חברי ועדת הכספים מתנגדים להמלצת שטרום לאפשר הלוואות מקרנות הפנסיה

המלצת ועדת שטרום לאפשר לחוסכים להלוות כספים מקרן הפנסיה שלהם מעוררת את התנגדותם של חברי ועדת הכספים. על פי המלצת ועדת שטרום שהוקמה במטרה להגביר את התחרות בענף הבנקאות יוכלו בעלי החסכון הפנסיוני ללוות מקרן הפנסיה עד לסכום שיביא לכך שקצבתם תעמוד על כ-4,300 שקל בחודש כאשר יפרשו. על פי המצב החוקי היום יכולים בעלי החסכון להלוות עד 30% מהחסכון שלהם בקרן הפנסיה (במקביל ניתן ללוות שיעורים גבוהים יותר מחסכונות אחרים כמו קופות גמל נזילות וקרנות השתלמות).

ח"כ זהבה גלאון ,שניהלה את הדיון אמרה בפתח הדיון כי "ההמלצות יאפשרו לתת הלוואות בלתי מרוסנות, יפגע בחסכונות הפנסיוניים של הרבה מאוד אנשים שלא יאפשרו להם לחיות בכבוד בגיל הזקנה".

במהלך הדיון אמר התייחס ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג , למשבר הסאב פריים בארה"ב ולהלוואות המרובות שניתנו בארה"ב ואמר "אני חושב שאחרי מה שהיה ב-2007 וב-2008 בעולם היינו צריכים ללמוד לקח. הרי מה שהוביל זה הסאב פריים. עובדה שהמערכת הפיננסית כולה דחפה משכנתאות לבעלי שכר נמוך בארה"ב שהיה ברור מלכתחילה שלא יוכלו להחזיר הלוואות 100% ואפילו יותר מערך הדירה, מתוך מחשבה ש'הנכסים יעלו אתם תרוויחו ואנחנו גם'. את הסוף אנחנו מכירים, ועדיין לא הגענו לסופו".

טרכטנברג הוסיף: "הייתי במועצה הלאומית לכלכלה בזמן המשבר והיינו גאים שאנחנו מסוגלים להתמודד עם המשבר בגלל החוסן של המערכת הבנקאית ובגלל שהחובות של משקי הבית בישראל מאד נמוכים לעומת מדינות אחרות בעולם. לכן אני לא מבין מה עומד מאחורי הדבר הזה. המטרה לא יכולה להיות להגדיל את האשראי הצרכני, בפרט לשכבות הנמוכות. זו לא מטרה ראויה. אם זו המטרה אנחנו צריכים להשמיע קול זעקה".

בתגובה לטענות אמר נציג האוצר כפיר בטט כי מדובר בהלוואה בתנאים טובים מאוד מכיוון שהלווים לוקחים כסף כנגד מה שיש להם. על כך ענה טרכטנברג "תרשה לי לתקן אותך. הכסף הזה שייך לך בעתיד, זה לא אותו כסף. זו הטעות. זה לא כסף בכספת. השיקול של הפרט, כאשר הוא שוקל את השקל עוד 20 שנה לעומת השקל היום, הוא לא שיקול רציונאלי".

על כך ענה נציג האוצר "אני מסכים. יש את המתח הזה בין השיקולים השונים ולכן יש פנסיה חובה וכלים שמעודדים את הפרט לחסוך היום".

בהמשך אמר טרכטנברג לנציג האוצר: "אמרת שהמטרה זה להגדיל את התחרות. גם את זה צריך לסייג, התחרות בשווקים הפיננסים, בגלל כשלים של חוסר אינפורמציה והתנהגות לא רציונלית לא מאפשרים תחרות כמו בשוק העגבניות, ולכן צריך לסייג את המטרה הזו. "

מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר, מיקי קהן, הציג בדיון את הסתייגות בנק ישראל להמלצה זו ואמר: "אנחנו מסתייגים מההמלצה לעודד חסכון בפנסיה ולאפשר צריכה ממנו. אם יש טענה כי יש עודף חסכון פנסיוני, לא צריך להתמודד עם זה דרך אשראי לצריכה, ואם אין טענה כזו על אחת כמה וכמה. אני רוצה להוסיף שיש פה עניין שלבעלי הכנסות גבוהות יש יתרון פה". היתרון אליו התייחס קהן נובע מכך שהחסכון הפנסיוני זוכה להטבות מס, שגדלות עם השכר (עד לתקרה של עד פי 2.5 מהשכר הממוצע) שנועדו לעודד חסכון.

יוליה מרוז, מנכ"לית איגוד בתי השקעות אמרה בדיון, "הלוואות אלה כפי שהן קיימות היום, הן לא המצאה מקומית. זה משהו שקיים ומקובל במדינות ה-OECD רואים בהן בכלל סוג של כלי חברתי לאפשר לחוסכים לפנסיה להשתמש בכספי החסכון וממשיכים לעמוד לראשותם בגיל הפנסיה. בינתיים מאפשרים להם לנצל את הכסף בתנאים טובים בגלל הבטוחה המיידית שנשמרת אצל הגוף המלווה. עוד נתון חשוב - היום קופות הגמל וקרנות הפנסיה זה מהווה לדעתי פחות מ-2% מסך האשראי הקמעונאי".

ח"כ מיכל בירן אמרה בדיון: "אנחנו נמצאים על סיפו של משבר פנסיוני חסר תקדים. כבר עכשיו יש קשישים בפנסיה, אך עדיין בהסדרי הפנסיה הישנים. אלא שבעוד 30 שנה זה יהיה לא פחות מקטסטרופה. הסכום לקצבה החודשית במקרה של אי יכולת לפרוע את ההלוואה עפ"י המלצות ועדת שטרום יעמוד על 4,300 שקל עם היוון. הסכום הזה מסמל את גובה 'פני הים' במובן של הישרדות מבלי לשקוע מתחת למים. אנשים לא ימותו, אך יחיו חיים קשים עם מחסור בתרופות, ללא יכולת לרכוש מתנה לנכד ויצטרכו לבחור בין תרופות לאוכל. זו קטסטרופה לתת לאנשים לבזבז את הפנסיה שלהם, שגם ככה אין להם. לא מספיק שיש משבר ענק, עתה מצאה ועדת שטרום את הדרך להחריף את המצב".

בפברואר צפויים להתקיים שימועים על מסקנות הביניים של ועדת שטרום שהוגשו בחודש שעבר.