עמירם בן אוליאל מואשם ברצח משפחת דוואבשה

במשך חודשים עקבה המדינה בדריכות אחר כל התפתחות בפרשה, ועכשיו הממצאים מהחקירה המורכבת והאינטנסיבית מקבלים תפנית בדמות הגשת כתב אישום בטרור יהודי: לבית המשפט המחוזי בלוד הוגש הבוקר (יום א') כתב אישום נגד עמירם בן אוליאל (21) מירושלים ונער בן 17 מהשומרון (שמו אסור לפרסום) בגין מעורבותם ברצח שלושת בני משפחת דוואבשה בכפר הפלסטיני דומא ב-31 ביולי. לבן אוליאל מיוחסות שלוש עבירות רצח, שתי עבירות ניסיון רצח, שתי עבירות הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני. הנער מואשם בקשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני.

לפי כתב האישום, שהגישה פרקליטות מחוז מרכז, אדם בשם מאמון דוואבשה החזיק בבית דו קומתי בסמוך לביתם של קרוביו סעד וריהאם דוואבשה. באותה עת התגורר בן אוליאל והקטין הנאשמים ברצח ובמעורבות ברצח במאחזים סמוכים לדומא.

עוד צוין כי במהלך יולי 2015 קשרו שני הנאשמים קשר לבצע פיגוע נגד ערבים כנקמה על הירצחו של מלאכי רוזנפלד ז"ל בסמוך לצומת קידה, ליד דומא. במסגרת אותו קשר נפגשו בן אוליאל והנער במאחז "גאולת ציון" ושוחחו על אודות האפשרות לבצע פיגוע נקמה. בהמשך השניים תכננו להיפגש במאחז "ישוב הדעת" על מנת לקדם את תכנון הפיגוע.

משפחת דוואבשה | צילום: חסן שעלאן

בהמשך נפגשו הנאשמים במאחז "ישוב הדעת", תצפתו לעבר הכפר דומא ומג'דל בני פדל שסמוך לו, ושוחחו על מטרות אפשריות לביצוע הפיגוע. כמו כן הם שוחחו ביניהם על אודות האפשרות להצית בתים בשני היעדים הללו באותו מועד.

לאחר מכן תצפת הנער באמצעות משקפת לעבר הכפר דומא ומג'דל בני ומצא כי קיימים ביניהם כביש ומטעים. לטענת הפרקליטות, כמה ימים לפני הפיגוע נפגשו הנאשמים ובמהלך הפגישה עדכן הנער את בן אוליאל בדבר תוצאות התצפית, ובכך שאכן ניתן לבצע פיגוע בשני הכפרים באותו לילה. הנאשמים סיכמו לבצע פיגוע בדומא, ובמידת האפשר לבצע פיגוע נוסף מיד לאחר מכן במג'דל בני פדל. "כוונת הנאשמים בביצוע הפיגוע הייתה להמית אנשים ששוהים בבתים", צוין בכתב האישום.

עוד נאמר כי הנאמשים סיכמו כי יבצעו את הפיגוע בלילה שבין 30 ביולי ל-31 ביולי 2015. לצורך כך סיכמו להיפגש באותו מועד במערה במאחז "ישוב הדעת". עוד סיכמו הנאשמים כי בן אוליאל יביא עמו את האמצעים הנדרשים לביצוע הפיגוע.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, הכין בן אוליאל מבעוד מועד את האמצעים הבאים: שני בקבוקים מלאים בנוזל דליק, סמרטוטים, מצית, קופסת גפרורים, כפפות ותרסיס צבע שחור. את האמצעים הללו הכניס בן אוליאל לתיתק שהושאר על ידו בסמוך לביתו.

ב-30 ביולי בשעה 23:00 לבש בן אוליאל מכנסיים כהים ושתי חולצות כהות. בן אוליאל יצא מביתו במאחז "גאולת ציון", לקח את התיק, ובהתאם לסיכום עם הנער הלך לעבר המערה. באותה עת בילה הנער עם צעירים רבים האחרים במאחז "גבעת הבאלדים". בשלב מסוים עזב הנער את המאחז במטרה לחבור לבן אוליאל.

מסיבה שאינה ידועה לפרקליטות, המפגש המתוכנן לאותו לילה לא יצא אל הפועל. בהגיעו של בן אוליאל למערה הוא לא מצא את הנער ולאחר שהמתין כשעה – הוא החליט לצאת לבצע את הפיגוע לבדו, קם והחל ללכת לכיוון דומא.

כשבן אוליאל הגיע למאחז דומא, הוא הסיר את אחת מחולצותיו, קשר את שני שרווליה סביב ראשו על מנת להסתיר את פניו ועטה כפפות על ידיו. על מנת להגביר את אפקט ההרתעה והפחד בקרב התושבים, החליט בן אוליאל להיכנס לתוככי דומא ולא להסתפק בהצתת בית המצוי בפאתי הכפר. על מנת להגביר את הפגיעה ולהבטיח כי הבית שיצית אינו נטוש חיפש בן אוליאל בית מטופח בעל סממנים המעידים כי הוא מיושב. בהגיעו בסמוך לבית של מאמון דוואבשה ולביתם של סעד וריהאם דוואבשה, מצא כי הם מתאימים לשמש מטרה לביצוע הפיגוע המתוכנן.

באותה עת ישנו סעד, ריהאם, עלי ואחמד בחדר השינה בביתם. ביתו של מאמון היה ריק מאדם. בן אוליאל טיפס על גדר שהקיפה את הבתים, ניגש לביתו של מאמון, חיפש ומצא חלון שאינו נעול ופתח אותו. בן אוליאל התרחק מעט מהחלון, הוציא מהתיק את שני הבקבוקים המלאים בנוזל הדליק וכן אתל הסמרטוטים. בן אוליאל הסיר את פקקי הבקבוקים ושם אותם בתוך התיק, דחף באמצעות מקל את הסמרטוטים לתוך פיית הבקבוקים והניח אותם על הרצפה.

בן אוליאל הדליק באמצעות המצית את אחד מבקבוקי התבערה והשליך אותו לתוך ביתו של מאמון מבעד לחלון שפתח קודם לכן, וזאת בכוונה להמית את יושבי הבית. את התיק ותרסיס הצבע השליך הנאשם לתוך הבית. כתוצאה ממעשיו של בן אוליאל עלה ביתו של מאמון באש.

מיד בהמשך פנה בן אוליאל לעבר ביתם של סעד וריהאם כשבידו בקבוק התבערה הני. בן אוליאל חיפש חלון שאותו ניתן לפתוח. הוא ניסה לפתוח שני חלונות ללא הצלחה. אז עבר לחלון השלישי, חלון חדר השינה שבו לנו באותה עת בני המשפחה, השיה פתוח, מסורג וסגור ברשת.

בן אוליאל הסיט את הרשת, הדליק את בקבוק התבערה השני והשליכו לעבר החלון המסורג, בכוונה להמית את יושבי הבית. הבקבוק התנפץ על הסורגים, אש החלה לבעור ואז בן אוליאל נמלט מהמקום בריצה.

ההצתה בדומא (ארכיון)	צילום: זכריא סדה

האש אחזה בכל ארבעת בני המשפחה. סעד וריהאם ברחו מן הבית, הילד אחמד הצליח להגיע לפתחו והתינוק עלי נותר במיטתו בתוך הבית שעלה באש. שכנים שהגיעו למקום פינו את סעד, ריהאם ואחמד לטיפול רפואי כשהם במצב קשה. בל האש לא ניתן היה להוציא את עלי מהבית עד שהגיעו כוחות כיבוי אש למקום.

האב מת מפצעיו שמונה ימים אחרי ההצתה והאם מתה מפצעיה חודש אחרי. מצבו של הבן אחמד, שאושפז בבית החולים שיבא בתל השומר, השתפר.

עו"ד איתמר בן גביר, שמייצג את בן אוליאל, אמר כי "כתב האישום אינו סוף פסוק אלא פתיחתה של תיבת פנדורה שהשב"כ פותח, מציע לשב"כ לא למהר לחגוג, פרשות קו 300, תיק עמוס ברנס ואפילו הבר נוער מלמדות שיש מקרים שהמערכת עושה הכול כדי להוכיח שפענחה פשע גם במחיר של הפללת חפים מפשע".

פענוח ההצתה בכפר דומא נכלל תחת מסגרת של אחת מחקירות הטרור היהודי המשמעותיות ביותר שהיו בשנים האחרונות. מבחינת השב"כ והמשטרה יש הבנה שמדובר בהתארגנות קיצונית אלימה ומסוכנת, שיכולה בכל רגע לייצר פיגוע טרור בדמות אירוע ההצתה בדומא.

החוקרים סברו תחילה כי מדובר בפעולות תג מחיר שאותן היו רגילים לפגוש, אך הפנימו כי מדובר בהתארגנות אסורה של קבוצה קיצונית, המכונה קבוצת "המרד". מטרתה היא אחת - לגרום למצב שבו מדינת ישראל תיכנס לכאוס עד להפלת השלטון ולהמלכת מלך. האמצעים לעשות זאת - פגיעה ביחסי יהודים וערבים וערעור מעמדה של ישראל מול מדינות העולם.

עם תחילת החקירה זיהו גורמי הביטחון את מאחז הבלאדים שנמצא בבנימין, ליד היישוב כוכב השחר, כמעוזם של נערי הגבעות. המאחז של הבלאדים משך אליו נערי הגבעות שקבעו בו את מושבם.

הנערים, שבדרך כלל הגיעו למאחז בשיטת חבר מביא חבר, נפלטו ממסגרות חינוכיות מכל רחבי הארץ. ביום היו הנערים מעבירים את הזמן בעבודות מזדמנות כמו שיפוצים, רעיית צאן ועוד, ובלילה היו מבלים במאחז. על פי ההערכות, שם הנערים תכננו את פעולות תג המחיר.

החוקרים ביצעו פשיטות, האזנות ומעצרים תכופים, הרחיקו מנהלית חשודים מיהודה ושומרון וביצעו מעצרי בית מנהליים. במהלך החודשים שקדמו לפענוח הפרשה הורחקו מיו"ש כ-70 נערים.

במהלך חקירת הצתת בית משפחת דוואבשה הביעו קרוביהם של העצורים טענות קשות כלפי שיטות החקירה של קרוביהם בשב"כ. בין היתר טענו קרובי העצורים כי החקירות לוו בעינויים. בשב"כ דחו בתקיפות את הטענות וציינו כי חברי ההתארגנות ביצעו פיגועים חמורים "מתוך אידיאולוגיה קיצונית ואנטי-ציונית".