מייסד יוטרייד הקים רשת עולמית לפורקס ואופציות

אביב טלמור, בעל השליטה בבית ההשקעות יוטרייד שפעילותו בישראל הוקפאה בחשד שפעל בשיטת פירמידה והונה משקיעים, הפעיל לפחות 8 חברות ברחבי העולם למסחר בפורקס ובאופציות בינאריות, שבאמצעותן גייס כספים. כך עולה ממסמך פנימי של קבוצת יוטרייד שהגיע לידי "כלכליסט". בשבועות האחרונים, כך עולה מדיונים בפורמים שונים למסחר בפורקס, הועלו ברחבי העולם תלונות של משקיעים לגבי קשיים לכאורה בתקשורת מול החברות שמופיעות במסמך.

על פי המסמך, חמש חברות שהפעיל טלמור – One Binary ו־OptioNOW הפועלות בתחום האופציות הבינאריות +FN, +Algo ו־Algo banque הפועלות בתחום הפורקס – רשומות במקלט המס אנגווילה (Anguilla) שבאיים הקריביים. חברת פורקס נוספת רשומה בקפריסין -SkyFx. חברה נוספת העוסקת בפורקס רשומה באוסטרליה  - FXTG וחברת אופציות בינאריות נוספת (Capital Option) פועלת מפולין ומקפריסין. על פי המסמך, חברות אלה פעלו גם בלונדון וברומניה והיו אמורות להתחיל בפעילות ב־2015 בדובאי ובסין. על פי רשות ני"ע טלמור, שעזב את ישראל בספטמבר, גייס מכ־350 משקיעים בארץ 46 מיליון שקל אולם בחשבונות החברה אותרו 300 אלף שקל בלבד. החשד הוא שטלמור, שטען בחודשים האחרונים בפני משקיעים שהשבת הכספים מתעכבת בשל עסקאות עם צד ג', משך חלק מהם לחברות שפעלו בחו"ל.

המסמך משרטט את מבנה החברות שהקים טלמור בחו"ל, אשר קשורות לכאורה ישירות לפעילות של יוטרייד. כך למשל במאי 2015, לאחר שהתחייב בפני הרשות להפסיק לגייס משקיעים משום שפעילות האלגו־טריידינג של יוטרייד מתבצעת ללא רישיון ניהול תיקים, ביקש טלמור לקבל אישורים רגולטוריים עבור טרייד מרקר (100%) הישראלית שפעלה ממגדלי עזריאלי. בדיעבד התברר כי רק דלת עץ הפרידה בין טרייד מרקר לבין יוטרייד והיו ביניהן קשרים עסקיים ענפים. טרייד מרקר, כך עולה מהמסמך, היתה בקשרים עסקיים עם שתי חברות הפורקס בקפריסין ובאוסטרליה שהקים טלמור, ושאותן הגדיר במסמך כמפוקחות על ידי רגולטורים. אך על פי רשות ני"ע טרייד מרקר היתה רק בהליכים לקבלת רישיון סוחר.

עו"ד דוד ביטון שייצג את טלמור, טען לאחרונה בבית המשפט שטרייד מרקר נמכרה ארבעה ימים בלבד לפני ביקורת שערכה במשרדיה הרשות בדצמבר, ביקורת שלאחריה התבקש בית המשפט להוציא צו להקפאת הפעילות. המשרדים בעזריאלי סגורים מדצמבר והמפרק הזמני של יוטרייד, עו"ד אלעד עפארי, ביקש השבוע מבית המשפט לבטל את חוזה השכירות למשרדים שבגינם אמורה לשלם יוטרייד כ־32 אלף שקל בחודש.

עדיין לא ברור אם הפעילות המתוכננת על פי המסמך גם בסין ובדובאי יצאה לפועל, אך סך כל הפעילות של קבוצת יוטרייד היה אמור להתפרס על עשרה "מותגים" ולהעסיק 250 עובדים. במסמך מפורט גם ה"חזון של יוטרייד": "החלוציות, הראשוניות, המצוינות, ושיאי הטכנולוגיה שנשברים בה שנה אחר שנה. חזון שלקח הלכה למעשה את עובדיה הלויאליים, המיוחדים שיצאו מהקופסא לאוסטרליה, לסין וללונדון, כך הצלחה נראית, כזה ראה וקדש".