אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החורים השחורים בתקציב הביטחון צילום: ישראל יוסף, אבי רוקח, עמית שעל

החורים השחורים בתקציב הביטחון

ההסכם בין משרדי האוצר והביטחון השאיר קצוות פתוחים רבים, אבל פטר את צה"ל מתשלומי בלו וארנונה. המחלוקות הבאות כבר ידועות

12.01.2016, 06:48 | עמרי מילמן ושאול אמסטרדמסקי

משרדי האוצר והביטחון חתמו על הסכם מסגרת לתקציב הביטחון כבר ב־24 בנובמבר, אך עיקריו פורסמו רק אתמול בתדריך לעיתונאים. לפי ההסכם, מערכת הביטחון תקבל 59 מיליארד שקל בכל אחת מחמש השנים הקרובות, בצמוד לעליות של השכר במשק ושל מדד המחירים לצרכן. בנוסף נקבע כי מערכת הביטחון תקבל תוספת שנתית של 675 מיליון שקל לנושאים שמצויים מחוץ לבסיס התקציב, וכי צה"ל יחל ביישום מודל הקבע החדש שעליו סוכם במסגרת ההסכם. מכיוון שההסכם חל גם על 2015 ותקציב הביטחון לשנה זו, בגובה 56.1 מיליארד שקל, כבר אושר, סוכם כי מערכת הביטחון תקבל תוספת של 2.5 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

המשרדים מסרבים לפרסם את ההסכם המלא עצמו בטענה שמדובר בנייר עבודה פנימי של הממשלה, ועל כן רב הנסתר על הגלוי וישנם חורים שחורים, שאלות רבות שדורשות מענה ונושאים שאופן פתרונם לא ברור.

ההסכם עושה סדר במחלוקת הקבועה שבין משרדי האוצר והביטחון הנוגעת לשאלה מה בדיוק תקציב הביטחון אמור לממן. לפי ההסכם, כל הנושאים השנויים במחלוקת, כמו פינוי בסיסי צה"ל והפרטת תעש, לא יתוקצבו מאותם 59 מיליארד שקל. כלומר, מערכת הביטחון עשויה לזכות בתוספות תקציביות מדי שנה לטובת מימון הדברים האלה.

מימין: שר הביטחון משה יעלון, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, צילום: ישראל יוסף, אבי רוקח, עמית שעל מימין: שר הביטחון משה יעלון, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון | צילום: ישראל יוסף, אבי רוקח, עמית שעל מימין: שר הביטחון משה יעלון, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, צילום: ישראל יוסף, אבי רוקח, עמית שעל

עוד סוכם כי אירוע ביטחוני חמור או מיתון חמור יוכלו להביא להגדלת תקציב הביטחון ותיאורטית גם להקטנתו. מבצע צוק איתן, למשל, גרר אחריו תוספת של 7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ב־2014.

לפי מודל הקבע החדש שנקבע בהסכם, קציני צה"ל יקבלו נקודת יציאה נוספת מהשירות בגיל 35–36, כאשר קצינים שלא יקודמו עד גיל זה יאולצו לפרוש ויקבלו מענק של עד חצי מיליון שקל. הפרטים לגבי היקף המענק המדויק ואופן חישובו טרם סוכמו. הקצינים שיצלחו את נקודת הזמן הזאת ויקודמו, יזכו לפנסיה תקציבית מלאה עד לגיל הפרישה במשק - 67, אז יתחילו לקבל את הפנסיה הצוברת.

מטרת הסיכום הזה היא גם להוריד את גיל הפרישה מ־47 בממוצע כיום ל־42, וזאת במטרה להקטין את הקצבאות המשולמות לפורשים (שנגזרות מגובה שכרם החודשי האחרון) ולהגדיל את הסיכוי שלהם להשתלב במסגרת חדשה בשוק העבודה.

בניגוד לכך, גיל הפרישה הממוצע של הנגדים יעלה ל־53, וכל נגד שעובר את שער המיון הראשוני בגילי 26–28 יוכל להגיע אליו ולקבל פנסיה תקציבית עד לגיל הפרישה במשק.

לפי התוכנית, מצבת אנשי הקבע תרד לרמה של 40 אלף איש (השיא נרשם בדצמבר 2013, אז שירתו בצה"ל 44.5 אלף אנשי קבע) והוצאות הגמלאות והשכר יצטמצמו ב־1.5 מיליארד שקל עד 2026.

גם נושא השקיפות, שהיה חשוב מאלאגף תקציבים, טופל, וסוכם כי האגף יזכה לשקיפות מלאה בכל הנוגע לנתוני השכר בצה"ל שבהם הוא יוכל לצפות באופן שוטף.

 

 

  , צילום: אוראל כהן, עומר מסינגר, עמית שאבי, ישראל יוסף, יונתן זינדל צילום: אוראל כהן, עומר מסינגר, עמית שאבי, ישראל יוסף, יונתן זינדל   , צילום: אוראל כהן, עומר מסינגר, עמית שאבי, ישראל יוסף, יונתן זינדל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות