אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרפורמה בהליכי חדלות פירעון בדרך לוועדת שרים לחקיקה צילום: גבי הלר

הרפורמה בהליכי חדלות פירעון בדרך לוועדת שרים לחקיקה

לאחר ארבעה חודשים לקבלת הערות הציבור, מביאה שרת המשפטים את הרפורמה בחדלות פירעון לאישור ועדת שרים לחקיקה. נושים מובטחים יקבלו פחות, יוקם מאגר מפרקים ונאמנים והכנ"ר יקבל שם חדש וסמכויות אכיפה שטיבן עוד לא ברור

12.01.2016, 12:37 | זוהר שחר לוי

שרת המשפטים איילת שקד הציגה אתמול במסיבת עיתונאים את הטיוטה לחוק חדלות פירעון שתוגש בשבוע הבא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה. "חוקי חדלות הפירעון היום הם מתקופת המנדט, בני 80 שנה, ואני חושבת שהגיע הזמן להיכנס למאה ה־21", אמרה השרה. טיוטת החוק נכתבה במחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי־פיסקלי) בראשות המשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט בשיתוף ותיאום עם הכונס הרשמי, רשות האכיפה, הנהלת בתי המשפט, רשות ני"ע, אגף התקציבים וגורמי ממשל נוספים. הרפורמה בחדלות הפירעון פורסמה להערות הציבור באוגוסט האחרון. לפי שקד והכונס הרשמי פרופ' דוד האן שאף הוא השתתף במסיבת העיתונאים נראה שהחוק לא עבר תיקונים משמעותיים בעקבות כך.

חייבים, לא פושעים

חייבים יחידים שחובם נמוך מ־150 אלף שקל יטופלו במערכת ההוצאה לפועל. יחידים שחובם גבוה מכך יטופלו בבית משפט השלום. חברות ותאגידים ינהלו הליכי פירוק, כמו היום, בבתי משפט מחוזיים. הצעת החוק שמה דגש רחב על שיקומם הכלכלי של החייב או של החברה. לפי השרה שקד, הצעת החוק מבקשת לשנות את הצורה בה אנו תופסים "פושט רגל". התפיסה החדשה אינה מגדירה חייב כפושע ולכן אין סיבה "להעניש" אותו.

עוד ציינה השרה שקד כי חייב שיפתח בהליכי חדלות פירעון יידע בשלב מוקדם מאוד מה התהליך שעליו לעבור כדי לזכות בהפטר חלקי או מלא של חובותיו. באשר לחברה או תאגיד שנקלעו לחדלות פירעון, הצעת החוק קובעת עמדה ערכית שלפיה שיקום חברות עדיף על פירוקן. החוק בונה תשתית שמטרתה למנוע את קריסתם המלאה או החלקית של תאגידים, המביאה ל"תספורת" לנושים. זאת, באמצעות הליכים מיוחדים שיאפשרו לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית לפני התמוטטות החברה, לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות.

מסיבת העיתונאים אתמול. מימין: תומר מוסקוביץ מרשות האכיפה, מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, השרה איילת שקד, אבי ליכט והכנ"ר דוד האן, צילום: גבי הלר מסיבת העיתונאים אתמול. מימין: תומר מוסקוביץ מרשות האכיפה, מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, השרה איילת שקד, אבי ליכט והכנ"ר דוד האן | צילום: גבי הלר מסיבת העיתונאים אתמול. מימין: תומר מוסקוביץ מרשות האכיפה, מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, השרה איילת שקד, אבי ליכט והכנ"ר דוד האן, צילום: גבי הלר

סתימת הפרצה

בניסיון לסכל ניצול לרעה של החוק החדש, יקבל הכנ"ר סמכויות אכיפה נוספות. לדברי הכנ"ר אתמול במסיבת העיתונאים, "יש לא מעט שמנצלים את המערכת וינסו לנצל אותה. לכן גם בידי הכנ"ר יהיו כלי אכיפה פליליים טובים לאיזון". לפי האן עדיין לא הוחלט מה יכללו אותן סמכויות, אך הוא הסביר שחלקן יועברו מהמשטרה והפרקליטות וחלק יוותרו אצלן. "המציאות היא שכשמזהים אצל חייבים פעילות בלתי תקינה, הכנ"ר מתריע ואפילו בית המשפט מתריע אבל קיימת פרצה ולא נעשית פעולת נגד".

