סחבת של 18 שנה באישורי בנייה לג'לג'וליה

מסגד מפואר בעל כיפת זהב נוצצת ושכונה ערבית שבלבה בית ספר מוסלמי לא הרחק ממנו ‑ שני אתרים שנבנו בלב ג'לג'וליה ושילמו אגרות בנייה למועצה האזורית דרום השרון, המאגדת יישובים כגון בית ברל, גבעת השלושה, כפר מל"ל וכפר סירקין. תמונת מצב כזו אינה ייחודית לשני האתרים האלה: התעקשותה של דרום השרון ואוזלת ידו של משרד הפנים הביאו לכך ששטחים בלב ערים ערביות נותרו בשטח המוניציפלי של דרום השרון.

המשמעות של ההסדר המוזר הזה היא שדרום השרון היא שאחראית על מתן היתרי בנייה על שטחים בתוך מועצה מקומית ערבית, ויש לך השלכות:

בנייתן של 550 יחידות דיור על עתודת קרקע במזרח ג'לג'וליה מעוכבת כבר שנים בשל מחלוקת על השאלה לאיזו מועצה מוניציפלית שייכת הקרקע. ב־2014 אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית של רשות מקרקעי ישראל לבניית יחידות הדיור הללו, אולם השטח בגבולה המזרחי של ג'לג'וליה שייך מבחינה מוניציפלית לדרום השרון, וזו מערימה קשיים בירוקרטיים. סזאר יהודקין מעמותת "במקום", המסייעת לג'לג'וליה בהליכים שהיא מנהלת מול מוסדות התכנון, מסביר כי מדובר בתוכנית שמלכתחילה לא יועדה לתושבי דרום השרון, אלא לתושבי ג'לג'וליה, שכן מדובר בשטח כלוא בין כביש 6 ליישוב הערבי.

פאיק עודה, ראש מועצת ג'לג'וליה. אין תקציבים לפיתוח תשתיות | צילום: אמיתי גזית

שטח מריבה אחר משתרע על רצועה של כ־300 דונם בצפון ג'לג'וליה. בראשית שנות ה־2000 החלו במשרד הפנים לקדם תוכנית מתאר חדשה ליישוב הערבי, כדי לספק עתודות קרקע בהיקף שיהלום את הריבוי הטבעי הצפוי בו עד 2020, והוחלט לספח אליו 300 דונם שהיו בשטח המוניציפלי של דרום השרון. דרום השרון התנגדה לתוכנית, ובדיון שנערך בנובמבר 2006 בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה הוחלט להיכנע לדרישתה. 300 הדונם הוצאו מתוכנית המתאר, וגודלה של תוכנית המתאר הוקטן לכמות אוכלוסין שהולמת את 2016. רק באוגוסט 2014 הופקדה התוכנית בוועדה המחוזית, ובימים הקרובים תקיים הוועדה דיון בהתנגדויות, לתוכנית לא רלבנטית, שהרי תאריך היעד שלה כבר חלף.

אך לא רק המחלוקות עם דרום השרון מעכבות את הבנייה בג'לג'וליה. גם גרירת הרגליים של מוסדות התכנון תורמת לכך. על פי עתירה מנהלית שהוגשה לפני שבועיים על ידי עו"ד קייס נאסר לבית המשפט המחוזי בלוד, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז מרכז מעכבת כבר 18 שנה בנייה של 1,000 יחידות דיור על עתודת קרקע בג'לג'וליה.

המסגד בג'לג'וליה. נבנה בשטח המוניציפלי של דרום השרון | צילום: אמיתי גזית

מכתב איום תקע את ההליך בוועדה

התוכנית נקלטה בוועדה ב־1998 וכבר קיבלה את אישורה ב־2008, אך עד עתה לא קיבלה תוקף חוקי. הסיבה לכך: אחת מבעלי הקרקע, סוהיר יוסף ראבי, חלקה על החלטת הוועדה המחוזית ודרשה להוסיף ל־20 הדונמים שבבעלותה עוד דונם שלדעתה הופקע ממנה לא בצדק. התנגדותה כבר נדונה בעבר ונידחתה, אך מכתב ששלח עורך דינה ב־2009, ובו איים לתבוע את הוועדה המחוזית, עצר את ההליכים.

הבנייה מתוכננת על אחת מעתודות הקרקע הפנויות האחרונות שנותרו בג'לג'וליה, והוועדה המחוזית בעצמה כתבה בדיון האחרון שבו התקבלה ההחלטה לאשרה כי "חשיבותה של התוכנית להתפתחות ולהגדלת היצע יחידות הדיור בג'לג'וליה היא רבה ועשויה לתת מענה אמיתי למצוקת הדיור ביישוב".

בעתירה דורשת ג'לג'וליה מהוועדה המחוזית לתת תוקף חוקי לתוכנית, שכבר אושרה על ידי הוועדה המחוזית ביוני 2008. "האם בזבוז 18 שנים על אישור תוכנית הוא התנהלות סבירה מצד הוועדה המחוזית?", שואל עו"ד נאסר. "האם היא היתה מרשה לעצמה לנהוג כך אילו היה מדובר ביישוב אחר הסובל ממצוקת דיור?".

התוכנית משתרעת על כ־100 דונם של קרקעות פרטיות, וכוללת מגרשים שבהם אפשר לבנות בנייני מגורים של עד חמש קומות, שטחי מסחר ושטחים ציבוריים, שבהם מבקשת ג'לג'וליה לבנות בית ספר ומגרשי ספורט.

נדרשים להכין טבלאות הקצאה חדשות

לפני כשנתיים נבחר פאיק עודה לראשות מועצת ג'לג'וליה וביקש לקדם את התוכנית התקועה. לאחר כמה מכתבים שהוא שלח לוועדה המחוזית התברר כי זו חוזרת בה מההחלטה שקיבלה ב־2008 לגרוע הדונם מבעלת הקרקע, ובמכתב ששלחה הוועדה המחוזית התבקשה מועצת ג'לג'וליה להכין טבלאות איזון והקצאה חדשות ולפרסמן שוב, דבר שיגרור מטבע הדברים התנגדויות נוספות ודיונים אינסופיים. "הוועדה המחוזית לא מכבדת את ההחלטה שלה עצמה בגלל מכתב האיום, וזורקת את האחריות לפתח מועצת ג'לג'וליה", אומר עודה.

סיור ביישוב חושף כי התושבים לא חיכו למוסדות התכנון, ובכמה מגרשים כבר עומדים בתים על תלם, ולדברי עודה כמה מבעלי הבתים הללו כבר קיבלו על כך קנסות של עשרות אלפי שקלים במהלך השנים: "מה אתה מצפה מבן אדם שמחכה כבר 15 שנים להיתר? הקנסות שהם קיבלו כבר שווים יותר מאותה חלקה שסוהיר יוסף ראבי דורשת לעצמה בחזרה". מנגד, הרשות המקומית לא יכולה לפעול בניגוד לחוק ולא תקבל תקציב נוסף לפיתוח תשתיות בשכונות עד שתאושר התוכנית.

מהוועדה המרכזית לתכנון ובנייה נמסר: "הוחלט על מתן תוקף ב־2008, אולם נקבע תנאי להפקדה של מתן פתרון ביוב. ב־2013 החליטו לשנות את התנאי ממתן תוקף למתן היתר בנייה כדי להקל, אבל המועצה המקומית לא מקדמת את התוכנית".