כל מה שצריך לדעת על הרפורמה של האוצר

מהן אג"ח מיועדות?

איגרות חוב שהמדינה מנפיקה רק לקרנות הפנסיה (הוותיקות והחדשות) שמבטיחות מראש ריבית שנתית של 4.86% בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן.

מי זכאי לאג"ח מיועדות היום?

חוסכים שחוסכים במסגרת קרנות הפנסיה (ולא בביטוחי מנהלים או בקופות גמל). כיום 30% מתיקי החיסכון מושקעים באג"ח מיועדות, ללא קשר לגיל. כלומר, המדינה מגנה על 30% מהכסף שנמצא בחיסכון. יתרת התיק — 70% — מושקעת בשוק ההון, ולכן היא חשופה לתנודתיות.

אילוסטרציה | צילום: עומר כהן

מה יקרה ברפורמה?

המדינה תגן על אחוז גדול יותר מהכסף של הפנסיונרים (60% במקום 30%), ופחות על הכסף של הצעירים עד גיל 50 (0% הגנה במקום 30% כיום). לחוסכים בני 50—67 המצב לא ישתנה בעשורים הקרובים.

מתי יתחיל יישום הרפורמה?

היישום המלא של הרפורמה לא יהיה מיידי, כי היום אין פנסיונרים רבים כל כך בקרנות הפנסיה. לפי תחזיות האוצר, עד 2027 יירד שיעור ההגנה שהמדינה נותנת לחוסכים הצעירים מ־30% כיום ל־25%. עד 2038 יירד השיעור הזה ל־15%, וב־2044 ההגנה על הצעירים צפויה להגיע לאפס. האוצר מעוניין לאשר את המהלך עד חודש אפריל הקרוב.

האם החוסכים צריכים לעשות משהו?

לא. השינוי יקרה אוטומטית. קרנות הפנסיה יקבלו מהמדינה אג"ח מיועדות בהתאם להרכב הגילים של החוסכים שלהן ולכמות הכסף שהן מנהלות.

הרפורמה הזאת קשורה איכשהו לתקציב המדינה?

כן. כל עוד הריבית בשוק ההון אפסית, הריבית המובטחת שהמדינה נותנת באג"ח מיועדות היא בעצם סובסידיה לחיסכון הפנסיוני שעולה למדינה כ־3 מיליארד שקל בשנה לפי חישובי האוצר. הסכום הזה צפוי לגדול בשנים הבאות, אך לא ידוע בכמה בדיוק.

השיקול היחיד של המדינה אם לפגוע בסובסידיה או לא הוא העלות שלה?

לא. מאחר שאג"ח מיועדות הן חלק מהחוב של ישראל, לצד אג"ח ממשלתיות רגילות שנסחרות בבורסה, יש פה גם שיקולים של ניהול החוב הלאומי. אם ימשיך החוב של המדינה ביחס לתוצר לרדת, יגדל הנתח של אג"ח מיועדות מתוך החוב הכולל. לפי חישובי האוצר, אם יחס החוב־תוצר יעבור את ה־23%, יקשה הדבר על המדינה לנהל את החוב שלה ביעילות, ויהיה צורך לפתוח את המודל של האוצר להערכה מחודשת.

האם קצבת הפנסיה חשופה לשינויים גם לאחר גיל הפרישה?

כן. עם ההגעה לגיל הפרישה הכסף שנצבר בחיסכון בעצם עובר לרשות קרן הפנסיה (אי אפשר, למשל, לעבור לקרן אחרת בזמן הפנסיה) והיא מתחייבת לתת לחוסכים שפרשו קצבה חודשית. גובה הקצבה הזאת מושפע מהתנודות בבורסה (החישוב הזה נערך אחת לשנה), והשאיפה של האוצר היא להקטין את התנודתיות הזאת. אם יובטח 60% מהכסף בריבית ידועה מראש, תקטן התנודתיות.

האם החוסך הצעיר צפוי להיפגע מאובדן אג"ח מיועדות?

לכאורה, המדינה לוקחת הטבה שהיא נותנת לחוסכים הצעירים כיום. עם זאת, לא בטוח שמה שנראה היום כהטבה הוא באמת כזה. נכון, כל עוד הריבית נמוכה המשמעות היא שהחוסכים הצעירים יצטרכו לסכן יותר את כספם כדי להשיג תשואות גבוהות בשוק ההון, אבל כל עוד לא יהיו יותר מדי מפולות אדירות בשוק, יקבלו החוסכים הצעירים הזדמנות להגדיל את הכסף שלהם מאוד, ואז לקבל עליו הגנה ניכרת כשהם יתבגרו. לפי חישובים של האוצר, לא זו בלבד שהפנסיה החודשית של הצעירים אינה צפויה להיפגע, אלא היא אף תגדל מעט לעומת המצב היום.

כיצד תשולב הרפורמה במודל הצ'יליאני?

בד בבד עם הרפורמה הזאת, מ־2016 ישויכו מצטרפים חדשים לקרנות הפנסיה אוטומטית למסלול השקעות מותאם גיל. החסכונות של חוסכים עד גיל 50 ינוהלו בנפרד מאלו של חוסכים בני 50—67 וחוסכים שכבר פרשו, ורמת הסיכון תרד עם המעבר מקבוצת גיל אחת לשנייה. זהו המודל הצ'יליאני.

השינוי בשיעור אג"ח מיועדות משתלב עם המודל הזה היטב: עם הגיעו של החוסך לגיל 50, הוא יועבר למסלול בעל סיכון מופחת, ובהתאם לכך יושקע כספו ביותר אג"ח מיועדות. בהגיעו לגיל פרישה תרד רמת הסיכון עוד יותר, ו־60% מכספו יושקע באג"ח מיועדות.