את הפרצה הזאת מקוויים לסתום בעזרת החוק שיתיר לחוקרי הכונס לעכב, להיכנס לחצרי החייבים ולחקור אותם. אם החקירה תבנה תשתית פלילית היא תועבר לידי הפרקליטות וזו תעמיד לדין את אותם החייבים.

לבקשת הכנ"ר הוא ייקרא מעתה "הממונה על חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי". הצעת החוק מוסרת לכנ"ר סמכות לניהול מאגר של מפרקים, מנהלים מיוחדים ונאמנים. לדברי פרופ' האן אתמול, "כיום המערכת אינה מוסדרת כדיסצפלינה מקצועית והדבר תלוי בבית המשפט כשבעלי התפקיד נבחרים באופן אקראי על ידי נושים או אחרים. אנחנו רוצים לנהל מאגר ולבנות דיסצפלינה מקצועית ושקופה. לקחת את התפקיד למקום מובנה ומקצועי יותר כמו במקומות אחרים בעולם".

העקרונות שבבסיס המאגר עדיין לא נקבעו. "זה דבר שאנחנו מתכנסים עכשיו כדי לבנות אותו. אבל קודם כל נסדיר שלא כל אדם בעל רישיון עריכת דין או ראיית חשבון יהיה אוטומטית כשיר לשמש נאמן או מפרק. צריך לבדוק שיש לו תשתית, היכרות עם התחום, ורגישות לכך. צריך לדאוג למיומנויות פיננסיות מסוימות ויכול להיות שגם במאגר נבנה שלבים שונים לפי היקף פעילות עסקית של החייב או החברה, כך שבעל תפקיד בעל ניסיון וכישורים מסוימים יוכל לשמש בעל תפקיד לאותם חייבים שעניינם מתנהל בהוצאה לפועל ובעלי כישורים ומיומנויות אחרים יוכלו להתמנות כבעלי תפקיד בפירוק חברות ותאגידים. צריך לבנות את המאגר בצורה חכמה. מובן שזה יתחבר גם לשכר. אנחנו מבקשים לבצע טיפול מקיף לא רק בתגמול, אלא לבנות את המינוי והתגמול כאחד בצורה מסודרת יותר". בעקבות הערות של גורמים שונים המאגר יכלול גם בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון של תאגידים בפיקוח ועדה שתכלול נציגי ממשלה ונציגי לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון בתקווה שהדבר יסייע ליצירת תחרות ויכניס שחקנים חדשים לתחום.

תזכיר החוק הציע לבטל כמעט לחלוטין את דין הקדימה של רשויות המס. הטיוטה הותאמה להערות והחזירה לדין קדימה חובות שנוצרו בשנה האחרונה למע"מ וחובות שהגיע מועד פירעונם ושרשות המסים הסכימה לפרוס. לעומת זאת, השינוי המהפכני במעמדם של הנושים המובטחים, שהם בדרך כלל הבנקים, שרד את שלב ההערות. החזרים לנושים מובטחים בשעבוד צף יוגבלו ל־75% מקופת הכינוס, אך שעבודים קבועים יהיו חופשיים ממגבלה זו.

הצעת החוק מבקשת גם להגדיל את שיור החוב שייפרע לנושים, שכן הם הנפגעים העיקריים בהליכים. לכן אחת מתכליות ההליכים היא להגדיל את ערך נכסי החייב ולהקטין את הפגיעה בנושים כתוצאה מההליך. החוק מבקש לסייע לנושים הקטנים שנאלצים להסתפק ב"רסיסים" שהותירו המדינה והנושים המובטחים.

מערכת הפעלה חדשה

שקד הדגישה עוד שהרפורמה מתאימה את החוק למציאות הכלכלית המודרנית ולעידן החברות הגלובליות באמצעות מנגנון להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון המתנהלים בכמה מדינות בו זמנית.

מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור ציינה כי "המהלך מעביר עומסים מבתי המשפט לגורמים מקצועיים שהתפתחו בשנים האחרונות כמו הכנ"ר ורשות האכיפה והגבייה".

אבי ליכט הוסיף: "המהלך מאוד שאפתני. זה לקחת ובבת אחת להחליף לתחום משפטי שלם את כל מערכת ההפעלה. במקום לשים כל פעם פלסטר".

תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה הוסיף כי הרשות מפעילה פיילוט של החוק החדש במסגרת הליך ההפטר בהוצאה לפועל לחייב מוגבל באמצעים. לדבריו, עד כה הוגשו 1,065 בקשות להפטר ועשרות חייבים כבר נכנסו למסלול.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות