ונציה על סף פשיטת רגל: נאלצת למכור יצירות מופת של שאגאל וקלימט כדי לצאת מהבור

ערים רבות ברחבי איטליה מתקשות בשנים האחרונות לצמצם את הגירעונות התקציביים שאליהם נקלעו, לנוכח המשבר הכלכלי שפקד את המדינה והוביל, בין השאר, לקיצוצים הרחבים בהוצאות הממשלתיות. אחת הערים הללו היא ונציה, שנמצאת קרוב לפשיטת רגל.

 בעקבות זאת השיק ראש העיר לואיג'י ברונארו תוכנית שנויה במחלוקת, שכוללת את המכירה של כמה מיצירות המופת במוזיאונים הציבוריים של העיר. היצירות כוללות ציורים של גוסטב קלימט ומארק שאגאל, שלטענתו לא שייכים "להיסטוריה ולמסורת של העיר", כשהמטרה היא לצמצם גירעון של 60 מיליון יורו (65 מיליון דולר).

ונציה | צילום: רויטרס

ונציה פספסה השבוע דדליין לתקן את הגירעון שלה עד סוף 2015, כך שהיא עומדת כעת בפני אפשרות של סנקציות במיליוני יורו שתטיל עליה הממשלה ברומא. "זו עיר שאין שנייה לה", טען ברונארו בספטמבר לאחר חשיפת הגירעון התקציבי. "היא מיוחדת, אנחנו זקוקים ליותר כסף כדי לנהל אותה". אפילו הענקת השירותים הבסיסיים ביותר עולה בוונציה יותר, זאת בנוסף להוצאות הנלוות לתיקון התשתיות הרעועות של העיר והיסודות שנשחקות מהגאות היומית ומי המלח.

לדוגמה, רק כדי לאסוף את הזבל יש צורך ב-70 סירות שמסיעות 300 מנקי רחובות ברחבי העיר בכל יום. בשל כך, במשך שנים חוק מיוחד חייב את הממשלה ברומא לכסות את העלויות הנוספות של ונציה, ורומא אכן הזרימה 143 מיליון יורו בשנה לוונציה בין השנים 1993- 2004. אולם בעשור האחרון החלה הממשלה לנתב את הכספים למטרות אחרות כמו מימון הגנות נגד הצפות בעיר, כך שוונציה החלה לקבל פחות מ-20 מיליון יורו לכיסוי ההוצאות התפעוליות שלה, ומתקשה לממן את ההוצאות התפעוליות וההוצאות המיוחדות לה, ביניהן שיפוץ ושימור ארמונות העיר.

חובבי אמנות ופוליטיקאים כבר הביעו התנגדות לרעיון, אך ברונארו מתעקש כי זה הפתרון היחיד. "אני אמכור את הציורים במקום לשבת פה ולהעריץ אותם כשהגשם מטפטף על שולחנות בית הספר ולספריות אין נייר טואלט", הסביר. רעיונות נוספים כוללים גביית תשלום של 5 יורו ליום מהמבקרים בכיכר סן מרקו.