אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העתירה התקבלה: בית המשפט ביטל היטל סלילה של עיריית הרצליה צילום: כרמית פלר

העתירה התקבלה: בית המשפט ביטל היטל סלילה של עיריית הרצליה

העירייה דרשה מהתושבים לממן את סלילתם מחדש של כבישים ברחובות העיר. ביהמ"ש קיבל את עמדת התושבים, שהתנגדו בטענה שמדובר בעבודות שוטפות שהעירייה צריכה לממן

07.01.2016, 11:26 | עו"ד שלומי שריקי

סכסוך בין מספר תושבים לעיריית הרצליה הגיע לסיומו לאחר שבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב הורה לעירייה לבטל את דרישתה לגבות היטל סלילה עבור כבישים, בהם טיפלה כחלק מעבודות ביוב.

לפני כחמש שנים עתרו ארבעים ותשעה בעלי נכסים במתחם "נורדאו" לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, לאחר שחויבו על ידי עיריית הרצליה בהיטל סלילה עבור סלילת כבישים ומדרכות באזור.

בית המשפט הפנה את הצדדים להליך גישור, שהסתיים כעבור כשלוש שנים בפשרה עם 44 מבעלי הנכסים.

עם זאת, חמישה עותרים סירבו להגיע לפשרה עם העירייה, וטענו שעבודות הסלילה התלוו לעבודות להנחת תשתית ביוב – עבורן שילמו היטל נפרד – וכי ככל שנדרשו עבודות נוספות, הרי שמדובר בעבודות שוטפות של שיפוץ ואחזקה שוטפות, שהעיירה אמורה לממן מתוך תשלומי הארנונה.

עבודות בכביש (ארכיון), צילום: אוראל כהן עבודות בכביש (ארכיון) | צילום: אוראל כהן עבודות בכביש (ארכיון), צילום: אוראל כהן

ל

שיטתם של העותרים, העיירה כלל לא הייתה רשאית לדרוש מהם תשלום עבור סלילת הכביש מלכתחילה, שכן מדובר בכבישים שנסללו כבר לפני עשרות שנים, כך שאין מקום לחייב אותם בשנית עקב רשלנות העירייה בתחזוקתם.

מנגד, טענה העירייה שעבודות הסלילה כלל אינן קשורות להתקנת מערכת הביוב, כך שמדובר למעשה בסלילה מחדש, בגינה ניתן לדרוש תשלום נפרד.

לדברי העירייה, קבלת טענת העותרים למעשה תשלול את סמכותה החוקית של העירייה לגבות היטל סלילה מבעלי נכסים סמוכים, תוך פגיעה בקופה הציבורית וביכולתה לממן עבודות סלילה נוספות ברחבי העיר.

ללא סמכות

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן הבהירה כי בהתאם לחוק העזר להרצליה, לעירייה אכן יש סמכות לחייב בעלי נכסים בהיטל סלילה, כאשר מדובר ב"סלילה מחדש" של כבישים ומדרכות, ברחובות בהם גובלים נכסיהם.

לדברי השופטת, העירייה אף פעלה כראוי כאשר החליטה לתקן כבישים ומדרכות שנשחקו מאז שנסללו בשנות ה-70.

אלא שהשופטת קיבלה את טענת העותרים וכתבה: "בניגוד לעירייה, הציגו ראיות ממשיות מהן עולה כי עבודות הסלילה היו עבודות נלוות לעבודות הביוב, ולכל היותר בחלקן עבודות שיקום ולא סלילה מחדש".

מכאן, הסבירה השופטת כי למעשה מדובר בעבודות שהעירייה חייבת לשאת בעלותן במסגרת תקציבה השוטף, הממומן בעיקר מתשלומי הארנונה.

"גם אם העירייה ניצלה את ההזדמנות, שממילא יש לפתוח את הכבישים, ואף כללה חלק מהעלות במחיר היטל הביוב, כמתחייב, לא היה מקום להטיל את יתרת הסכום על העותרים", כתבה השופטת, והדגישה כי העובדה שהפרויקט נעשה עבור התושבים, לא אומרת שניתן לגבות מהם תשלום ללא סמכות.

לפיכך, השופטת קיבלה את העתירה והורתה על ביטול היטל הסלילה שהוטל על חמשת העותרים שנותרו לאחר הסדר הפשרה. בהתחשב בתקופה הארוכה בה נאלצו העותרים להילחם על זכויותיהם, ולאור התנהלות העירייה, פסקה השופטת לזכותם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 60,000 שקל.

לפסק הדין לחצו כאן

• מייצגי העותרים: עו"ד מלכה אנגלסמן, עו"ד אילן רובינשטיין, עו"ד קרן-אור פינקלשטיין

• מייצג המשיבה: עו"ד שי שמאי ממשרד הררי טויסטר ושות'

* עורך דין שלומי שריקי עוסק במיסוי עירוני

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות