אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רכבת ישראל בתגובה לביהמ"ש: "לא קיים חשש להתמוטטות המנהרות בירושלים" צילום: נמרוד גליקמן, אוראל כהן

רכבת ישראל בתגובה לביהמ"ש: "לא קיים חשש להתמוטטות המנהרות בירושלים"

לאחר החלטת הרכבת להוציא את שפיר מפרויקט כריית המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב פנתה שפיר לביהמ"ש בטענה לכשל תכנוני. מנכ"ל הרכבת: לא נכנע לסחטנות. שפיר: הצגת המחלוקת ככספית מסיטה את הנושא מהכשל התכנוני

12.01.2016, 07:50 | ליאור גוטמן

רכבת ישראל טוענת ששפיר הנדסה אימצה כשיטת עבודה הגשת תביעות סדרתית בניסיון ללחוץ חברות ממשלתיות לשלם לה תוספות על פרויקטים שהיא מבצעת, כך עולה מכתב הגנה שהוגש אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

קראו עוד בכלכליסט

הסכסוך בין הצדדים התחיל ביום רביעי שעבר, אז החליטה רכבת ישראל להוציא את שפיר הנדסה, אחת מחברות הקבלן הגדולות בישראל, מפרויקט המסילה המהירה בין תל אביב לירושלים שאמורה להיפתח בעוד כשנתיים ולאפשר נסיעה בפחות מחצי שעה.

על פי פרסומים בתקשורת, טענה שפיר לכאורה על סכנה בקריסת מנהרות שונות בפרויקט ועל חדירת מים ליסודות. ברכבת לא הכחישו את התקלה אולם מסבירים שאף מנהרה לא קרסה ושמים חדרו לתעלה בודדת ולא לכלל הפרויקט.

שפיר טענה שהתיקון יארך חודשים ובעלות של עשרות מיליוני שקלים, הרכבת טענה מנגד שהתיקון יארך חודשים בודדים בעלות של כמה מאות אלפי שקלים. ביום חמישי שעבר עתרה שפיר לבית המשפט בבקשה למינוי בורר.

תגובת הרכבת לבקשת הבוררות הייתה כי "תובענה זו אינה אלא ניסיון פסול להפעיל לחץ על המשיבה במסגרת סכסוך כספי רגיל בין מזמין לקבלן, וזאת במסווה של "דאגה לציבור", תוך ניפוח אירוע נקודתי לכדי "סכנה בטיחותית ממשית", כביכול. עוד אמרו ברכבת כי "על מנת לקדם את תביעותיהן הכספיות המופרכות, ובמסגרת התנהלות שהפכה לשיטה של ממש, לא בוחלות המבקשות בהטלת רפש באחד מפרויקטי הדגל התחבורתיים של מדינת ישראל".

מימין: הראל שפירא, מבעלי קבוצת שפיר, ובעז צפריר, מנכ"ל רכבת ישראל, צילום: נמרוד גליקמן, אוראל כהן מימין: הראל שפירא, מבעלי קבוצת שפיר, ובעז צפריר, מנכ"ל רכבת ישראל | צילום: נמרוד גליקמן, אוראל כהן מימין: הראל שפירא, מבעלי קבוצת שפיר, ובעז צפריר, מנכ"ל רכבת ישראל, צילום: נמרוד גליקמן, אוראל כהן

זו הפעם הראשונה שחברה ממשלתית מתעמתת עם שפיר ואומרת דברים כה חריפים נגדה בבית המשפט.

עוד טענו ברכבת כי "המבקשות אף הגישו בקשה לעכב את השלמת הקטע המהווה חלק מהנתיב הקריטי במסגרת פרויקט שכל עיכוב בו עשוי לפגוע ברציפותו והמשכיותו ולגרום לנזק עצום. כל זאת בנסיון נואש להתנער מאחריות, ולהסיט את תשומת הלב מקנסות עתק שצפויה הרכבת להשית על המבקשות בשל איחור כביר של כשנה בהשלמת חלקן בפרויקט".

עלות פרויקט המנהרות היא כ־1.7 מיליארד שקל, אולם לטענת הרכבת היא קיבלה תביעות "סגירת חשבון" שונות משפיר בהיקף של 250–300 מיליון שקל, כך נודע ל"כלכליסט". ברכבת מחדדים ש"התכניות לביצוע המנהרות המקשרות היו בידי המבקשות לא יאוחר מ־2009 ורק ב־2011 "נזכרו" המבקשות לציין לראשונה כי קיימים פגמים, כביכול, בתכנון". עוד טוענים ברכבת כי "המבקשות לא דרשו כבר ב־2011 לקבל חוות דעתו של מומחה, לא הודיעו שאין באפשרותן לבצע את הפרוייקט לאור הסכנה לבטיחות כביכול, ולמעט פנייה נוספת כעבור כשנה, לא עשו דבר, ובפועל תכננו וביצעו את המנהרות הראשיות כאשר תכנון המנהרות המקשרות מצוי לפני מתכנניהם, וביצעו את המנהרות המקשרות על פי התכניות הקיימות, ללא כל טענה בדבר קיומה של "סכנה בטיחותית". לגבי הטענה לקריסת המנהרה, אמרו ברכבת כי" מתכנני המשיבה הצהירו בכתב לא קיים חשש כלשהו להתמוטטות המנהרות המקשרות. אין חולק על דבר מומחיותם של מתכנני המשיבה".

בשיחה עם "כלכליסט" הוסיף מנכ"ל הרכבת בעז צפריר ש"על שפיר מוטלת החובה לעשות מה שאומרים לה. הם כנראה שכחו שהיא קבלן שלנו ולא אנחנו שלהם. אני כבר אומר לך - לא נכנסע לסחטנות הקבועה של שפיר בתביעות ובלוחות הזמנים".

משפיר נמסר: שפיר עתרה למינוי מומחה בלתי תלוי שיבחן את טענותיה בנוגע לכשל תכנוני מצד הרכבת.

אם הרכבת בטוחה כל כך בטענתה כי אין כל כשל תכנוני לא ברור מדוע היא נעמדת על רגליה האחוריות ואיננה מסכימה למינוי המומחה? המחלוקת הינה מקצועית והניסיון להציגה ככספית נועדה להסיט את הדעת מהעיקר: האם יש כשל תכנוני או לא.

שפיר פנתה לרכבת פעם אחר פעם והודיעה לה בזמן אמת על עמדתה לפיה ישנו כשל תכנוני. גם מומחה מטעם הרכבת עצמה קבע כי יש כשל תכנוני. אבל הרכבת בחרה להתעלם ולהמשיך עם התכנון הלקוי, תוך שהיא נאחזת בטענות שאינן ממין העניין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות