אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתי מַטענים עושים שביתה איטלקית? צילום: שאטרסטוק

מתי מַטענים עושים שביתה איטלקית?

בלדד היקר, איך יש מטענים שטוענים את הסלולרי שלי מהר, ויש כאלה שזה פשוט לא זז? זה המטען? השקע? מה בכלל יוצר את ההבדל? אמסטרדמסקי

14.01.2016, 06:23 | בלדד השוחי

אמסטרדמסקי היקר,

 

הטלפון הנייד, כרוב המכשירים האלקטרוניים שמקיפים אותנו, עובד באופן דיגיטלי. או שקיבלת הודעה או שלא. או שהאות הראשונה של ההודעה היא אל"ף או שלא. אין בערך. אבל הסוללה (או בשמה הרשמי: התא האלקטרוכימי) היא סיפור אחר לגמרי. היא לא דיגיטלית ולא נעליים, וכל כולה ים של בערך. בתוך המעטפת המבריקה מסתתרת ביצה טובענית והפכפכת של חומרים כימיים אכזריים שרק מחפשים הזדמנות לקרוע אלקטרונים מקוטב אחד שלה ולהעביר אותם לקוטב האחר, דרך גוף הסוללה.

התהליך הכימי שבו אלקטרונים נלקחים מחומר אחד ומוטמעים בחומר אחר (בשיעורי כימיה קוראים לו "תגובת חמצון חיזור") משנה את החומרים שמהם הסוללה עשויה. ובאיזשהו שלב כבר לא נשאר מספיק מהחומרים המקוריים כדי להמשיך את הפעולה הכימית, והסוללה שובקת חיים. לפחות עד שטוענים אותה. המטען מזרים אלקטרונים לתוך הסוללה בכח, נגד כיוון התנועה הטבעי, וכך הוא הופך את התגובה הכימית, משיב את מחוגי השעון אחורנית ומחזיר לחומרים המותשים שבסוללה את אונם הקודם – כדי לתת לך עוד כמה שעות של חיבור לעולם.

מטען לסלולרי. למה הוא לא עובד?, איור: ערן מנדל מטען לסלולרי. למה הוא לא עובד? | איור: ערן מנדל מטען לסלולרי. למה הוא לא עובד?, איור: ערן מנדל

דרך אגב, את הקונץ הזה אפשר לעשות גם עם סוללה רגילה, "לא נטענת", אלא שסוללות רגילות אינן ערוכות להכיל את התגובה ההפוכה הזו, שכוללת חום רב ובועות גז, והתוצאות עלולות להיות נפיצות ומאד לא נעימות.

באשר לשאלתך – השקע בקיר אמור להיות אחיד לגמרי, אבל המטענים אכן נבדלים זה מזה. יצרני הטלפון מכתיבים את המתח הנדרש לטעינה (ברובם המכריע של הטלפונים מדובר בחמישה וולט), אבל המתח הוא רק חלק מהמשוואה. החלק האחר בה נקרא "זרם", והוא זה שמשתנה ממטען למטען.

אם נמשיל את החשמל למים, אז המתח הוא עוצמת השפריץ, בעוד הזרם הוא כמות המים שמושפרצת במשך זמן נתון. כשאתה מתיז מים מצינור גינה, אתה יכול לחסום חלקית את הפתח שלו באגודלך כדי להשפריץ חזק ורחוק יותר, אבל זה לא יגדיל את כמות המים. ואם אתה מנסה למלא דלי, העוצמה פשוט לא רלבנטית. רק הזרם מכתיב כמה זמן זה ייקח.

לא רק המטען משפיע על הזרם אלא גם החוט שבו הוא זורם אל הטלפון שלך. חוטים דקים יותר מחומרים מוליכים פחות יאריכו את הטעינה. מַחְבֶּרִים רופפים יכולים לגרום לניתוקים זעירים, ולהפריע לזרימה. והכי גרוע, רוב הטלפונים נטענים בכבל שמכיל שני ערוצים נפרדים, כדי שיהיה אפשר להעביר מעליו גם כח וגם מידע באותו זמן. מטענים טובים מנצלים את שני הערוצים ומעבירים חשמל על שניהם. מטענים טובים פחות מתעצלים ומשתמשים רק באחד.

טלפונים ניידים הם מקור לא אכזב לתסכול וכעס, אבל הדבר הכי מעצבן בהם (חוץ מזה שהם מצלצלים) הוא ככל הנראה חיי הסוללה הקצרים. מוטב שתשקיע לפחות חלק מהמחשבה והממון שאתה מקדיש לדגם החדש שאתה משתוקק לקנות במטען וכבל טעינה מוצלחים. אחר כך תגיד לי תודה.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

18.
מגיב 11, אין דרך יותר טובה להרוס בטריית ליתיום מאיך שתיארת.
בטריות ליתיום צריכות הרבה טעינות קצרות ואסור אף פעם לפרוק אותן לגמרי. כשפורקים בטריית ליתיום לגמרי מספר מחזורי הטעינה יורד משמעותית (300-400). כשמטעינים הטענות קצרות, מ80 אחוז ל100 לדוגמא, יש לך משהו כמו 30,000-40,000 מחזורים. מה שכתבת נכון לסוללת הישנות מסוג ניקל ואינו נכון בכלל לסוללות ליתיום.
21.01.16
16.
מגיבים 7, 12, בואו נעשה סדר.
ראשית, הסמארטפון שלי (LG-G2ׂ) נטען בזרם של 1.5A. אני מגיע לזה עם מטען טוב שמסוגל לספק את הזרם הזה (מצויין עליו בד"כ), וכבל טוב (אני משתמש ב-Anker) הטעינה כך היא מאוד מהירה. הזרם הזה (1.5A) זה המקסימום שהסמארטפון הנ"ל מסוגל לצרוך. גם אם תחברו מטען המסוגל לספק 2A, הסמארטפון יטען ב-1.5A מתח הטעינה צריך שיהיה כפי שתכנן היצרן. מתח גבוה יותר בוודאות יהרוס את הסוללה/מכשיר. כך- אם המכשיר אמור לקבל מתח טעינה של 5V, יש לספק לו 5V. הזרם המקסימלי הוא, כפי שציינתי, תלוי ביכולת של המטען והכבל לספק זאת, ובמכשיר לצרוך את זה.
בולי  |  16.01.16
לכל התגובות