אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האיש שרצה יותר צילום: אוראל כהן

האיש שרצה יותר

לגיל שרון זה נראה הגיוני שיקבל עשרות מיליונים על ניהול חברת השקעות בצרות בזמן שבאוצר מקדמים חקיקה להגבלת שכר המנהלים בגופים הפיננסיים ל־3.5 מיליון שקל בשנה. בסוף הניתוק הזה התפוצץ לו בפנים

06.01.2016, 08:12 | גולן חזני

גיל שרון רצה כל כך להיות מנכ״ל דסק״ש. בשנים שבהן הוביל את פלאפון הוא הפך לאדם עשיר ולמנהל מוערך. ועם זאת, 10 שנים בניהול חברה תפעולית היו די והותר עבורו. בוודאי על רקע השנים הקשות שעברו על ענף הסלולר מאז מהפכת המחירים שחולל משה כחלון, שכיווצה את רווחי החברות ופגעה קשות בשכר מנהליהן.

שרון המתין לתפקיד שיהלום את מידותיו, אף שמעולם לא ניהל חברת השקעות או התמודד עם קשיים תזרימיים ועם כאבי ראש מצד מחזיקי אג"ח ומנהלי השקעות. ייתכן שחוסר הניסיון בשוק ההון גרם לשרון להאמין שהצלחתו בפלאפון צריכה להיות מתורגמת להסכם שכר דמיוני של 71 מיליון שקל, כולל הקצאת מניות - לא אופציות - בחברות־הבנות סלקום ושופרסל.

שרון גם פספס את המשמעות של ביקורת ציבורית על שכר מופקע למנהלי חברות. הוא גם הדחיק את העובדה שלא הגיוני להעניק לו עשרות מיליונים על ניהול חברת השקעות בצרות בזמן שבמשרד האוצר מקדמים חקיקה שתגביל את שכר מנהלי הבנקים והגופים הפיננסיים ל־3.5 מיליון שקל בשנה.

קראו עוד בכלכליסט

 , צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, סיון פרג צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, סיון פרג', ענר גרין, עומר מסינגר  , צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, סיון פרג

שכרו של שרון נחשף לראשונה בהודעת בורסה מ־4 בנובמבר. ההודעה עברה בשקט יחסי. לא פחות מחודש נשמר השקט, ששיחק לטובת שרון. רק שבוע לפני האסיפה הכללית החל הרעש. "כלכליסט" חשף את הדו"ח של אנטרופי שהתנגד לעסקה וטען כי אין קשר בין ביצועי המניה למה שמקבל שרון. חצי הביקורת כוונו פחות לשרון ויותר לבעל השליטה אדוארדו אלשטיין, שהעניק לו את השכר בזמן שהחברה קרובה להסדר ולא ברור כיצד תשלם את חובותיה.

באותם ימים החל גוף מוסדי אחד, אלטשולר שחם, להלין על חוסר המידתיות בסכומים בהסכם. באלטשולר התחילו לנדנד בשקט להרמטיק, נאמני סדרת האג"ח של החברה. נאמנת האג"ח מרב עופר והיועץ המשפטי גיא גיסין פתחו במגעים מול החברה. תחילה שלחו מכתב שדרש מהדירקטוריון לסגת מאישור מרכיב המניות של סלקום ושופרסל ולהמיר אותן באופציות שלהן או במניות דסק"ש. הם ביקשו גם לבטל את הסעיף שקובע כי במקרה של העברת השליטה בחברה, שרון יקבל את כל המניות בבת אחת.

יממה לאחר מכן נקבעה פגישה בין עופר וגיסין לבין שרון, נציגו של אלשטיין שולם לפידות ומנכ"ל גיזה יריב פילוסוף. שרון הסביר לראשונה את עמדתו: "לא פשוט לעזוב סביבה בטוחה ויציבה כמו פלאפון ולעבור לחברה מאתגרת כמו דסק"ש. אני אשמש גם כיו"ר סלקום ושופרסל, תפקידים שדרשו תקורות נפרדות. אני מנהל טוב, ואם אלך לא יודע מי יבוא אחריי. יכול להיות מנהל יותר טוב ויכול להיות פחות טוב". התשובה לא שכנעה. כשנשאל לגבי הנראות השיב: "את הנראות תשאירו ל'כלכליסט'".

כל כך בטוח בעצמו היה שרון באותו יום. היתה לו סיבה טובה: הוא ידע שצבי ויליגר, שמחזיק נתח נכבד של כ־2% ממניות דסק"ש, יצביע בעדו - עובדה שנחשפת כאן לראשונה. הוא היה בטוח שגם ההצבעה של דוד אדרי בכיס שלו - והשכר יאושר. כשאדרי שיגר יום לפני ההצבעה את התנגדותו, שרון הופתע.

