אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרטיות נשארת מחוץ לסל הקניות

הפרטיות נשארת מחוץ לסל הקניות

הפיילוט של שופרסל שמאפשר ללקוחות להשאיל עגלה תמורת הקלדת פרטיכם האישיים ישחרר אתכם מהצורך להגיע עם מטבעות של חמישה שקלים לסניף, אבל כדאי לזכור שלצ'ופר הזה יש מחיר

12.01.2016, 15:32 | שיר קודנר

אם גם אתם שוכחים מידי פעם לקחת מטבע של חמישה שקלים לסופרמרקט, אולי תשמחו לדעת ששופרסל מתכוונת בקרוב להציע לנו אופציה אחרת בעבור שחרור עגלת הקניות. במקום מטבע, ניתן יהיה להזדהות באופן ממוחשב על ידי הקשת מספר תעודת הזהות וצילום פנים, ועגלת הקניות תשוחרר מהמתקן. במידה והעגלה לא תוחזר למתקן, יישמרו הפרטים שלכם ובביקור הבא ברשת לא תוכלו לשחרר עגלה אלא תזומנו לפני כן לקופה הראשית. אילו שימושים נוספים עשויה שופרסל לעשות במידע הזה ובתמונה שנשמרת במערכת? ומה יקרה אם הלקוח שלא החזיר עגלה לא ישוב שוב לרשת? בינתיים עוד לא ברור. 

נכון, כעת מדובר בפיילוט בלבד שמתקיים בסניף אחד בלבד בתל אביב, ועדין - מדובר בחדשות פחות משמחות, לכל הפחות מבחינת השמירה על הפרטיות שלנו. איסוף תעודת זהות בעבור לקיחת עגלת קניות מאפשרת לרשת לאסוף מידע גם על לקוחות מזדמנים, שבחרו שלא להירשם לכרטיס מועדון ולא לספק לרשת מידע בתמורה להנחות שהחברות במועדון מספקת.

את עסקת החליפין – מידע אישי תמורת הנחות או שירות חינמי, רובנו כבר מכירים. אנחנו נהנים בחינם ממגוון השירותים של גוגל ופייסבוק בכך שאנו מאפשרים לחברות הללו לאסוף מידע רב ויקר ערך על הרגלי הגלישה, הצריכה ותחומי העניין שלנו. עסקה דומה מתקיימת למעשה גם בחנות המכולת, וגם היא לרוב נסתרת מהעין. תחשבו לרגע כמה ניתן ללמוד עליכם מבדיקת המוצרים שקניתם בביקור האחרון בסופר. רשימת המוצרים שאספתם לעגלה עשויה לספק המון מידע כאשר היא נאספת ונאגרת לאורך זמן על ידי רשת הסופרמרקט שבה אתם קונים. למשל, האם יש לכם ילדים? האם אתם שומרי כשרות? כל כמה זמן אתם נוהגים לקנות אלכוהול? כל הנתונים הללו מאפשרים להרכיב פרופיל מפתיע במידת הדיוק שלו לגבי המצב המשפחתי, הסוציואקונומי ואפילו הבריאותי של כל לקוח.

המכונה שהוצבה בסניף שופרסל בתל אביב. עגלה תמורת פרטים אישיים, צילום: עמית שעל המכונה שהוצבה בסניף שופרסל בתל אביב. עגלה תמורת פרטים אישיים | צילום: עמית שעל המכונה שהוצבה בסניף שופרסל בתל אביב. עגלה תמורת פרטים אישיים, צילום: עמית שעל

דוגמא קיצונית שממחישה עד כמה ניתן ללמוד עלינו מידע אישי באמצעות מה אנו קונים, עלתה לכותרות בארצות הברית, כאשר ענקית הקמעונות האמריקאית טרגט שלחה חומר פרסומי וקופונים המיועדים לנשים לפני לידה, להוריה המופתעים של נערה בתיכון אשר הרגלי הקנייה שלה העידו על כך שנכנסה להריון. מעניין לציין כי האלגוריתם שפותח בטרגט הסיק זאת בין היתר, על סמך שילוב מוצרים שכיחים למדי, כגון קרם גוף לא מבושם, אשר זוהו בחנות כמאפיינים נשים הרות לאחר סריקת היסטורית הקניות של כל לקוחה אשר קנתה מוצרים לפעוטות.

בנוסף להיסטורית הקניות שלנו, החברות במועדון מאפשרת לאסוף בקלות גם נתונים נוספים כגון באיזו תדירות מבקר הלקוח ברשת, באלו סניפים או מהם סכומי הקניה הממוצעת שלו. חלק מהרשתות מציעות גם כרטיס אשראי ייעודי, שבתמורה להנחות גדולות עוד יותר, מאפשר לאסוף מידע על הלקוח גם בקניותיו מחוץ לרשת.

ואילו כעת, גם פעולת שחרור העגלה תחייב מסירת מידע אישי ובכך תוכל הרשת ליצור מאגר מידע חדש ונוסף המכיל מידע גם על לקוחות שאינם חברי מועדון שלה. מידע זה יוכל להיות מוצלב גם כנגד מאגרים אחרים אותם מחזיקה הרשת או אליהם יש לה גישה.

אז למה זה בכלל משנה לנו? השיח על פרטיות מתמקד ככלל בשקיפות, בחירה והסכמה. מידע אישי הוא בגדר מטבע עובר לסוחר וכל אחד מאתנו יכול להחליט לוותר עליו כאשר התמורה מתאימה. הבעיה מתחילה כאשר לא תמיד ברור איזה מידע אנו למעשה מספקים ולמי, עם אלו צדדים שלישים עשויים לחלוק אותו ואלו שימושים ייעשו בו. במסגרת מוגבלת של עמדת מחשב לשחרור עגלה קשה לדמיין מצב בו ניתן יהיה לנהוג בשקיפות ולקבל הסכמה מדעת בעבור מגוון השימושים האפשרי שניתן אח"כ יהיה לעשות עם המידע, ולרבות בעבור שימושים שלאו דווקא כלולים במדינות הפרטיות המוצהרת של הרשת. למשל, ברגע שקיים מאגר כזה, אשר יכלול באופן טבעי נתוני מיקום על הימצאות כל אותם לקוחות בסניף בזמן מסוים, לרבות תמונתם, לא מן הנמנע שיהיו גורמים נוספים, כגון המשטרה, אשר ירצו לעשות בנתוני המיקום הללו שימוש ראייתי. סכנה נוספת היא החשש לפריצה למאגר מידע מסוג זה, והקושי לאבטח את המידע שיזרום מכלל מתקני העגלות בסניפים השונים.

בשורה התחתונה, חברות ימשיכו להמציא פתרונות שונים לאיסוף מידע עלינו כצרכנים, הן בעבור יעילות, שיפור השירות שהן מציעות או בעבור השגת יתרונות תחרותיים. זוהי מגמה שקשה למנוע ובכלל לא בטוח שכדאי, שכן לצד הפגיעה בפרטיות היא טומנת בחובה אף יתרונות רבים בעבורנו כצרכנים. בעוד שחשוב ביותר להבטיח שחברות יאספו את המידע תוך שקיפות, למען מטרה שהוגדרה מראש ותוך קבלת הסכמה, בסופו של יום האחריות מוטלת גם על כל אחד מאתנו להיות מודעים לסחר החליפין שמתקיים על גבינו.

בפעם הבאה שאתם נרשמים למועדון לקוחות מסוים או מתבקשים לספק מידע אישי או פרטי התקשרות כגון תאריך לידה, כתובת אימייל או טלפון, ראשית תשאלו את עצמכם מה אתם מקבלים בתמורה. האם מדובר בהנחות על מוצרים, כניסה עשירית חינם, מתנה ליומולדת? שנית, תבדקו האם החברה ציינה לאיזו מטרה ישמש אותה המידע והאם בכוונתה להעביר אותו גם לצדדים שלישים. אל תהססו להתמקח גם על הפרטיות שלכם. למשל, במקרים מסוימים ניתן יהיה להצטרף למועדון גם תוך סירוב מסירת חלק מהמידע או תוך סירוב לקבל מסרים שיווקיים. לאחר שתדעו את התשובות לכל השאלות הללו, תוכלו להחליט האם מדובר בעסקה משתלמת עבורכם, ובמקרה הנוכחי - האם מסירת המידע שלכם שווה פחות מלזכור להביא חמישה שקלים בביקור הבא.

שיר קודנר היא בעלת תואר בדיני טכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה.

תגיות