אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לקואליציה התשושה כבר אין כוח לכל ההצבעות צילום: דוברות הכנסת

לקואליציה התשושה כבר אין כוח לכל ההצבעות

המשמעת דועכת, ח"כים נעלמים והממשלה מוותרת על הצבעות. 61 ח"כים זה לא מספיק

07.01.2016, 08:47 | רוני זינגר

1. המונולוג שנתן השבוע שר האוצר משה כחלון בשיחה עם כתבי הכנסת היה יוצא דופן בכנותו. "לא קל לי. מי שסובל יותר מכולם מהקואליציה הצרה הזו, זה אני. היום דיברתי עם האופוזיציה כדי שתעזור לי להעביר חוק. אתם לא מבינים מה קורה, זה לא פשוט. אני נאבק ומזיע כל יום ויום". קואליציה צרה של 61 חברי כנסת היא כאב ראש לכולם, אבל יותר מכל לשר האוצר, שבכל שבוע מנסה להעביר חקיקה תקציבית ונתקל בחברי כנסת סוררים מהצד שלו.

הסיפור חוזר על עצמו. הצעות חוק של הממשלה או ח"כים מהקואליציה לא עולות להצבעה, כשמתברר שלקואליציה אין רוב במליאה פשוט משום ש"חברי הכנסת עושים שבת לעצמם", כדברי כחלון. מבוכה גדולה נרשמה לח"כית הטרייה יפעת שאשא־ביטון, שהעלתה בשבוע שעבר הצעת חוק שנויה במחלוקת: הורדת גיל העבודה לילדים מ־14 ל־13. לשכת נתניהו הבינה מה המצב וביקשה משאשא־ביטון להסיר את ההצעה מסדר היום. "חבל להתבזות", אמרו לה לאחר שספירת הראשים העלתה שאין רוב.

אך שאשא־ביטון התעקשה - והתרסקה. השר אופיר אקוניס ויתר על ההצבעה, אורן חזן חתך הביתה, ההצבעה נגמרה בתיקו 43 וההצעה נפלה. "זה הגיוני שרגע קודם עומד ראש ממשלה ומקריא למליאה מכתב של יצחק קדמן, ומיד אחר כך מתברר ששניים שלא אוהבים את החוק יוצאים מהמליאה והעניין נגמר?", קבל כחלון.

ולא רק שהקואליציה צרה - לכך נוסף חסרונה של פרח לרנר, המקשרת בין לשכת ראש הממשלה לכנסת, שהושעתה בשל בדיקת נציבות שירות המדינה על ניגוד עניינים. אין מספיק מילים לתאר עד כמה מורגש חסרונה של המצליפה הראשית, שידעה לאחד את שורות הקואליציה או למשוך זמן כשצריך.

משה כחלון לבד במליאת הכנסת. "לא קל לי. אני הכי סובל", צילום: עומר מסינגר משה כחלון לבד במליאת הכנסת. "לא קל לי. אני הכי סובל" | צילום: עומר מסינגר משה כחלון לבד במליאת הכנסת. "לא קל לי. אני הכי סובל", צילום: עומר מסינגר

אתמול בוטלו השאילתות לשרים, פשוט כי השרים לא הגיעו לענות עליהן. "חוסר תפקוד כזה לא היה מעולם", אמרה רכזת האופוזיציה מרב מיכאלי. בזכות הברדק, האופוזיציה ניצחה השבוע בהצבעת אי־אמון (שלא הפילה את הממשלה, כי צריך רוב של 61 ח"כים), ועד כה הפילה שני חוקים של הקואליציה והעבירה ארבעה חוקים של יש עתיד. "רק בשביל שאפסיק להזיע כל כך הרבה, צריך להרחיב את הממשלה", סיכם את העניין כחלון.

2. מכל ערי ישראל זוכה ירושלים לייצוג מכובד בכנסת. אך אין הרבה דברים משותפים ל"כנופיה הירושלמית", מלבד דבר אחד: יריבותה המרה לראש העיר ירושלים ניר ברקת. עם התפקדותו של ברקת לליכוד לקראת התברגות בצמרת הרשימה, היריבות הזאת מרימה ראש. "אין לי מושג מה ברקת רוצה ממני", אמר כחלון כשנשאל על הקמפיין של ראש העיר, שהחל עם שלטים שהוצבו בירושלים נגד שר האוצר. הרבה גורמים בכנסת יעשו הרבה מאוד כדי שברקת ייכשל: יושב ראש ועדת הפנים דודי אמסלם מהליכוד היה ראש אגף בעירייה והוא מסוכסך איתו; חבר הכנסת אראל מרגלית מהמחנה הציוני נחשב יריב שלו; וחברי הכנסת של כולנו רחל עזריה ורועי פולקמן הם אנשי עירייה לשעבר שכבר לא חוששים למתוח ביקורת נוקבת על ראש העיר.

עלותה של לשכת ברקת היא 16 מיליון שקל, בדיוק כפול מעלות הלשכה של קודמו אורי לופוליאנסקי. חלק מהתקציבים זורמים גם לגלעד לובינג שעובדת עם ניר ברקת בכנסת, שם כנראה כבר ברור ללוביסטים שיש חברי כנסת שהעבודה מולם היא חסרת סיכוי מראש.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות