי בעבודתו של המערער כעורך דין בשותפות.

גם את טענת המערער לפטור הם דחו, משום שהיא הועלתה רק בשלב הערעור. לפיכך השופטים קבעו כי פקיד השומה צדק, המכירה הייתה של זכות המערער בשותפות, עליה הוא יהיה חייב במס רווח הון.

המערער חויב בהוצאות משפט בסך 25 אלף שקל.

חשוב להבין שסוגיית מיסוי המוניטין היא מורכבת ורגישה, ויש לגשת אליה בשיקול דעת כדי להיטיב עם תוצאת המס.

• ב"כ המערער: עו"ד זיו שרון

• ב"כ המשיב: עו"ד עמנאול לינדר

לפסק הדין המלא - לחץ כאן

* עורך דין ורו"ח איתן אסנפי עוסק בדיני מסים

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"