לאחר דין ודברים עם מחזיקי האג"ח נאלץ שרון להפחית 12 מיליון שקל מהשכר במניות. הוא גם ניהל מו"מ מול אדרי והצליח לגרום לו להימנע בהצבעה. ויליגר שוב תמך, אבל 70% מהמצביעים התנגדו וגם השכר המופחת לא עבר.

גיל שרון. התעקש להילחם , צילום: אוראל כהן גיל שרון. התעקש להילחם | צילום: אוראל כהן גיל שרון. התעקש להילחם , צילום: אוראל כהן

שרון התעקש להילחם מול דירקטוריון דסק״ש, שוק ההון ודעת הקהל. התעקשותו על חבילת השכר המנופחת הציבה אותו חזיתית גם מול בעל השליטה בדסק"ש, אלשטיין. נראה שזה הפנים את הביקורת הציבורית והודיע לשרון שאת השכר שהוא דורש הוא לא יקבל.

במקום להסתפק בפחות, שרון יצא לקרב והפסיד גם את האמון של בעל השליטה. מכאן, הדרך לפיצוץ היתה קצרה. באי.די.בי מספרים כי הצדדים הגיעו למשבר שמנע מהם לעבוד יחד. מקורבים לשרון טענו כי הבין שלא יוכל לעבוד בצורה עצמאית תחת אלשטיין. לא עבר זמן רב עד שפרסמו הודעה משותפת שלפיה הם הסכימו להפסיק את הליך המינוי עקב התארכותו, הקשיים שצצו והפערים לגבי הגישה הניהולית החדשה בחברה.

שרון, שלא למד מהמקרים של ניר גלעד ואיל לפידות, לא קנה את עולמו בתקופתו הקצרה באי.די.בי. הוא לא היה אהוד על מנהלי החברות־הבנות בחודש שבו הספיק להתחכך בהם, ואף התנחל במשרדו של בעל השליטה לשעבר נוחי דנקנר. קצת ענווה לא מזיקה. והיו לו את כל התנאים לקבל רוח גבית. הוא היה מוערך בתפקידו הקודם, ועמד להחליף מנכ"ל אפור שלא הצליח להשאיר חותם.

ואלשטיין? הוא נשאר בעמדה מאוד לא פשוטה. ברקע האתגרים העצומים של דסק"ש ואי.די.בי, בשנתיים שלו כאן הוא הספיק לצבור יריבים לא מעטים. אחר האירועים האחרונים הוא עקב ממקום נופשו בארגנטינה. בסופו של דבר החליט אלשטיין לתת את המושכות בידי שולם לפידות, שהיה בשנה האחרונה המנכ"ל בפועל של אי.די.בי. לפידות , בן למשפחה אמידה מבואנוס איירס שעלה ארצה עם משפחתו בעקבות רכישת אי.די.בי, צבר בשנתיים האחרונות ניסיון בג׳ונגל הישראלי והפך למוציא והמביא בקבוצה. גורמים בכירים בשוק ההון שבאו איתו במגע מציינים את יחסי האנוש המעולים שלו, את יכולת הלמידה המהירה ואת הבריחה מאור הזרקורים. דבר אחד בטוח: לפידות יסתפק בתנאים צנועים הרבה יותר.

תגיות

25 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

25.
מדהים איך הכשרון הניהולי המדהים הזה ששווה מסתבר 15 מיליון דולר בשנה
לא מקבל ולו הצעה אחת מחו"ל. איך עוד בעולם לא עלו על הכשרון פלא הזה? יכול להיות שגיל שרון הוא אחד הפטריוטים והציוניים הגדולים ביותר שיש. כי כשרון ניהולי כמוהו בוודאי יכול היה לעשות ממון רב בחו"ל. כל הכבוד לגיל שרון על הציונות!!!
חיים , מרכז  |  06.01.16
24.
ענווה
גיל שרון לא חייב להיות להיות צנוע, זכותו לבקש וזכות אחרים לסרב. שרון גם לא חייב להתנצל שהוא ישב במשרד של הבעלים הקודם- מה החדר של נוחי זה מייצג ארכיאוני??? שאחרים לא ישבו. זה עוד חדר, לא מעבר. לא שמישהו מצפה שנוחי יחזור לשם בקרוב. למשרד אין קשר לצניעות.
צדיק , תל אביב  |  06.01.16
לכל התגובות