צ'קים בחזית הטכנולוגיה לביצוע תשלומים דיגיטליים
הצ'ק הדיגיטלי ישווה לחלוטין את המצב בין כרטיסי אשראי לצ'קים לשני אמצעי תשלום מאובטחים ודיגיטליים
הטלפון הסלולרי הוא כבר מזמן לא רק אמצעי תקשורת. רובנו רואים בו מרכז שירות אישי ואנחנו פונים אליו באופן תכוף כדי לבצע שלל פעולות באמצעות אינספור אפליקציות. רבים כבר שכחו שהמכשיר נועד במקור לשיחות. נראה שהסלולרי עושה הכל, אבל יש תחום אחד שבו עדיין ממתינה לנו כברת דרך: השירותים הבנקאיים.
הפוטנציאל ברור. שירותים בנקאיים מתבססים על קבלת מידע עשיר, מתן הוראות והעברת כספים בין אפיקים שונים בחשבון או בין חשבונות. הציבור כבר רגיל ששירותים דומים – ובעיקר קבלת מידע – מסופקים עד כף היד, ואנחנו מצפים שהסלולרי ישרת אותנו גם בפעולה הבסיסית של העברת כספים. שירותים כאלה יהפכו את הסלולרי למה שנהוג לכנות "ארנק דיגיטלי".
השירותים הבנקאים הדיגיטליים מתקדמים לאט, בעיקר בגלל הצורך לשכנע שמדובר באמצעים בטוחים. מי שמשלם באמצעות הסלולרי חושש שאם המכשיר ייגנב, חשבון הבנק שלו יתרוקן. גובר גם החשש מהאקרים שיפרצו את הסיסמאות ויתחזו לבעל החשבון.
חברות ענק כמו אפל, מאסטרקארד וגוגל שמבינות שהעתיד מצוי בתשלומים דיגיטליים, משקיעות כיום ביצירת מכשירים המאובטחים באמצעות טביעות אצבע או זיהוי פנים, ועל פי פרוטקולים מאובטחים בין הסלולרי לסולק של בעל העסק.
בחודש שעבר פורסם דו"ח של ועדה בראשות בנק ישראל שהוקמה לצורך קידום אמצעי תשלום מתקדמים, לפיו יש רצון לקדם תשתית סליקה מרכזית לביצוע תשלומים מאובטחים דיגיטליים בארץ.
בתחום כרטיסי האשראי החל משנות התשעים, החל המעבר לקורא המגנטי כשאמצעי הבטיחות היה החתימה, ובהמשך קוד שלוש הספרות. זו השיטה הנהוגה בישראל כיום. בשנה הבאה אמורה להיכנס מערכת סליקה התומכת בתקן המוכר כבר שנים בעולם, EMV. בכרטיס האשראי יוטבע שבב קטן שיכיל מידע על הלקוח והאבטחה תבוא בהקלדת הקוד הסודי. הסורקים שיקראו את השבב של הלקוח יהיו מסוגלים גם לתקשר עם הסלולרי, אם הוא ירצה לשלם באמצעותו.
אלא שבמקביל להתפתחות בביצוע תשלומים דיגיטליים באמצעות כרטיסי אשראי, יש בישראל שיטה להעברת כספים ותיקה שנהנית מאמון הצרכנים ומרמת ביטחון גבוהה – צ'קים.
לפי נתוני בנק ישראל, ב-2014 בוצעו בישראל 114 מיליון תשלומים בצ'קים, בסכום כולל של 854 מיליארד שקל וזאת לעומת 242 מיליארד שקל בלבד בכרטיסי אשראי. סכום השימוש בצ'קים גדל כל שנה בעשור האחרון בכ – 3% - 4% . באמצעות השימוש בצ'קים ניתן אשראי נוח ללא ריבית לצרכן, גמישות וביטחון לשני הצדדים, בעיקר כאשר הסליקה מאובטחת.
עתה נותר להצעיד גם את הצ'ק המסורתי קדימה. מכיוון שלשימוש בצ'קים יתרונות רבים לנותן הצ'ק ולמקבל הצ'ק, נותר רק להפוך את השימוש בצ'ק לדיגיטלי.
הגופים הרגולטורים השונים בראשות בנק ישראל הבינו זאת וכיום עברה כבר בקריאה ראשונה הצעת חוק הסליקה האלקטרונית. הצעת חוק הסליקה האלקטרונית הופכת את השימוש בצ'קים לחצי דיגיטלי. כלקוחות נמשיך לעשות אותה פעולה: לרשום את פרטי הצ'ק, אלא שההעברה הלאה, מבית העסק לבנק ובין הבנקים, תהיה דיגיטלית כקובץ סרוק.
הצ'ק החצי דיגיטלי קיים כבר יותר מעשור שנים בשימוש בארה"ב וכעת הוא יכנס לשימוש בארץ. יש בו יתרונות רבים לכל הגופים המעורבים, כשהמרכזיים שבהם הוא סיוע משמעותי במאבק בהון השחור וקיצור משמעותי במשך חיוב הצ'ק מ – 3 ימים ליום עסקים אחד בלבד. בנוסף, הבנקים יחסכו סך שנתי המוערך בכ-100 מיליון שקל הנדרשים כעת לשינוע הצ'קים ואחסונם במשך 7 שנים .
הצ'ק הדיגיטלי יאפשר לנו כצרכנים להיכנס לבית עסק ללא פנקס שיקים פיזי ולחתום על צ'קים וירטואליים שיופיעו בקופות בתי העסק או במכשירים הסלולריים שלנו.השלב הבא, שהגופים הרגולטוריים בישראל צריכים לעמול עליו הוא להפוך את "הצ'ק החצי דיגיטלי" ל – "צ'ק דיגיטלי" . הצ'ק הדיגיטלי ישווה לחלוטין את המצב בין כרטיסי אשראי לצ'קים לשני אמצעי תשלום מאובטחים ודיגיטליים .
הצ'ק הדיגיטלי יאפשר כמו הצ'ק המסורתי היום, מסגרת ללקוח מעבר למסגרת שיש לו בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי וזאת תוך שימוש באמצעי תשלום מאובטח ודיגיטלי כיאה למאה העשרים ואחת בה אנו חיים.
הכותב הוא מנכ"ל ERN לסליקת תשלומים.
תגובה אחת לכתיבת תגובה