סיכום שנה: מההבטחות שהאכיל אותנו שוק המזון נותרו רק פירורים

ב־2015 נראה היה כי הרגולטורים הבינו את חשיבות הטיפול ביוקר מחירי המזון ונערכו עם יוזמות להורדת מחירים. למרות זאת, שינוי משמעותי לא נרשם גם בשנה החולפת. מונופולי המזון שנמצאו בוועדת קדמי - שהוקמה בעקבות מחאת 2011 כחוליה הריכוזית ביותר בענף המזון - המשיכו להתחזק. גם רפורמות שונות, דוגמת רפורמת הקורנפלקס ופתיחת מכסות פטורות ממכס ליבוא גבינה צהובה ובשר, לא הצליחו לייצר שינוי מהותי במחירים. לפי נתוני נילסן ל־11 החודשים הראשונים של השנה, שוק המזון הציג בשנה החולפת ירידה של 1.7% במכירות הכספיות ושל ־0.5% במכירות הכמותיות."כלכליסט" מציג שלוש הבטחות שהיו אמורות לשנות את שוק המזון ב־2015 אך נותרו על הנייר.

מוצרי היסוד: ההנחות שלא גולגלו לצרכן

אף שנראה היה כי הרגולטורים הבינו את חשיבות הטיפול ביוקר מחירי המזון ונערכו עם יוזמות רבות שיובילו להורדת מחירים, השינוי לא חל. אחד הצעדים המשמעותיים צפוי היה להתקיים במחירי מוצרי היסוד, שהיו עשויים לרדת בשיעור ניכר ונותרו ללא שינוי. בקיץ החולף החליטה ועדת המחירים באוצר לבחון אפשרות לחייב את הקמעונאי לגלגל אל הלקוחות הנחות שיקבלו מספקים על רכישת מוצרים בפיקוח מחירים. הכוונה היתה לחייב את הקמעונאים להעביר לצרכנים הנחות המוערכות במאות מיליוני שקלים בשנה, והתבססה על ממצאי דו"ח שערך עבור הוועדה רו"ח יורם אברמזון. בדו"ח נמצא כי הקמעונאים מרוויחים על מכירת מוצרי מזון בפיקוח בשיעור גבוה מזה שנקבע במנגנון הפיקוח.

חודשים של דחיות וארכות, שבמהלכם הפעילו הקמעונאים וחלק מהיצרנים לחצים למניעת המהלך, הסתיימו בהחלטה שלא לחייב את הקמעונאים להעביר את ההנחות לצרכנים - ובכך לאפשר להם להרוויח מאות מיליוני שקלים עודפים.

צילום: אוראל כהן

חוק המזון: היצרנים שיפרו את הרווחיות

חוק המזון שנכנס לתוקף בינואר אשתקד יחתום בשבוע הבא (15 בינואר) את השנה הראשונה לקיומו. החוק, שאמור היה לייצר ריחוק בין קמעונאים וספקים גדולים ולהבליט ספקים קטנים, החל כתקווה גדולה לסדר חדש בשוק המזון, והסתיים בצעדים מדודים שלא הובילו להורדת המחירים שהובטחה.

האכזבה היתה ידועה מראש, אולם בשנה הראשונה ליישום החוק ניתן היה ללמוד על מידת ההשפעה השלילית של החוק על קמעונאי המזון. התחרות הערה בין הרשתות אילצה את הקמעונאים לשמר את רמת המחירים והמבצעים כדי לבלום זליגת לקוחות לרשתות מתחרות.

אלא שהאיסור בחוק המזון להתחשבן בדיעבד עם יצרני המזון על ההנחות שניתנו לצרכנים, כמו גם העובדה שעיקר הידע מצוי אצל יצרני המזון ולא אצל הקמעונאים, הוביל לכך שהקמעונאים נאלצו לספוג חלק מההוזלות ורווחיותם נשחקה. מנגד, יצרני המזון, שאמנם ספגו ירידה בהכנסות בשל ההאטה בצריכה, שיפרו את הרווחיות.

שקיפות המחירים: המדינה מתנערת

פרק שקיפות המחירים בחוק המזון נכנס לתוקפו באמצע השנה והצטרף לשורת האכזבות הצרכניות. מדובר בפרק המחייב את הרשתות הגדולות לפרסם את כל מחירי המוצרים המוצעים למכירה בכל הסניפים ואת מחירי המבצעים, ולעדכנם בכל רגע. אלא שהמדינה לא לקחה על עצמה את האחריות להקים אתר להשוואת מחירים, והותירה את הזירה למפתחי אפליקציות פרטיים. כיום קיימות בשוק שלוש אפליקציות בולטות בתחום השוואת מחירי המוצרים ברשתות המזון: mySupermarket, ZapMarket ו־PriceZ. אולם הצרכנים נתקלים בבעיות שונות המקשות השוואת מחירים, ורשתות מסוימות מעלות מוצרים שבפועל לא נמצאים בסניף - מה שמוביל למימוש חלקי ביותר של פרק השקיפות.

אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי. הרשתות שרכשו את סניפי מגה יתחזקו | צילום: אוראל כהן

עם הפנים ל–2016: הרשתות הפרטיות יתעצמו על חשבון מגה

שנת 2016 תהיה בסימן היחלשות הרשתות המאורגנות לטובת התעצמות הרשתות הפרטיות. מגה צפויה להגיע לקצה בתוך שבועות, בעוד הרשתות הפרטיות שכבר קנו עשרות מסניפיה יהיו עסוקות בפתיחת אותן חנויות מחדש. במהלך החודשים האחרונים סגרה מגה 52 סניפי You בשני סבבים: בראשון נמכרו חנויות בודדות ועשרות חנויות נסגרו באופן סופי. במסגרת הסבב השני, בחודש שעבר נאלצה מגה למכור את 22 החנויות הטובות יותר, ועשתה זאת במהלך בזק שהניב לה כ־120 מיליון שקל. אלא שתמורת סכום זה קנו לעצמן רשתות יוחננוף, ויקטורי, מחסני השוק ורמי לוי הזדמנות חסרת תקדים להעצים את כוחן. המשך הקשיים במגה, שנותרה בעיקר עם הרשת העירונית מגה בעיר שמכירותיה ממשיכות לצנוח לכ־50 מיליון שקל בחודש, עלול לאלץ את הרשת המתקשה למצוא קונה או לפנות לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים. במצב זה ינסה מי שימונה לנאמן הרשת למצוא קונה לרשת העירונית, שנהנית ממיקומים מצוינים אולם סובלת מהזנחת התשתיות. אלטרנטיבה נוספת תהיה פירוק מוחלט ומכירת מקבצי חנויות לרשתות מתחרות שיתחזקו עוד יותר.