מסמרים ונוצות

ככל שנוקפות השנים, אני פוחד יותר ויותר מרופאי שיניים. ההיגיון גורס שזה היה אמור להיות הפוך, כלומר ככל שצוברים יותר ביקורים על הכיסא ההוא, מתרגלים לסיטואציה ומפתחים מנגנוני הגנה. לא ממש. לא אצלי. אני פוחד מזריקות בפה. הנה, אמרתי את זה. אני לופת בבעתה את ידיות הכיסא למראה המחט המתקרבת, שבאותו הרגע נראית כמו חרב סמוראים שעוד שנייה תינעץ לי בחך. הרופא כבר מכיר את הנוהל וגם את סף הכאב שלי, שהוא כשל עולל בן חמש. לפני הזריקה יש למשוח את החך בחומר מאלחש לבל אחוש את הדקירה חלילה, ללוש בעדינות את מקום הזריקה, וללחוש באוזניי מילים מנחמות ומרגיעות ולהשמיע בטהובן ולתת לי בסוף בלון. ננעצו בגופי לאורך השנים מסמרים, ברגים, להבים וכל מה שתרצו. ברינג איט און!!! הכל מתקבל חוץ ממחט בפה.

אולי כצעד תרפויטי, או אולי סתם כסטייה, בגלל זה המדור שמח לבשר לקוראיו כי ביום ראשון, 24 בחודש זה, יחגגו בעולם הטמילי על שלל מאמיניו הפזורים ברחבי דרום־מזרח אסיה את ה־Thaipusam. נפרק את המילה הזו לשניים ונגלה כי היא מורכבת מ־Thai, שמו של החודש שבו מתקיימות החגיגות, ו־Pusam, שמו של הכוכב המופיע בחודש זה ולכבודו ולכבוד האלים הגענו עד הלום.

כל הסיפור די פשוט: אלה אחת (פרואטי, אלת האהבה) נתנה לאל אחד (מורוגה, אל הטמילים) כידון כדי להביס את האל הרשע סוראפדמן. ככה זה תמיד, לא? כולם רוצים לנצח את השטן. אז כדי לעודד את מורוגה נתנו לטמילים יום חופש כדי להתפלל ולזבוח זבחים ולפקוד את המקדשים. העיקר שנביס סוף סוף את הרוע בעולם. בהצלחה. אבל אנחנו כאן לא כדי לנצח אף אחד. אנחנו כאן כדי לטפל בי ובפחדים שלי. אז בשבילנו מרכז האירוע הזה הוא המצעד שבו משתתפים גיבורים הנועצים בגופם ברזלים מכל הבא ליד. קרסים, שיפודים, חניתות, קיסמים, רק תביאו. הם בונים על גופם קונסטרוקציות ענק מקושטות כמו סוכה בבני ברק בשרשראות פרחים, שלל פאייטים מוזהבים על חישוקי ענק, חרוזים וכוכבים וסמלים טמיליים. כל המבנה הנייד הזה נתמך בעזרת המתכת הנעוצה בכל פיסת עור פנוי בגוף.

מי אמר שלנצח את השטן זה קל? צריך לסבול. והרבה. 40 יום לפני נעיצת הברזלים הם צמים ומיטהרים ומכינים את גופם ליום הקידוח, ובאופן מפתיע הם מחוללים ברחובות כאילו אין כאב בעולם. הכל כדי להגיע בסוף לטקס ההיטהרות, שבו נשלפים מגופם חפצי המתכת ואפר לוהט נמרח על הפצעים. באופן עוד יותר מפתיע הם כמעט אינם סובלים מדימום. כלומר, אם תצפו לקילוחי דם סטייל קוונטין טרנטינו נאלץ לאכזב אתכם. סורי. אז פנו את היום ורשמו ביומן — 24 בחודש מנסים לנצח את השטן. איחלתי לחייל בהצלחה.